ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- ליל הסדר
גם בתי חב"ד שנמצאים במקומות הרחוקים והנידחים ביותר בעולם יעידו על הנהירה לשבת סביב שולחן הסדר. מזה שבועות נערכים שם לקבלת אלפי תרמילאים ישראלים שפשוט לא מוכנים לפספס. בלילה הקדוש והמיוחד הזה יש קסם, יש סוד, שגורם לכולם להרגיש שייכים. יש בו משהו מיוחד שנותן לכולנו מקום מסביב לשולחן, אך מהו בדיוק?
באחת מאיגרותיו כתב מרן הרב קוק את המשפט המכונן "כל זמן מאיר בתכונתו", ובכך לימד את כולנו שחגי ישראל אינם ציון של אירוע היסטורי בלבד. בחגים אנחנו לא שמחים או מודים רק על מה שהיה, אלא בעיקר מתחברים לאור שחוזר ומאיר עכשיו.
קצת אחרי חצות בלילה, לפני 3337 שנים, נולדה בפעם הראשונה והאחרונה אומה, נולד עם. בשונה מעמים אחרים בהיסטוריה, שנוצרו מתוך התאגדות של פרטים וקבוצות אתניות לכדי קבוצה שהתלכדה ללאום, הרי שעם ישראל נולד כאחד ביציאת מצרים, מעבדים משועבדים לאומה של בני חורין - "בני בכורי ישראל". לא אוסף של פרטים שהחליטו להתאגד מתוך אג'נדה או תפיסת עולם משותפת, כי אם עם שנולד כעם, כמו תינוק שיוצא מרחם אימו כשכל איבריו מחוברים לכדי יחידה אחת - אדם.
זוהי המציאות המיוחדת של עם ישראל - "אתם קרויים אדם". זוהי המשמעות של האחדות יוצאת הדופן ושל הערבות ההדדית שיש בינינו. לא רק רעות ואחווה של אנשים קרובים, כי אם חיבור חי של כל האיברים המרכיבים את הזהות הישראלית. את העומק הזה שמגלה את לשד החיים היסודי ביותר של עם הנצח אנו מרגישים בליל הסדר. את הדי־אן־איי הייחודי הזה מרגיש כל יהודי, ולכן גם הרחוקים ביותר, פיזית ורוחנית, מתאמצים להסב בשולחן הסדר, לטעום מהמצה והמרור, לטעום את טעם החיים של האומה הישראלית.
לכן לבעל ההגדה היה חשוב שכולם ישבו סביב השולחן, והוא פונה באופן מיוחד לכל אחד מארבעת הבנים, המבטאים את הצדדים השונים שיש בחברה הישראלית. יש המושכים לכאן ויש כאלה שחולקים עליהם ומושכים לכיוון השני, אבל כולם נמצאים סביב השולחן, מגידים וקוראים יחד את ההגדה, את סיפור הלידה של העם המיוחד והנהדר הזה, שאין ולא יהיה לו תחליף.
בשנים האחרונות היו מי שניסו לפקפק בלכידותה ובאחדותה של האומה הישראלית, של עם ישראל. היו גם מי שניסו לפלג ולקרוא לבידול ולהוצאת חלקים שונים, מכאן או מכאן, מכלל ישראל. אולם אחד הדברים ש"עם ישראל הפשוט" מלמד אותנו בנהירתו לשולחן הסדר הוא שבאמת אי אפשר לפלג ולחלק, שבאמת האומה הזאת אחת היא.
על כן, דווקא בשנה זו, נסב סביב שולחן הסדר ונזמין את "כל דכפין", את כל האחים והאחיות, הבנים והבנות. ניתן לכל אחד את מקומו, ולא נפספס אף אחד. ומתוך השולחנות של כולנו יחד תצא זעקה וקריאה ברורה שבאמת שום דבר לא יוכל לקרוע או לפלג את העם הזה, וכל ניסיון שכזה הוא רק מן הפה ולחוץ. לכולם יש מקום סביב השולחן, כי בפנים באמת כולנו אחים.
הכותב הוא אב בית דין בבית הדין 'ארץ חמדה' וראש כולל רחביה
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













