ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
28 באפריל 2025 – 27 במאי 2025
המולד: ליל שני (27.4.2025) בשעה 20:30 ו-2 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל יום העצמאות, יום חמישי ג' באייר (1.5.2025), שעה 20:30
עד ליל שני י"ד באייר (11.5.2025) כל הלילה
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שלישי, ח' באייר (5.5.2025)
עד ליל שני י"ד באייר (11.5.2025) כל הלילה
יום ג', א' באייר (29.4.2025) , ב' דראש חודש אייר, תפילת ראש חודש.
יום ד', ב' באייר (30.4.2025). יום הזיכרון (מוקדם) לחללי מערכות ישראל.
מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהילים, פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פותחים הארון, ואומרים מזמור קמ"ד בתהילים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים.
יום העצמאות, (מוקדם) יום ה', ג' באייר 1.5.2025).
עפ"י תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח". קוראים בתורה בפרשת תזריע, וממשיכים ללא ברכות הפטרה בישעיהו יא,יב: "עוד היום בנוב לעמוד" עד סוף יב: "קדוש ישראל". חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך. הראשון לציון הרב נסים התיר להתגלח לכבוד יום העצמאות.
שבת פרשת תזריע-מצורע, ה' באייר (3.5.2025)
מפטירים במלכים ב ז,ג "וארבעה אנשים" עד ז,כ "וירמסו אותו העם בשער וימות".
אומרים אב הרחמים.
מברכים את המתענים שני חמישי ושני ("בה"ב").
במנחה קוראים בפרשת אחרי מות. אין אומרים צדקתך צדק, אבות פרק ב.
יום ב', ז' באייר (5.5.2025). תענית שני קמא, סליחות, עלות השחר: 4:11.
יום ה', י' באייר (8.5.2025). תענית חמישי, סליחות. עלות השחר: 4:06.
שבת פרשת אחרי מות וקדושים, י"ב באייר (10.5.2025)
מפטירים בעמוס ט,ז: "הלא כבני כשיים" עד ט,טו: "אמר ה' א-להיך".
במנחה קוראים בפרשת אמור. אבות פרק ג.
פסח שני. יום ב', י"ד באייר (12.5.2025). אין אומרים תחנון, אבל אומרים למנצח.
תענית שני תנינא. כנ"ל בתענית שני קמא. עלות השחר: 4:02 . [יש שאינם מתענים בגלל פסח שני].
יום ג', ט"ו באייר (13.5.2025)
מיום זה ואילך, המסופק אם אמר "משיב הרוח" אינו חוזר, כיון שאמרו 90 פעם.
ל"ג בעומר, יום ו', י"ח באייר (16.5.2025)
משקיעת החמה יש להיזהר מלומר "היום ל"ג בעומר" לפני הספירה, שלא יכנס לספק ברכה. אין אומרים תחנון, ואומרים למנצח. מסתפרים ונוהגים קצת שמחה ועורכים נישואין. במירון הילולא על קברו של ר' שמעון בר יוחאי, ויש המספרים שם ילדים שהגיעו לגיל 3. אין מתענים בו, מלבד תענית חלום וחתן ביום חופתו.
שבת פרשת אמור, י"ט באייר (17.5.2025)
מפטירים ביחזקאל מד,טו: "והכהנים הלויים" עד סוף הפרק.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת בהר. פרקי אבות פרק ד.
שבת פרשת בהר-בחקתי כ"ו באייר (24.5.2025)
נוהגים לקרוא את התוכחה בקול נמוך, שיגיע לאזני הציבור. נהגו שהקורא עצמו עולה בה מפני הקפדנים. חזק. מפטירים בירמיהו טז, יט "ה' עוזי ומעוזי" עד (יז, יד) "תהילתי אתה". מברכים חודש סיון שיחול ביום רביעי (28.5.2025). (מנהג הגר"א לא לומר "אב הרחמים", ויש נוהגים לאומרו בכל השבתות שבין פסח לשבועות, אפילו בשבתות שמברכים החודש, ובפרט כשמברכים ראש חודש סיוון, ואפילו יש ברית מילה בבית הכנסת, כי חורבן קהילות אשכנז בגזרות תתנ"ו היה בסוף ניסן, אייר ותחילת סיוון).
