ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
28 במאי 2025 – 25 ביוני 2025
המולד: יום שלישי (27.5.2025) בשעה 9:14 בבוקר ו-3 חלקים.
זמן קידוש לבנה: ממוצאי שבת, ה' בסיוון (31.5.2025),
עד ליל רביעי, ט"ו בסיון (10.6.2025) שעה 3:36 לפנות בוקר
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל רביעי, ח' בסיוון (3.6.2025)
עד ליל רביעי, ט"ו בסיון (10.6.2025) שעה 3:36 אחר חצות
ראש חדש סיון, יום ד', א' בסיון (28.5.2025). תפילת ראש חודש.
מראש חודש סיון (28.5.2025) ועד י"ב סיון (8.6.2025) אין אומרים תחנון, לא "יהי רצון" שלאחר קריאת התורה, ולא הזכרת נשמות. אין מתענים, חוץ מחתן ביום חופתו. אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח". ספרדים אינם אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח" בכל הימים שאין בהם תחנון.
מיום ו', ג' בסיון (30.5.2025), מתחילים שלשת ימי הגבלה.
שבת פרשת במדבר. ד' בסיון (31.5.2025)
מפטירים בהושע ב,א: "והיה מספר בני ישראל", ועד ב,כב: "וידעת את ה'". אין אומרים אב הרחמים.
במנחה קוראים בפרשת נשא. אין אומרים צדקתך צדק. אבות פרק ו'.
במוצאי שבת אין אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש".
חג השבועות, יום ב', ו' בסיון (2.6.2025).
ערבית, מאחרים להתפלל, לקיים "שבע שבתות תמימות תהיינה".
תפילה של יום טוב, בהדלקת הנרות ובקידוש - ברכת שהחיינו. מקדש יק"ז: יין, קידוש, זמן. נוהגים להיות ערים כל הלילה בלימוד התורה ואמירת תיקון ליל שבועות.
שחרית. נהוג להתפלל בהשכמה.
הלל שלם, קדיש תתקבל, פיוטים. קוראים מגילת "רות". הקורא במגילה כשרה מברך "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו". )יש חסידים וספרדים שנוהגים לקרוא מגילת רות בספר ביחידות בביהכ"נ או בבית, בלי ברכה. בחו"ל קוראים רות ביום ב' דשבועות(. קדיש יתום.
קריאת התורה: מוציאים שני ספרי תורה, י"ג מדות. "אקדמות" יש לומר אחר שכהן עלה לבימה, לפני ברכות התורה.
בספר ראשון קוראים לחמשה בפרשת יתרו, שמות יט, "בחדש השלישי" עד סוף הפרשה. "עשרת הדברות" קוראים בטעם העליון. חצי קדיש.
בספר שני קוראים למפטיר בפרשת פנחס, במדבר כח,כו: "וביום הבכורים" עד כח,לא: "ונסכיהם".
מפטירים ביחזקאל א,א: "ויהי בשלשים שנה" עד סוף הפרק, ומוסיפים ג,יב: "ותשאני רוח". אין קטן עולה למפטיר. הזכרת נשמות (בא"י), "יזכור" לחללי צה"ל ונפגעי הטרור. אב הרחמים, מוסף של יו"ט, ותערב, ברכת כהנים, קדיש תתקבל, שיר של יום (תה' יט): "השמים מספרים". נוהגים לאכול מאכלי חלב ודבש, לפי הכתוב: "דבש וחלב תחת לשונך".
מנחה. של יום טוב. הבדלה של מוצאי יו"ט: יין והמבדיל בלבד.
אסרו חג, יום ג', ז' בסיון (3.6.2025). בחו"ל יום ב' דשבועות.
בשחרית יש שאין נוהגים "אל ארך אפים" ו"למנצח". אין מתענים בו, אפילו חתן ביום חופתו. ונוהגים להרבות קצת בסעודה.
בחו"ל: יו"ט שני של גלויות. - תפילת יו"ט, הלל שלם, מגילת רות, ומוציאים שני ספרים, באחד קוראים לחמשה בפרשת ראה (דברים טו,יט) "כל הבכור", עד סוף הסדרה, ובשני קוראים למפטיר בפרשת פינחס "וביום הבכורים" (במדבר כח, כו).
מפטירים בחבקוק ב': "וה' בהיכל קדשו". הזכרת נשמות.
שבת פרשת נשא, י"א בסיון (7.6.2025)
מפטירים בשופטים יג,יב "ויהי איש אחד", עד "בין צרעה ובין אשתאול" (כה).
במנחה קוראים לשלשה בפרשת בהעלותך. אין אומרים "אב הרחמים" ואין אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק א'.
יום ב', י"ג בסיון (9.6.2025). חוזרים לומר תחנון.
שבת פרשת בהעלותך, י"ח בסיון (14.6.2025).
בפרשת השבוע יש נוהגים לקרוא בקול נמוך מן "ויהי העם כמתאוננים" עד "והמן כזרע גד". מפטירים בזכריה ב,יד: "רני ושמחי בת ציון" עד ד,ז: "חן חן לה". במנחה קוראים לשלשה בפרשת שלח. אבות פרק ב'.
שבת פרשת שלח, כ"ה בסיון ((21.6.2025).
מפטירים ביהושע ב "וישלח יהושע", עד סוף הפרק.
מברכים חודש תמוז שיחול ביום חמישי ושישי (26-27.6.2025). אין אומרים אב הרחמים.
המולד: ליל חמישי (25.6.2025), שעה 21:58 ו-4 חלקים.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת קרח. אומרים צדקתך צדק. אבות פרק ג'.
