ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- ליל הסדר
גם בתי חב"ד שנמצאים במקומות הרחוקים והנידחים ביותר בעולם יעידו על הנהירה לשבת סביב שולחן הסדר. מזה שבועות נערכים שם לקבלת אלפי תרמילאים ישראלים שפשוט לא מוכנים לפספס. בלילה הקדוש והמיוחד הזה יש קסם, יש סוד, שגורם לכולם להרגיש שייכים. יש בו משהו מיוחד שנותן לכולנו מקום מסביב לשולחן, אך מהו בדיוק?
באחת מאיגרותיו כתב מרן הרב קוק את המשפט המכונן "כל זמן מאיר בתכונתו", ובכך לימד את כולנו שחגי ישראל אינם ציון של אירוע היסטורי בלבד. בחגים אנחנו לא שמחים או מודים רק על מה שהיה, אלא בעיקר מתחברים לאור שחוזר ומאיר עכשיו.
קצת אחרי חצות בלילה, לפני 3337 שנים, נולדה בפעם הראשונה והאחרונה אומה, נולד עם. בשונה מעמים אחרים בהיסטוריה, שנוצרו מתוך התאגדות של פרטים וקבוצות אתניות לכדי קבוצה שהתלכדה ללאום, הרי שעם ישראל נולד כאחד ביציאת מצרים, מעבדים משועבדים לאומה של בני חורין - "בני בכורי ישראל". לא אוסף של פרטים שהחליטו להתאגד מתוך אג'נדה או תפיסת עולם משותפת, כי אם עם שנולד כעם, כמו תינוק שיוצא מרחם אימו כשכל איבריו מחוברים לכדי יחידה אחת - אדם.
זוהי המציאות המיוחדת של עם ישראל - "אתם קרויים אדם". זוהי המשמעות של האחדות יוצאת הדופן ושל הערבות ההדדית שיש בינינו. לא רק רעות ואחווה של אנשים קרובים, כי אם חיבור חי של כל האיברים המרכיבים את הזהות הישראלית. את העומק הזה שמגלה את לשד החיים היסודי ביותר של עם הנצח אנו מרגישים בליל הסדר. את הדי־אן־איי הייחודי הזה מרגיש כל יהודי, ולכן גם הרחוקים ביותר, פיזית ורוחנית, מתאמצים להסב בשולחן הסדר, לטעום מהמצה והמרור, לטעום את טעם החיים של האומה הישראלית.
לכן לבעל ההגדה היה חשוב שכולם ישבו סביב השולחן, והוא פונה באופן מיוחד לכל אחד מארבעת הבנים, המבטאים את הצדדים השונים שיש בחברה הישראלית. יש המושכים לכאן ויש כאלה שחולקים עליהם ומושכים לכיוון השני, אבל כולם נמצאים סביב השולחן, מגידים וקוראים יחד את ההגדה, את סיפור הלידה של העם המיוחד והנהדר הזה, שאין ולא יהיה לו תחליף.
בשנים האחרונות היו מי שניסו לפקפק בלכידותה ובאחדותה של האומה הישראלית, של עם ישראל. היו גם מי שניסו לפלג ולקרוא לבידול ולהוצאת חלקים שונים, מכאן או מכאן, מכלל ישראל. אולם אחד הדברים ש"עם ישראל הפשוט" מלמד אותנו בנהירתו לשולחן הסדר הוא שבאמת אי אפשר לפלג ולחלק, שבאמת האומה הזאת אחת היא.
על כן, דווקא בשנה זו, נסב סביב שולחן הסדר ונזמין את "כל דכפין", את כל האחים והאחיות, הבנים והבנות. ניתן לכל אחד את מקומו, ולא נפספס אף אחד. ומתוך השולחנות של כולנו יחד תצא זעקה וקריאה ברורה שבאמת שום דבר לא יוכל לקרוע או לפלג את העם הזה, וכל ניסיון שכזה הוא רק מן הפה ולחוץ. לכולם יש מקום סביב השולחן, כי בפנים באמת כולנו אחים.
הכותב הוא אב בית דין בבית הדין 'ארץ חמדה' וראש כולל רחביה
מתוך העיתון 'בשבע'
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך עושים קידוש?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה תמיד יש מחלוקת??
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
