ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב (שמות יד, כ) "ולא קרב זה אל זה כל הלילה", בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה? (מגילה י:).
נשאלת השאלה, למה לא? המצרים הרשעים הארורים רדו בבני ישראל במשך מאתיים ועשר שנים, השליכו את כל הבן הילוד ליאור, מררו את חייהם בעבודה קשה, היכו אותם והתעללו בהם ללא הרף, האם לא אליהם התכוון החכם מכל אדם באומרו "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (משלי יא, י)?
תנו רבנן רשע בא לעולם חרון בא לעולם, שנאמר (משלי יח, ג) "בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה", רשע אבד מן העולם, טובה באה לעולם, שנאמר (משלי יא, י) "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (סנהדרין קיג:). אם כך הרי יוצא שבקריעת ים סוף שאבדו כל כך הרבה רשעים, הרי באה טובה עצומה לעולם, וכי זו אינה סיבה טובה דיה לומר שירה, כדי להודות להקדוש ברוך הוא על כל הטובה שהביא לעולם?
תנא המן, ספר של כפר קרצום היה, עשרים ושתים שנה. אחרי שסיפר את שערותיו של מרדכי, לבש מרדכי את בגדיו, אמר לו המן, עלה ורכב. אמר לו מרדכי, אינני יכול, כי כחש כוחי מימי התענית שהתעניתי, התכופף המן לפניו ועלה עליו מרדכי. תוך כדי העליה על גבו בעט מרדכי בהמן. אמר לו המן, האם לא כתוב אצלכם (משלי כד, יז) "בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח"?! השיב לו מרדכי: דברים אלה אמורים בישראל, אבל בכם נאמר (דברים לג, כט) "וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ". (תלמוד בבלי, מגילה טז. בתרגום לעברית). מדברי מרדכי ברור אם כן, שבנפילת אויבים גויים רשעים, ראוי מאוד לשמוח, מדוע אם כן אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת, מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?
" אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה', וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (טו, א). משה ובני ישראל פותחים בשירה מיד לאחר קריעת ים סוף, כאשר גוויותיהם של המצרים מוטלים בכל עבר, ושרים, שמחים ומפזזים על כך שסוס ורוכבו רמה בים, הסוס ורוכבו המצרי, שניהם קשורין זה בזה, והמים מעלין אותם לרום, ומורידין אותם לעומק, ואינן נפרדין (רש"י), הם מגלים בשירה עצמה שמחה גדולה על מפלתם של המצרים, וראה זה פלא, כאן לא יוצאת בת קול, כאן לא עוצר אותם הקדוש ברוך ואומר להם, "מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?", מדוע? למה למלאכי השרת אסור לעשות את מה שמותר לבני ישראל?
השולחן ערוך (או"ח תצ, ד) כותב בהלכות פסח - סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד: כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של יום טוב, קורין ההלל בדילוג כמו בראש חדש:
ומסביר המשנה ברורה (ס"ק ז) קורין ההלל בדילוג וכו' - מפני שביום שבעה של פסח נטבעו המצרים, אמר הקדוש ברוך הוא, מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני?! וכיון שבשביעי אין אומרים אותו, על כן בחול המועד גם כן אין אומרים אותו, שלא יהיה עדיף מיום טוב אחרון.
מנהג זה של קריאה חלקית של ההלל, בגלל אמירתו של הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת בעת יציאת מצרים "מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני?!", לכאורה איננו מובן, הלא ממה נפשך, אם לא נכון לשיר ולשבח על טביעת מעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא בים, שלא יאמרו הלל כלל, ואם כן נכון לשיר, לשבח ולהלל על כך, שיאמרו הלל השלם, איזה מין פתרון הוא זה לומר הלל, אבל רק חלקית? אנחנו רוצים לומר הלל על נס ההצלה מהמצרים, ואנחנו באמת שמחים שהמצרים טבעו בים, אבל לא נעים לנו מהקדוש ברוך הוא שרואה בכך את מעשה ידיו שטבעו בים, אז אנו מחליטים לומר רק חלק מההלל? זה הרי מוזר ביותר...
" וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָים. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב, ב-ד). "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט).
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ. וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ. וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ. עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ. וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ. וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ. וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּו: ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ. וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה (מתוך תפילות הימים הנוראים. רמב"ם, סוף ספר אהבה, סדר התפילות, ברכות ראש השנה ויום הכיפורים).