יום ד', כ"ט בסיון (25.6.2025). ערב ר"ח תמוז. יו"כ קטן. אין אומרים תחנון במנחה.
א' דראש חודש תמוז (26.6.2025), יום ה', ל' בסיון, תפילת ראש חודש.
____________________________________________________
לוח דינים ומנהגים לחודש אייר כמנהג עדות מזרח
ראש חודש סיון, יום רביעי , א' בסיון. אין אומרים תחנון מר"ח סיון, עד י"ב בסיון. בג' בסיון מתחילים שלושת ימי הגבלה.
שבת פרשת במדבר, ד' בסיון. מפטירים בהושע ב,א "והיה מספר בני ישראל", ועד ב,כב "וידעת את ה'".
מנחה – אין אומרים צדקתך. פרקי אבות פרק ו'.
מוצ"ש – אחרי העמידה אומרים שובה ה', ויהי נועם, ואתה קדוש. הבדלה.
חג השבועות, יום שני ו' בסיון, יום מתן תורה.
יש להכין נר נשמה, ממנו יעבירו אש ביו"ט לבישול.
האשה מדליקה נרות של יו"ט לפני השקיעה. מברכת "להדליק נר של יו"ט" ו"שהחיינו". אם מדליקים אחר השקיעה, יש להעביר אש מנר דולק, ולהיזהר לא לכבות את הגפרור, אלא להניחו שיכבה מאליו.
בערבית מאחרים להתפלל, כדי לקיים "שבתות תמימות" של ימי הספירה, ומתחילים במזמור הרגל: "למנצח לדוד מזמור שיר" (תהילים סח). תפילת יו"ט.
בבית – סדר הקידוש יק"ז: יין, קידוש, זמן (=שהחיינו).
המנהג להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה. נהגו ללמוד תיקון ליל שבועות. כחצי שעה לפני חצות יקרא ק"ש. אחר חצות יברך כל ברכות השחר עפ"י האריז"ל בלי דלוג, אך בלי ברכות התורה. אחר עמוד השחר יטול ידיים בלי ברכה ויברך ברכות התורה. זמן חצות - 24:37 . עמוד השחר – 4:03.
בשחרית – מתפללים בהשכמה. יש להקפיד לקרוא קריאת שמע בזמנה. גומרים ההלל בברכה. בפתיחת ההיכל נהגו לומר "רבש"ע מלא משאלות לבנו", נוסח קבלת התורה שחובר ע"י הרש"ש, י"ג מידות, י"א רבש"ע מלך מושגב וכו'. בריך שמיה, מי שברך לחיילי צה"ל ולמדינה, וכתובה של שבועות המתחילה "ירד דודי לגנו". יש שקוראים 3 קטעים ראשונים ו- 3 קטעים אחרונים בלבד.
מוציאים שני ספרי תורה: בראשון קוראים לחמישה בפרשת יתרו: בחודש השלישי עד סוף הפרשה, קוראים עשרת הדברות בטעם העליון, חצי קדיש. המפטיר קורא בספר שני בפרשת פנחס: "וביום הביכורים", חצי קדיש, מפטירים ביחזקאל א,א: "ויהי בשלשים שנה" עד סוף הפרק, ומוסיפים ג,יב: "ותשאני רוח". במנחה – יש נוהגים לקרוא מגילת רות (בלי ברכה). בארץ ישראל נהגו לקרוא מגילת רות בליל שבועות, ולא ביום. אומרים האזהרות של רבי שלמה אבן גבירול, המתחילות ב"שמור לבי מענה", ובארצות המערב (צפון אפריקה) נהגו לומר האזהרות הארוכות הנפלאות של רבינו יצחק בר' ראובן אלברגלוני (גאון ספרדי שחי בתקופת הרי"ף) המתחילים "איזה מקום בינה".
בחו"ל מחלקים קריאת רות והאזהרות לשני ימי שבועות.
נהגו לאכול בשבועות מאכלי חלב, ויש להיזהר להפריד בין אכילת מאכלי חלב לאכילת בשר, כמו שמפרידים בכל השנה. נוהגים לקרוא כל תהילים ביום זה. שהוא עפ"י המסורת יום פטירתו של דוד המלך.
במוצאי יו"ט – הבדלה של מוצאי יו"ט: יין והמבדיל בלבד.
אסרו חג, ז' בסיון, יום שלישי.
בחו"ל – יו"ט שני של שבועות. ילמד בלילו התנ"ך כמו ביום א' וישן. אם יוכל להיות ער כל הלילה – אשריו. התפילה כמו ביו"ט ראשון. הלל שלם. מוציאים שני ספרי תורה. בראשון חמשה עולים מ"עשר תעשר" (דברים י"ד) עד "כברכת ה' אשר נתן לך". מפטיר בפנחס כמו ביו"ט ראשון. ההפטרה בחבקוק ב': "וה' בהיכל קודשו" עד "למנצח בנגינותי".
מוסף כמו ביו"ט ראשון.
שבת פרשת נשא, י"א בסיון. מפטירים בשופטים יג,יב "ויהי איש אחד", עד "בין צרעה ובין אשתאול (כה). אין אומרים צדקתך.
שבת פרשת בהעלותך, י"ח בסיון. מפטירים בזכריה ב,יד: "רני ושמחי בת ציון" עד (ד,ז): "חן חן לה".
שבת פרשת שלח, כ"ה בסיון. מפטירים ביהושע ב "וישלח יהושע", עד סוף הפרק. מברכים חודש תמוז שיחול ביום חמישי ושישי.
א' דראש חודש תמוז, יום חמישי, ל' בסיון, ר"ח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









