ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב (שמות יד, כ) "ולא קרב זה אל זה כל הלילה", בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה? (מגילה י:).
נשאלת השאלה, למה לא? המצרים הרשעים הארורים רדו בבני ישראל במשך מאתיים ועשר שנים, השליכו את כל הבן הילוד ליאור, מררו את חייהם בעבודה קשה, היכו אותם והתעללו בהם ללא הרף, האם לא אליהם התכוון החכם מכל אדם באומרו "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (משלי יא, י)?
תנו רבנן רשע בא לעולם חרון בא לעולם, שנאמר (משלי יח, ג) "בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה", רשע אבד מן העולם, טובה באה לעולם, שנאמר (משלי יא, י) "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (סנהדרין קיג:). אם כך הרי יוצא שבקריעת ים סוף שאבדו כל כך הרבה רשעים, הרי באה טובה עצומה לעולם, וכי זו אינה סיבה טובה דיה לומר שירה, כדי להודות להקדוש ברוך הוא על כל הטובה שהביא לעולם?
תנא המן, ספר של כפר קרצום היה, עשרים ושתים שנה. אחרי שסיפר את שערותיו של מרדכי, לבש מרדכי את בגדיו, אמר לו המן, עלה ורכב. אמר לו מרדכי, אינני יכול, כי כחש כוחי מימי התענית שהתעניתי, התכופף המן לפניו ועלה עליו מרדכי. תוך כדי העליה על גבו בעט מרדכי בהמן. אמר לו המן, האם לא כתוב אצלכם (משלי כד, יז) "בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח"?! השיב לו מרדכי: דברים אלה אמורים בישראל, אבל בכם נאמר (דברים לג, כט) "וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ". (תלמוד בבלי, מגילה טז. בתרגום לעברית). מדברי מרדכי ברור אם כן, שבנפילת אויבים גויים רשעים, ראוי מאוד לשמוח, מדוע אם כן אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת, מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?
" אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה', וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (טו, א). משה ובני ישראל פותחים בשירה מיד לאחר קריעת ים סוף, כאשר גוויותיהם של המצרים מוטלים בכל עבר, ושרים, שמחים ומפזזים על כך שסוס ורוכבו רמה בים, הסוס ורוכבו המצרי, שניהם קשורין זה בזה, והמים מעלין אותם לרום, ומורידין אותם לעומק, ואינן נפרדין (רש"י), הם מגלים בשירה עצמה שמחה גדולה על מפלתם של המצרים, וראה זה פלא, כאן לא יוצאת בת קול, כאן לא עוצר אותם הקדוש ברוך ואומר להם, "מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?", מדוע? למה למלאכי השרת אסור לעשות את מה שמותר לבני ישראל?
השולחן ערוך (או"ח תצ, ד) כותב בהלכות פסח - סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד: כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של יום טוב, קורין ההלל בדילוג כמו בראש חדש:
ומסביר המשנה ברורה (ס"ק ז) קורין ההלל בדילוג וכו' - מפני שביום שבעה של פסח נטבעו המצרים, אמר הקדוש ברוך הוא, מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני?! וכיון שבשביעי אין אומרים אותו, על כן בחול המועד גם כן אין אומרים אותו, שלא יהיה עדיף מיום טוב אחרון.
מנהג זה של קריאה חלקית של ההלל, בגלל אמירתו של הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת בעת יציאת מצרים "מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני?!", לכאורה איננו מובן, הלא ממה נפשך, אם לא נכון לשיר ולשבח על טביעת מעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא בים, שלא יאמרו הלל כלל, ואם כן נכון לשיר, לשבח ולהלל על כך, שיאמרו הלל השלם, איזה מין פתרון הוא זה לומר הלל, אבל רק חלקית? אנחנו רוצים לומר הלל על נס ההצלה מהמצרים, ואנחנו באמת שמחים שהמצרים טבעו בים, אבל לא נעים לנו מהקדוש ברוך הוא שרואה בכך את מעשה ידיו שטבעו בים, אז אנו מחליטים לומר רק חלק מההלל? זה הרי מוזר ביותר...
" וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָים. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב, ב-ד). "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט).