המולד: יום שלישי, שעה 9:14 בבוקר ו-3 חלקים.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת במדבר. פרקי אבות פרק ה.
יום ב', כ"ח באייר (26.5.2025), יום שחרור ירושלים.
יום שחרור יהודה, שומרון ומקום המקדש משלטון זר. הרבנות הראשית קבעה יום זה כיום הודיה ושמחה.
במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו".
בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג, "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל שלם בברכה, ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהילים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". קוראים לשלשה בפרשת במדבר. עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות.
יום ג', כ"ט באייר (27.5.2025). ערב ראש חודש סיון. במנחה אומרים יום כפור קטן ואין אומרים תחנון.
________________________________________________
לוח דינים ומנהגים לחודש אייר כמנהג עדות מזרח
ב' דר"ח אייר, יום שלישי, א' באייר, כנהוג בכל ר"ח.
יום רביעי ב' באייר, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (מוקדם). מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהלים, פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פתיחת הארון, מזמור קמ"ד בתהלים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים.
יום חמישי, ג' באייר, יום העצמאות (מוקדם). עפ"י תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח", וקוראים את הפטרת "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש ישראל" (ישעיהו יא,יב). חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך. הראשון לציון הרב ניסים התיר להתגלח ליום העצמאות.
שבת פרשת תזריע-מצורע, ה' באייר, מפטירים במלכים-ב,ז,ג "וארבעה אנשים" עד ז,כ "וירמסו אותו העם בשער וימות". אבות פרק ב'.
במנחה אין אומרים צדקתך.
שבת פרשת אחרי מות-קדושים, י"ב באייר. מפטירים בעמוס ט,ז "הלוא כבני כשיים" עד ט,טו "אמר ה' אלהיך". פרקי אבות פרק ג'.
יום שני י"ד באייר, פסח שני. (יום ההלולת רמבעה"נ). אין אומרים תחנון וגם לא במנחה ביום ראשון שלפניו.
ל"ג בעומר, יום שישי, י"ח באייר. אין אומרים בו תחנון ולא במנחה שלפניו. יום ההילולא דרשב"י. בלילו נהגו לערוך לימוד בבית הכנסת, הדלקת נרות ואמירת פזמונים לכבוד התנא הרשב"י. במירון הילולא רבא על ציון הרשב"י זיע"א.
שבת פרשת אמור, י"ט באייר. מפטירים ביחזקאל מד,טו: "והכהנים הלויים" עד סוף הפרק. פרקי אבות פרק ד'.
ממוצש"ק מותר להסתפר. ויש שלא מסתפרים עד חג שבועות, כדעת האר"י.
שבת פרשת בהר-בחקתי, כ"ו באייר. קוראים התוכחה בקול נמוך, שיגיע לאזני הצבור. מפטירים בירמיהו טז,יט: "ה' עוזי ומעוזי" עד "כי תהילתי אתה" (יז,יד).
פרקי אבות פרק ה'. מברכים חודש סיון שיחול ביום רביעי.
כ"ח באייר, יום ב', יום שחרור ירושלים. שחרור יהודה, שומרון ומקום המקדש משלטון זר. הרבנות הראשית קבעה יום זה ליום הודיה ושמחה.
במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו"
(תהלים קלב).
בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג. "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל (ללא ברכה), ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהלים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות.
יום ההילולא של שמואל הנביא. נוהגים לעלות לקברו לומר תפילה מיוחדת לכך.
בער"ח סיון נוהגים להתפלל תפילת השל"ה הקדוש, על חינוך הילדים..
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











