ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
כידוע, נתניה היא מעוז של בני העדה הטריפולטאית (היהודים יוצאי לוב), והם משפיעים מאוד גם על האווירה הכללית של העיר, לכן באו ואמרו: 'במסגרת ההפצצות על המורדים, קדאפי שלח גם מטוס להפציץ את הטריפולטאים בנתניה!'
ועכשיו ברצינות. אכן היה פעם צבא של יהודי לוב, שנלחם בגויים וכבש חלקים גדולים מלוב. יתכן גם שמנהגי האבלות שאנו נוהגים עד היום בספירת העומר קשורים לתבוסה של אותו צבא עתיק. ובכן הבה ונעיין בפרשייה היסטורית זו.
כידוע, נפסק שולחן ערוך (או"ח תצג) שיש לנהוג מעט מנהגי אבילות בין פסח לל"ג בעומר, "מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא". השולחן ערוך מבוסס על הגמרא ביבמות (סב) "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה...".
כידוע, רבי עקיבא חי ופעל בשנים שאחרי חורבן בית שני. את הבעיה הרוחנית שהובילה לחורבן בית שני, אבחנו חז"ל כשנאת חינם. "מקדש שני... מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם" (יומא ט:). אך את הבעיה הרוחנית שהובילה למותם של תלמידי רבי עקיבא אבחנו חז"ל כ"לא נהגו כבוד זה בזה".
יש קשר בין הטעמים של שני המאורעות. שני הטעמים נמצאים על אותו מישור של בעיית תקשורת בין אנשים, אך 'לא לנהוג כבוד זה בזה' פחות חמור מ'שנאת חינם'. השונא ממש פוגע בשני, ואילו מי שלא נוהג כבוד אולי לא פוגע בשני, אך גם לא מסייע לו. נמצאנו למדים, שבשנים שאחרי החורבן, העם התקדם בתיקון החטא שהוביל לחורבן, אך עדיין לא תיקן את החטא לחלוטין.
וודאי חז"ל נתנו כאן אבחנה עמוקה לתיקון המידות הנדרש באופן אישי מכל אדם בעקבות אותם המאורעות, אך מעבר לכך אפשר לראות גם כיצד פגמי הנפש הללו התבטאו והשפיעו גם על המאורעות ההיסטוריים הכלליים באותה תקופה.
ידוע שבימי החורבן השני, הייתה לצערנו ממש מלחמת אחים בין פלגי העם השונים, כך ששנאת החינם הכשילה ממש את המרד היהודי, והובילה לניצחון הרומאי ולחורבן המקדש.
כיוצא בדבר, גם בימי תלמידי רבי עקיבא, יתכן ופרשייה היסטורית פחות מוכרת תשפוך אור על האמירה ש'לא נהגו כבוד זה בזה', הובילה ממש למותם של תלמידי רבי עקיבא.
באגרת רב שרירא גאון מסופר "והעמיד ר' עקיבא תלמידים הרבה והוה שמדא על התלמידים של ר' עקיבא", משמע שתלמידיו מתו בשמד, כלומר לא מתוך מחלה אלא מתוך הריגה בחרבם של הגויים, שזה יכול גם להתבאר כמתו מתוך מלחמה.
ואכן, קרוב ל – 70 שנה לאחר חורבן הבית, שאף העם לגאולה ולבניין הבית מחדש, שהרי בין חורבן בית ראשון לבניין הבית השני עברו רק 70 שנה כנבואת ירמיהו, וודאי כולם ציפו וייחלו שכך יהיה בין החורבן השני לבניין השלישי. כך יצא העם למרד בר כוכבא, כשאיש הרוח המרכזי המלהיב את המרד הוא גדול הדור, רבי עקיבא, כדברי הרמב"ם (מלכים יא, ג) "רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות...".
אולם מרד בר כוכבא לא היה המרד היהודי היחידי ברומאים. כ – 15 שנה לפניו התחולל מרד יהודי התפוצות. בתקופה ההיא היו קהילות יהודיות גדולות בלוב, בקפריסין ובאלכסנדריה שבמצריים. גם יהודי התפוצות סבלו מאוד מרדיפות הרומאים. וכך בשעת כושר, כשהצבא הרומאי העיקרי יצא למלחמה גדולה מול הממלכה הפרתית שבמזרח, מרדו יהודי לוב, וצבאם כבש חלקים גדולים מלוב, ובהמשך התפשט המרד גם לקפריסין ולמצריים.
הדים למרד זה אנו מוצאים בירושלמי (סוכה פ"ה, ה"א) שמספר על בית הכנסת הענק והמפואר של קהילת אלכסנדריה, ואמר שמי שלא ראה אותו "לא ראה כבוד ישראל מימיו", אולם הרומאים ראו בהם מורדים וטבחו המוני יהודים "והלך הדם בים עד קיפריס (קפריסין), באותה השעה נגדעה קרן ישראל ועוד אינה עתידה לחזור למקומה עד שיבוא בן דוד". כלומר הירושלמי רואה בכך מפלה לדורות רבים.
למעשה, היהודים הצליחו כמעט למוטט את הרומאים פעמיים – במרד בר כוכבא ובמרד התפוצות, אך המרידות הללו כשלו, כי לא מרדו בכל המקומות יחד.
ומצאנו בגמרא שרבי עקיבא מספר על מסעות רבים שערך ברחבי העולם. יתכן, ורבי עקיבא כגדול הדור נדד בתפוצות ישראל כדי להכין את לב העם למרד שיביא לבניין הבית השלישי. ובאמת כל העם היהודי היה תלמידיו, אלא שלא נהגו כבוד זה בזה, כלומר – לא הצליחו להתאחד ולמרוד ביחד, כי כל מקום התבדל וראה רק את עצמו, ונדחה הקץ ויצאנו לגלות ארוכה וקשה.
ויהי רצון שבימינו נזכה להתאחד ולנהוג כבוד זה בזה, ותבוא במהרה הגאולה האמיתית והשלמה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
