ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
כידוע, נתניה היא מעוז של בני העדה הטריפולטאית (היהודים יוצאי לוב), והם משפיעים מאוד גם על האווירה הכללית של העיר, לכן באו ואמרו: 'במסגרת ההפצצות על המורדים, קדאפי שלח גם מטוס להפציץ את הטריפולטאים בנתניה!'
ועכשיו ברצינות. אכן היה פעם צבא של יהודי לוב, שנלחם בגויים וכבש חלקים גדולים מלוב. יתכן גם שמנהגי האבלות שאנו נוהגים עד היום בספירת העומר קשורים לתבוסה של אותו צבא עתיק. ובכן הבה ונעיין בפרשייה היסטורית זו.
כידוע, נפסק שולחן ערוך (או"ח תצג) שיש לנהוג מעט מנהגי אבילות בין פסח לל"ג בעומר, "מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא". השולחן ערוך מבוסס על הגמרא ביבמות (סב) "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה...".
כידוע, רבי עקיבא חי ופעל בשנים שאחרי חורבן בית שני. את הבעיה הרוחנית שהובילה לחורבן בית שני, אבחנו חז"ל כשנאת חינם. "מקדש שני... מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם" (יומא ט:). אך את הבעיה הרוחנית שהובילה למותם של תלמידי רבי עקיבא אבחנו חז"ל כ"לא נהגו כבוד זה בזה".
יש קשר בין הטעמים של שני המאורעות. שני הטעמים נמצאים על אותו מישור של בעיית תקשורת בין אנשים, אך 'לא לנהוג כבוד זה בזה' פחות חמור מ'שנאת חינם'. השונא ממש פוגע בשני, ואילו מי שלא נוהג כבוד אולי לא פוגע בשני, אך גם לא מסייע לו. נמצאנו למדים, שבשנים שאחרי החורבן, העם התקדם בתיקון החטא שהוביל לחורבן, אך עדיין לא תיקן את החטא לחלוטין.
וודאי חז"ל נתנו כאן אבחנה עמוקה לתיקון המידות הנדרש באופן אישי מכל אדם בעקבות אותם המאורעות, אך מעבר לכך אפשר לראות גם כיצד פגמי הנפש הללו התבטאו והשפיעו גם על המאורעות ההיסטוריים הכלליים באותה תקופה.
ידוע שבימי החורבן השני, הייתה לצערנו ממש מלחמת אחים בין פלגי העם השונים, כך ששנאת החינם הכשילה ממש את המרד היהודי, והובילה לניצחון הרומאי ולחורבן המקדש.
כיוצא בדבר, גם בימי תלמידי רבי עקיבא, יתכן ופרשייה היסטורית פחות מוכרת תשפוך אור על האמירה ש'לא נהגו כבוד זה בזה', הובילה ממש למותם של תלמידי רבי עקיבא.
באגרת רב שרירא גאון מסופר "והעמיד ר' עקיבא תלמידים הרבה והוה שמדא על התלמידים של ר' עקיבא", משמע שתלמידיו מתו בשמד, כלומר לא מתוך מחלה אלא מתוך הריגה בחרבם של הגויים, שזה יכול גם להתבאר כמתו מתוך מלחמה.
ואכן, קרוב ל – 70 שנה לאחר חורבן הבית, שאף העם לגאולה ולבניין הבית מחדש, שהרי בין חורבן בית ראשון לבניין הבית השני עברו רק 70 שנה כנבואת ירמיהו, וודאי כולם ציפו וייחלו שכך יהיה בין החורבן השני לבניין השלישי. כך יצא העם למרד בר כוכבא, כשאיש הרוח המרכזי המלהיב את המרד הוא גדול הדור, רבי עקיבא, כדברי הרמב"ם (מלכים יא, ג) "רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות...".
אולם מרד בר כוכבא לא היה המרד היהודי היחידי ברומאים. כ – 15 שנה לפניו התחולל מרד יהודי התפוצות. בתקופה ההיא היו קהילות יהודיות גדולות בלוב, בקפריסין ובאלכסנדריה שבמצריים. גם יהודי התפוצות סבלו מאוד מרדיפות הרומאים. וכך בשעת כושר, כשהצבא הרומאי העיקרי יצא למלחמה גדולה מול הממלכה הפרתית שבמזרח, מרדו יהודי לוב, וצבאם כבש חלקים גדולים מלוב, ובהמשך התפשט המרד גם לקפריסין ולמצריים.
הדים למרד זה אנו מוצאים בירושלמי (סוכה פ"ה, ה"א) שמספר על בית הכנסת הענק והמפואר של קהילת אלכסנדריה, ואמר שמי שלא ראה אותו "לא ראה כבוד ישראל מימיו", אולם הרומאים ראו בהם מורדים וטבחו המוני יהודים "והלך הדם בים עד קיפריס (קפריסין), באותה השעה נגדעה קרן ישראל ועוד אינה עתידה לחזור למקומה עד שיבוא בן דוד". כלומר הירושלמי רואה בכך מפלה לדורות רבים.
למעשה, היהודים הצליחו כמעט למוטט את הרומאים פעמיים – במרד בר כוכבא ובמרד התפוצות, אך המרידות הללו כשלו, כי לא מרדו בכל המקומות יחד.
ומצאנו בגמרא שרבי עקיבא מספר על מסעות רבים שערך ברחבי העולם. יתכן, ורבי עקיבא כגדול הדור נדד בתפוצות ישראל כדי להכין את לב העם למרד שיביא לבניין הבית השלישי. ובאמת כל העם היהודי היה תלמידיו, אלא שלא נהגו כבוד זה בזה, כלומר – לא הצליחו להתאחד ולמרוד ביחד, כי כל מקום התבדל וראה רק את עצמו, ונדחה הקץ ויצאנו לגלות ארוכה וקשה.
ויהי רצון שבימינו נזכה להתאחד ולנהוג כבוד זה בזה, ותבוא במהרה הגאולה האמיתית והשלמה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















