ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(ח"ד)
סאן פאולו, ברזיל San Paulo, Brasil
תמוז, ה'תשנ"ו
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
579 - ביצוע תרגילי יוגה
580 - שינוי מטרה של כספי צדקה
581 - הלוואה צמודת דולר, דינה לענין ריבית
טען עוד
שינוי מטרה של כספי צדקה
שאלה
בקהילתנו מתגוררות אשה גרושה ובתה. בנוסף לכל צרותיה בזמן האחרון פיטרו אותה מעבודתה בקהילה והיא כרגע מובטלת . רבנית בעירנו אספה כסף צדקה עבורה, ואף נתנה לה חלק מהכסף לחודש אחד והוסיפה לאסוף לה לחודשים הבאים. בינתיים נודע לרבנית שהאשה הזאת, על אף שפיטרו אותה מעבודתה, מקבלת מדי חודש בחודשו את משכורתה מהקהילה. העניין בורר אצל וועד הקהילה והם אשרו שאכן נכון הוא והיא מקבלת אם לא כל משכורתה חלק גדול ממנו. אמנם היא טוענת שלא ומשקרת בפני הרבנית.
השאלה היא, האם מותר להשתמש בכסף הנאסף בשבילה, למטרה אחרת?
תשובה
1. בצדקה רגילה הלכה היא, כי מרגע שהגיעו כספיה לידי הגבאי (במקרה שלנו — הרבנית), אסור לו לשנות את מטרתן אלא לצורך דבר מצוה 1 , ואולם בני העיר רשאים לשנותה אפילו לדבר הרשות 2 .
2. בנדון דידן, אם הרבנית אספה עבור פלונית, ועל דעת כן תרמו התורמים, אין היא רשאית להפנות את המעות הללו למטרה אחרת. אם אותה פלונית עניה, אז כבר זכתה במעות, ואם אינה ענייה, או אז יש כאן דין של הקדש טעות 3 והרבנית צריכה להחזיר את הכסף לתורמים או לבקש מהם רשות להשתמש בו למטרה אחרת 4 .
יש לציין שמן הראוי לבדוק, אם אין האשה עניה באמת, ואולי כסף זה, בנוסף למשכורתה מן הקהילה, יכול לעזור לה, בייחוד לאור האמור בשו"ע (יורה דעה סי' רנ) שמצוות צדקה היא לתת לעני די מחסורו... ואפי' אם היה דרכו לרכב על סוס ועבד לרוץ לפניו כשהיה עשיר, קונה לו סוס ועבד וכן לכל אחד ואחד כפי הצורך".
^ 1. עיין שו"ע (יורה דעה סי' רנט סעיף א) על־פי גמ' ערכין (ו ע"א). "משבאתה לידי גבאי, אסור לשנותה". וכתבו תוספות, ורא"ש וטור שלדבר מצוה מותר לשנות, וכתב הש"ך (שם) שכן עיקר.
^ 2. שו"ע (יורה דעה שם סעיף ג) ועיין בש"ך (שם ס"ק ה) שלדבר הרשות בני העיר יכולים לשנות, אם יחזרו ויגבו פעם אחרת לצורך המטרה הראשונה. ואם כן, מכיוון בנדון דידן אין צורך לגבות למטרה הראשונה, יכולים לשנות לדבר הרשות בלי שום תנאים.
^ 3. דוגמאות נוספות לצדקה בטעות עיין שו"ע (יורה דעה סי' רנג סע' ז).
^ 4. וכתב רמ"א (יורה דעה סי' רנו סע' ד) שמכיוון שגבו עבור עני מסוים, אי אפשר לשנות אפילו לתלמוד תורה, ועיין בט"ז שכתב הטעם, שכבר זכה אותו העני. ואם אינה ענייה, יש לדון רק מצד הקדש טעות שאינו הקדש [עיין גמ' נזיר (לא ע"ב בדברי בית הלל שהלכה כמותם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