וְיֶאֱתָיוּ כל לְעָבְדֶךָ. וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבודֶךָ.
וְיַגִּידוּ בָאִיִּים צִדְקֶךָ. וְיִדְרְשׁוּךָ עַמִּים לא יְדָעוּךָ,
וִיהַלְלוּךָ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. וְיאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה'.
וְיִזְנְחוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם. וְיַחְפְּרוּ אֶת פְּסִילֵיהֶם.
וְיַטּוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעָבְדֶךָ וְיִירָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ.
וְיַכִּירוּ כּחַ מַלְכוּתֶךָ. וִילַמְּדוּ תועִים בִּינָה.
וִימַלְלוּ אֶת גְּבוּרָתֶךָ. וִינַשְּׂאוּךָ מִתְנַשֵּׂא לְכל לְראשׁ.
וִיסַלְּדוּ בְחִילָה פָּנֶיךָ. וִיעַטְּרוּךָ נֵזֶר תִּפְאָרָה.
וְיִפְצְחוּ הָרִים רִנָּה. וְיִצְהֲלוּ אִיִּים בְּמָלְכֶךָ.
וִיקַבְּלוּ על מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם. וִירומְמוּךָ בִּקְהַל עָם.
וְיִשְׁמְעוּ רְחוקִים וְיָבואוּ. וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה:
(מתוך תפילות הימים הנוראים).
התשובה לכל השאלות והתמיהות נמצאת בחזון אחרית הימים, בדברי הנביאים, ובתפילות אותן אנו נושאים, לעולם מושלם, כרצונו של היוצר הגדול, מלך העולם. בוודאי ובוודאי שעם ישראל היו חייבים לומר שירה, על כל הנסים והנפלאות שנעשו ביציאת מצרים, עליהם לשיר, להלל ולהודות לבורא העולם על המפלה הגדולה של האויב המצרי, עליהם להיות בשמחה גדולה על כך שהמצרים הרשעים טובעים בים, על זה בדיוק נאמר "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה", זו גם הסיבה שכאשר משה ובני ישראל פותחים בשירה, לא יוצאת בת קול, והקדוש ברוך הוא לא עוצר אותם באמירה, "מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?". רק כאשר מלאכי השרת בעולם העליון, העולם הרוחני, מבקשים לומר שירה, עוצר אותם הקדוש ברוך הוא ומכריז, "מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?!", וכל זאת כדי לתת לנו מבט רחב יותר, ומורכב יותר. מצד אחד, אכן נכון אלו הם רשעים ארורים הראויים לעונשים החמורים ביותר, ויש לשמוח על כך שהם אובדים מן העולם ולא יוכלו להמשיך ולהרשיע במעשיהם הרעים, דבר זה נכון במבט הארצי המצומצם, אולם במבט הרוחני הרחב יותר, יש לשים לב לדבר נוסף, המצרים כמו כל הברואים הינם יצירי כפיו של בורא העולם, הם נבראו על מנת לבחור בטוב, להכיר במלכותו של מי שאמר והיה העולם, שברא אותם, ושיצר אותם, ומשקלקלו את מעשיהם, עבדו עבודת אלילים, ועשו את כל הרע בעיני ה', עד שהגיעו למצב ללא תקנה, ונגזר עליהם להאבד מן העולם, יש להצטער על כך, התורה הקדושה מלמדת אותנו לא להסתפק במבט מצומצם, היא מלמדת אותנו שצריך פרספקטיבה רחבה יותר, לראות גם את התמונה הגדולה יותר.
זוהי הסיבה שבשביעי של פסח לא אומרים הלל השלם, להזכיר לנו לראות את התמונה הכוללת, שמצד אחד אנו חייבים לשיר, להודות ולהלל על הניסים ועל אובדן הרשעים מן העולם, ומצד שני עלינו לזכור, שזה אינו המצב האידיאלי, כך לא צריך העולם להראות, בעולם כזה יש כביכול צער לשכינה, עלינו לשאוף, לתקן עולם במלכות ש-די, להביא את העולם למצב של שלמות כרצון הבורא, כדברי הנביא "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים".
האם מותר לפנות למקובלים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
להתיחס בכבוד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לקום מהתחתית של התחתית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה באנו לעולם הזה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
קילוף פירות וירקות בשבת
כשר קצר ולעניין!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.
יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.
יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.
כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.
אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.
אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.
אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.
רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !
אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית