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ. וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ. וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ. עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ. וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ. וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ. וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּו: ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ. וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה (מתוך תפילות הימים הנוראים. רמב"ם, סוף ספר אהבה, סדר התפילות, ברכות ראש השנה ויום הכיפורים).
וְיֶאֱתָיוּ כל לְעָבְדֶךָ. וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבודֶךָ.
וְיַגִּידוּ בָאִיִּים צִדְקֶךָ. וְיִדְרְשׁוּךָ עַמִּים לא יְדָעוּךָ,
וִיהַלְלוּךָ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. וְיאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה'.
וְיִזְנְחוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם. וְיַחְפְּרוּ אֶת פְּסִילֵיהֶם.
וְיַטּוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעָבְדֶךָ וְיִירָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ.
וְיַכִּירוּ כּחַ מַלְכוּתֶךָ. וִילַמְּדוּ תועִים בִּינָה.
וִימַלְלוּ אֶת גְּבוּרָתֶךָ. וִינַשְּׂאוּךָ מִתְנַשֵּׂא לְכל לְראשׁ.
וִיסַלְּדוּ בְחִילָה פָּנֶיךָ. וִיעַטְּרוּךָ נֵזֶר תִּפְאָרָה.
וְיִפְצְחוּ הָרִים רִנָּה. וְיִצְהֲלוּ אִיִּים בְּמָלְכֶךָ.
וִיקַבְּלוּ על מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם. וִירומְמוּךָ בִּקְהַל עָם.
וְיִשְׁמְעוּ רְחוקִים וְיָבואוּ. וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה:
(מתוך תפילות הימים הנוראים).
התשובה לכל השאלות והתמיהות נמצאת בחזון אחרית הימים, בדברי הנביאים, ובתפילות אותן אנו נושאים, לעולם מושלם, כרצונו של היוצר הגדול, מלך העולם. בוודאי ובוודאי שעם ישראל היו חייבים לומר שירה, על כל הנסים והנפלאות שנעשו ביציאת מצרים, עליהם לשיר, להלל ולהודות לבורא העולם על המפלה הגדולה של האויב המצרי, עליהם להיות בשמחה גדולה על כך שהמצרים הרשעים טובעים בים, על זה בדיוק נאמר "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה", זו גם הסיבה שכאשר משה ובני ישראל פותחים בשירה, לא יוצאת בת קול, והקדוש ברוך הוא לא עוצר אותם באמירה, "מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?". רק כאשר מלאכי השרת בעולם העליון, העולם הרוחני, מבקשים לומר שירה, עוצר אותם הקדוש ברוך הוא ומכריז, "מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?!", וכל זאת כדי לתת לנו מבט רחב יותר, ומורכב יותר. מצד אחד, אכן נכון אלו הם רשעים ארורים הראויים לעונשים החמורים ביותר, ויש לשמוח על כך שהם אובדים מן העולם ולא יוכלו להמשיך ולהרשיע במעשיהם הרעים, דבר זה נכון במבט הארצי המצומצם, אולם במבט הרוחני הרחב יותר, יש לשים לב לדבר נוסף, המצרים כמו כל הברואים הינם יצירי כפיו של בורא העולם, הם נבראו על מנת לבחור בטוב, להכיר במלכותו של מי שאמר והיה העולם, שברא אותם, ושיצר אותם, ומשקלקלו את מעשיהם, עבדו עבודת אלילים, ועשו את כל הרע בעיני ה', עד שהגיעו למצב ללא תקנה, ונגזר עליהם להאבד מן העולם, יש להצטער על כך, התורה הקדושה מלמדת אותנו לא להסתפק במבט מצומצם, היא מלמדת אותנו שצריך פרספקטיבה רחבה יותר, לראות גם את התמונה הגדולה יותר.
זוהי הסיבה שבשביעי של פסח לא אומרים הלל השלם, להזכיר לנו לראות את התמונה הכוללת, שמצד אחד אנו חייבים לשיר, להודות ולהלל על הניסים ועל אובדן הרשעים מן העולם, ומצד שני עלינו לזכור, שזה אינו המצב האידיאלי, כך לא צריך העולם להראות, בעולם כזה יש כביכול צער לשכינה, עלינו לשאוף, לתקן עולם במלכות ש-די, להביא את העולם למצב של שלמות כרצון הבורא, כדברי הנביא "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
