"התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות. על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים של לוים ושל ישראלים. הגיע זמן המשמר לעלות, כהנים ולוים - עולים לירושלים, וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקוראין במעשה בראשית."

"תנו רבנן: עשרים וארבעה משמרות בארץ ישראל, ושתים עשרה ... מהן ביריחו. הגיע זמן המשמר לעלות, חצי המשמר היה עולה מארץ ישראל לירושלים, וחצי המשמר היה עולה מיריחו כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבירושלים."

"... תקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל כשרים ויראי חטא ויהיו שלוחי כל ישראל לעמוד על הקרבנות והם הנקראים אנשי מעמד, וחלקו אותם כ"ד מעמדות כמנין משמרות כהונה ולויה. ועל כל מעמד ומעמד, אחד מהן ממונה על כולם והוא נקרא ראש המעמד. בכל שבת ושבת מתקבצין אנשי מעמד של אותה שבת. מי שהיה מהן בירושלים או קרוב לה - נכנסין למקדש עם משמר כהונה ולויה של אותה שבת. והרחוקים שבאותו מעמד - כיון שהגיע מעמד שלהן הן מתקבצין לבית הכנסת שבמקומן."

"מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח, מיריחו היו שומעין קול המגריפה, מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור, מיריחו היו שומעין קול גְּבִינֵי כָּרוֹז, מיריחו היו שומעין קול החליל, מיריחו היו שומעין קול הצלצל, מיריחו היו שומעין קול השיר, מיריחו היו שומעים קול השופר ויש אומרים אף קול של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכפורים, מיריחו היו מריחים ריח פטום הקטרת ..."

"וַיַּעַל מִשָּׁם אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר: וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה: וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה: וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ: וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת:"

"כי עיר הזאת נתיחדה אז לקִרְיַת סֵפֶר, רצה לומר ששם התאספו תלמידים להגות ולשנות בספר התורה והיה שם ישיבה גדולה".

"גְּבִינֵי כָּרוֹז מהו אומר - 'עמדו כהנים לעבודתכם ולוים לדוכנכם וישראל למעמדכם', והיה קולו נשמע בשלש פרסאות. מעשה באגריפס המלך שהיה בא בדרך ושמע קולו בשלש פרסאות, וכשבא לביתו שיגר לו מתנות. ואף על פי כן כהן גדול משובח ממנו, דאמר מר: וכבר אמר אנא השם ונשמע קולו ביריחו. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מירושלים ליריחו עשר פרסי..."

הסוגיה נראית כמי שמתעלמת מהמשנה במסכת תמיד שאמרה שגם מיריחו היו שומעים את קולו של גְּבִינֵי כָּרוֹז, (וראה בחידושי הריטב"א שם). אולם לפי שיטת הרמב"ם שהמשנה מדברת במשמעות סימלית, הסוגיה הזו באה להציג פן אחר של הדברים.

המשנה במסכת תמיד לימדה שהמקדש (ה" דְּבִיר ") ושאר ענייני הקדושה מתקיימים מכוחם של אלו שהלכו לעולם המעשה (יריחו); ואילו הסוגיה במסכת יומא באה להציג את הפן ההפוך, וללמד שאלו שהלכו לעולם המעשה מתקיימים ומצליחים בפעולותיהם מכוחם של אלו שהלכו לעסוק במקדש ובקדושה.

כאשר גְּבִינֵי כָּרוֹז היה מכריז "... וישראל למעמדכם" קריאתו היתה מחלחלת גם באופן רוחני, והיתה מגיעה לכל הישראלים שהלכו להיות שליחים של העם ולפעול בעולם המעשה. ומכיוון שאגריפס המלך הכיר וידע מה מקור ההצלחה הוא שילם לגְּבִינֵי כָּרוֹז את שכרו המגיע לו.

אולם השליחים (אנשי ה"מעמד") שעוסקים בעולם המעשה מחולקים לשתי קבוצות, בקבוצה האחת נמצאים אלו שעוסקים בשרות הממלכתי והציבורי, ואותם מייצג באופן סמלי "אגריפס המלך"; ובקבוצה השנייה נמצאים אלו שבמגזר הפרטי שעוסקים במלאכות באופן עצמאי.

כוונת הסוגיה במסכת יומא לומר, שקל להבין שקריאתו של גְּבִינֵי כָּרוֹז מחלחלת ומגיעה לכל העוסקים בשרות הציבורי (אגריפס המלך), ושהם מצליחים במעשיהם מכוחה של אותה הקריאה. אולם קשה לראות זאת לגבי אלו שעוסקים במלאכות במגזר הפרטי. שהרי העיסוק במגזר הפרטי מדגיש את צד הנהנתנות הפרטית, את צד חטאו של עכן בן זרח ושל ה" עֵמֶק עָכוֹר " שביריחו.

ואמנם מי שעוסקים במגזר הפרטי מתוך שליחות לאומית קשורים לקריאתו של גְּבִינֵי כָּרוֹז גם ב"יריחו", (וכפי שעולה מהמשנה במסכת תמיד); אך מי ששכחו את השליחות הלאומית שבמעשיהם ונתפסו לצד הנהנתנות הפרטית - "אינם שומעים" את קריאתו של גְּבִינֵי כָּרוֹז בענייני ה"יריחו" שלהם. אולם אי אפשר להתעלם מכך שה"חטא" שלהם זן ומפרנס ובונה את עם ישראל, ולפיכך גם הם מקבלים את הצלחותיהם מכוחם של המקדש והקדושה. אך הם חוזרים ומקבלים את כוחם מהקדושה כאשר הם "שומעים" את קריאתו של הכהן הגדול ביום הכפורים: " אָנָּא הַשֵּׁם , חָטְאוּ עָווּ פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל... כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' ".