ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- ליל הסדר
גם בתי חב"ד שנמצאים במקומות הרחוקים והנידחים ביותר בעולם יעידו על הנהירה לשבת סביב שולחן הסדר. מזה שבועות נערכים שם לקבלת אלפי תרמילאים ישראלים שפשוט לא מוכנים לפספס. בלילה הקדוש והמיוחד הזה יש קסם, יש סוד, שגורם לכולם להרגיש שייכים. יש בו משהו מיוחד שנותן לכולנו מקום מסביב לשולחן, אך מהו בדיוק?
באחת מאיגרותיו כתב מרן הרב קוק את המשפט המכונן "כל זמן מאיר בתכונתו", ובכך לימד את כולנו שחגי ישראל אינם ציון של אירוע היסטורי בלבד. בחגים אנחנו לא שמחים או מודים רק על מה שהיה, אלא בעיקר מתחברים לאור שחוזר ומאיר עכשיו.
קצת אחרי חצות בלילה, לפני 3337 שנים, נולדה בפעם הראשונה והאחרונה אומה, נולד עם. בשונה מעמים אחרים בהיסטוריה, שנוצרו מתוך התאגדות של פרטים וקבוצות אתניות לכדי קבוצה שהתלכדה ללאום, הרי שעם ישראל נולד כאחד ביציאת מצרים, מעבדים משועבדים לאומה של בני חורין - "בני בכורי ישראל". לא אוסף של פרטים שהחליטו להתאגד מתוך אג'נדה או תפיסת עולם משותפת, כי אם עם שנולד כעם, כמו תינוק שיוצא מרחם אימו כשכל איבריו מחוברים לכדי יחידה אחת - אדם.
זוהי המציאות המיוחדת של עם ישראל - "אתם קרויים אדם". זוהי המשמעות של האחדות יוצאת הדופן ושל הערבות ההדדית שיש בינינו. לא רק רעות ואחווה של אנשים קרובים, כי אם חיבור חי של כל האיברים המרכיבים את הזהות הישראלית. את העומק הזה שמגלה את לשד החיים היסודי ביותר של עם הנצח אנו מרגישים בליל הסדר. את הדי־אן־איי הייחודי הזה מרגיש כל יהודי, ולכן גם הרחוקים ביותר, פיזית ורוחנית, מתאמצים להסב בשולחן הסדר, לטעום מהמצה והמרור, לטעום את טעם החיים של האומה הישראלית.
לכן לבעל ההגדה היה חשוב שכולם ישבו סביב השולחן, והוא פונה באופן מיוחד לכל אחד מארבעת הבנים, המבטאים את הצדדים השונים שיש בחברה הישראלית. יש המושכים לכאן ויש כאלה שחולקים עליהם ומושכים לכיוון השני, אבל כולם נמצאים סביב השולחן, מגידים וקוראים יחד את ההגדה, את סיפור הלידה של העם המיוחד והנהדר הזה, שאין ולא יהיה לו תחליף.
בשנים האחרונות היו מי שניסו לפקפק בלכידותה ובאחדותה של האומה הישראלית, של עם ישראל. היו גם מי שניסו לפלג ולקרוא לבידול ולהוצאת חלקים שונים, מכאן או מכאן, מכלל ישראל. אולם אחד הדברים ש"עם ישראל הפשוט" מלמד אותנו בנהירתו לשולחן הסדר הוא שבאמת אי אפשר לפלג ולחלק, שבאמת האומה הזאת אחת היא.
על כן, דווקא בשנה זו, נסב סביב שולחן הסדר ונזמין את "כל דכפין", את כל האחים והאחיות, הבנים והבנות. ניתן לכל אחד את מקומו, ולא נפספס אף אחד. ומתוך השולחנות של כולנו יחד תצא זעקה וקריאה ברורה שבאמת שום דבר לא יוכל לקרוע או לפלג את העם הזה, וכל ניסיון שכזה הוא רק מן הפה ולחוץ. לכולם יש מקום סביב השולחן, כי בפנים באמת כולנו אחים.
הכותב הוא אב בית דין בבית הדין 'ארץ חמדה' וראש כולל רחביה
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
