ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
כידוע, נתניה היא מעוז של בני העדה הטריפולטאית (היהודים יוצאי לוב), והם משפיעים מאוד גם על האווירה הכללית של העיר, לכן באו ואמרו: 'במסגרת ההפצצות על המורדים, קדאפי שלח גם מטוס להפציץ את הטריפולטאים בנתניה!'
ועכשיו ברצינות. אכן היה פעם צבא של יהודי לוב, שנלחם בגויים וכבש חלקים גדולים מלוב. יתכן גם שמנהגי האבלות שאנו נוהגים עד היום בספירת העומר קשורים לתבוסה של אותו צבא עתיק. ובכן הבה ונעיין בפרשייה היסטורית זו.
כידוע, נפסק שולחן ערוך (או"ח תצג) שיש לנהוג מעט מנהגי אבילות בין פסח לל"ג בעומר, "מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא". השולחן ערוך מבוסס על הגמרא ביבמות (סב) "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה...".
כידוע, רבי עקיבא חי ופעל בשנים שאחרי חורבן בית שני. את הבעיה הרוחנית שהובילה לחורבן בית שני, אבחנו חז"ל כשנאת חינם. "מקדש שני... מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם" (יומא ט:). אך את הבעיה הרוחנית שהובילה למותם של תלמידי רבי עקיבא אבחנו חז"ל כ"לא נהגו כבוד זה בזה".
יש קשר בין הטעמים של שני המאורעות. שני הטעמים נמצאים על אותו מישור של בעיית תקשורת בין אנשים, אך 'לא לנהוג כבוד זה בזה' פחות חמור מ'שנאת חינם'. השונא ממש פוגע בשני, ואילו מי שלא נוהג כבוד אולי לא פוגע בשני, אך גם לא מסייע לו. נמצאנו למדים, שבשנים שאחרי החורבן, העם התקדם בתיקון החטא שהוביל לחורבן, אך עדיין לא תיקן את החטא לחלוטין.
וודאי חז"ל נתנו כאן אבחנה עמוקה לתיקון המידות הנדרש באופן אישי מכל אדם בעקבות אותם המאורעות, אך מעבר לכך אפשר לראות גם כיצד פגמי הנפש הללו התבטאו והשפיעו גם על המאורעות ההיסטוריים הכלליים באותה תקופה.
ידוע שבימי החורבן השני, הייתה לצערנו ממש מלחמת אחים בין פלגי העם השונים, כך ששנאת החינם הכשילה ממש את המרד היהודי, והובילה לניצחון הרומאי ולחורבן המקדש.
כיוצא בדבר, גם בימי תלמידי רבי עקיבא, יתכן ופרשייה היסטורית פחות מוכרת תשפוך אור על האמירה ש'לא נהגו כבוד זה בזה', הובילה ממש למותם של תלמידי רבי עקיבא.
באגרת רב שרירא גאון מסופר "והעמיד ר' עקיבא תלמידים הרבה והוה שמדא על התלמידים של ר' עקיבא", משמע שתלמידיו מתו בשמד, כלומר לא מתוך מחלה אלא מתוך הריגה בחרבם של הגויים, שזה יכול גם להתבאר כמתו מתוך מלחמה.
ואכן, קרוב ל – 70 שנה לאחר חורבן הבית, שאף העם לגאולה ולבניין הבית מחדש, שהרי בין חורבן בית ראשון לבניין הבית השני עברו רק 70 שנה כנבואת ירמיהו, וודאי כולם ציפו וייחלו שכך יהיה בין החורבן השני לבניין השלישי. כך יצא העם למרד בר כוכבא, כשאיש הרוח המרכזי המלהיב את המרד הוא גדול הדור, רבי עקיבא, כדברי הרמב"ם (מלכים יא, ג) "רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות...".
אולם מרד בר כוכבא לא היה המרד היהודי היחידי ברומאים. כ – 15 שנה לפניו התחולל מרד יהודי התפוצות. בתקופה ההיא היו קהילות יהודיות גדולות בלוב, בקפריסין ובאלכסנדריה שבמצריים. גם יהודי התפוצות סבלו מאוד מרדיפות הרומאים. וכך בשעת כושר, כשהצבא הרומאי העיקרי יצא למלחמה גדולה מול הממלכה הפרתית שבמזרח, מרדו יהודי לוב, וצבאם כבש חלקים גדולים מלוב, ובהמשך התפשט המרד גם לקפריסין ולמצריים.
הדים למרד זה אנו מוצאים בירושלמי (סוכה פ"ה, ה"א) שמספר על בית הכנסת הענק והמפואר של קהילת אלכסנדריה, ואמר שמי שלא ראה אותו "לא ראה כבוד ישראל מימיו", אולם הרומאים ראו בהם מורדים וטבחו המוני יהודים "והלך הדם בים עד קיפריס (קפריסין), באותה השעה נגדעה קרן ישראל ועוד אינה עתידה לחזור למקומה עד שיבוא בן דוד". כלומר הירושלמי רואה בכך מפלה לדורות רבים.
למעשה, היהודים הצליחו כמעט למוטט את הרומאים פעמיים – במרד בר כוכבא ובמרד התפוצות, אך המרידות הללו כשלו, כי לא מרדו בכל המקומות יחד.
ומצאנו בגמרא שרבי עקיבא מספר על מסעות רבים שערך ברחבי העולם. יתכן, ורבי עקיבא כגדול הדור נדד בתפוצות ישראל כדי להכין את לב העם למרד שיביא לבניין הבית השלישי. ובאמת כל העם היהודי היה תלמידיו, אלא שלא נהגו כבוד זה בזה, כלומר – לא הצליחו להתאחד ולמרוד ביחד, כי כל מקום התבדל וראה רק את עצמו, ונדחה הקץ ויצאנו לגלות ארוכה וקשה.
ויהי רצון שבימינו נזכה להתאחד ולנהוג כבוד זה בזה, ותבוא במהרה הגאולה האמיתית והשלמה!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
שתי דקות על בדיקת חמץ
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך יוצרים את השבת ?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
