ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לפתע, נפתחה הדלת, והגאון יצא מחדרו ואמר להם: תנא? יודעים אתם – מהי מעלתו של תנא? אני – אולי כהרשב"א! (ויש גרסאות – אולי כהרמב"ן)!
יותר מזה, אומרים בשם הגר"א, שאמר על עצמו שהיה מייחל להיות סנדלר פשוט בתקופת התנ"ך, כי בתקופות אלו אנשים היו בעלי מדרגות גבוהות ועצומות. כלומר, לעיתים, עצם זה שאדם חי בתקופה מסויימת, כבר ניתנו לו כוחות גדולים ועצומים.
וכך מצאנו בגמרא (שבת קיב:) "אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא: אם ראשונים בני מלאכים - אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים - אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא כשאר חמורים". החמור כאן מבטא את המדרגה הנמוכה ביותר, בוודאי – אם זה חמור פשוט, שאינו כחמורם של הצדיקים המדוברים.
אולם – מה תאמרו אם מישהו יגיד לכם – אני מייחל להיות חמור פשוט?
ובכן, בפרשה שלנו מצאנו חמור פשוט, שזכה בזכות גדולה מאוד, שלא זכו לה אפילו התנאים והנביאים הקדושים, ולוואי והיינו זוכים לזכות זו.
החמור המדובר רעה בשלווה באורווה במדיין, הוא היה חמור רגיל לחלוטין, כזה שקם בבוקר לעבודת יומו – סוחב משאות, נושא אנשים ועוד ועוד. הוא היה נוער לפעמים וגם אהב ללחך עשב. בקיצור – חמור מן המניין, חמור בין חמורים.
חייו זרמו על מי מנוחות, עד ש...
יום אחד, נפרצה לפתע דלת האורווה שלו, ולוחמים אחוזי חרבות פלשו לתוכה. הלוחמים מבני ישראל היו נחושים מאוד, הם הרגו את בעלי האורווה, ולקחו את החמור כשלל מלחמה. החמור שלנו, זקף את ראשו, הביע את מחאתו על ההפרעה בשגרת חייו בעזרת כמה נעירות ממושכות, אך בחוסר ברירה נגרר והלך עם הבעלים החדשים.
הלוחמים צירפו את החמור לעדר חמורים ענק, שהלך וגדל במהירות בהתאם לקצב הלחימה. כשהסתיימה המלחמה, פסע החמור עם שאר בני מינו, שמנו כבר 61000 (!) חמורים. יחד איתם, פסעו גם עדרים עצומים שמנו מאות אלפי ראשי צאן ובקר, ומילאו את כל הסביבה עד לאופק הרחוק.
האמת היא, שהחמור שלנו לא ראה מעולם כל כך הרבה בעלי חיים, והוא הרגיש קצת אבוד בתוך ההמון האדיר של בני מינו, הוא התגעגע קצת לאורווה השקטה והצנועה שלו.
אבל אז התרחש מהפך נוסף בחייו. העדר העצום נעצר מול משה רבינו, אלעזר הכהן וראשי אבות העדה. הם החלו לחלק את העדר לשני חלקים. בהמשך הם שמו עדר חמורים קטן בצד, המיועד למכס לה'. זכה החמור שלנו, ועלה בגורלו להיות אחד מהחמורים המיועדים למכס לה'.
ואז הגיע הרגע הגדול וההיסטורי בחייו של החמור...
משה רבינו ספר את החמורים בזה אחר זה, כדי להגיע למספר המדוייק של המכס, ולהעביר אותם לידי אלעזר הכהן. הוא ספר – 1...2...59...60. כעת הגיע תורו של החמור שלנו, שהיה אחרון הנספרים, ומשה הכריז בקול – אחד ושישים.
זהו נשלם המניין, המכס לה' הוא אחד ושישים!
החמור לא ידע, אבל באותו רגע הוא זכה שבתורה נכתבה מילה מיוחדת שעוסקת בו – "וחמורים... מכסם לה' אחד ושישים" (לא, לט). לחמור ה – 61 יש מילה משלו בתורה – 'אחד'. החמור הפשוט והרגיל זכה באותו רגע למילה שלימה בתורה, מה שלא זכו הנביאים והתנאים הקדושים, ואף גופי הלכות שניתנו ברמז.
מעכשיו, כל ספרי התורה שיכתבו במרוצת הדורות, יזכו לקדושת ספר תורה בשלמות רק אם תכתב בהם המילה 'אחד'.
(כמובן, כתבתי את הדברים באופן ציורי. יתכן ובפועל המאורעות היו מעט שונים, וגם יש לציין שהתורה נקראת 'משל הקדמוני', ויש בה רובד לפנים מרובד, כך שוודאי המילה 'אחד' המופיעה בתורה, רומזת גם לעומקים נסתרים מעבר לאותו חמור, ועדיין יש כאן רעיון חשוב בשבילנו).
וזה מלמד את כולנו יסוד חשוב מאוד בעבודת ה'. אנחנו, כפי שאמר רבי זירא, משולים לחמורים פשוטים. אך אם נשתדל להיות במקום הנכון ובזמן הנכון, כפי שזכה החמור שלנו, הרי אנחנו מילה בתורה הקדושה!
וכפי שלימדונו רבותינו, שכל יהודי הוא כאות מיוחדת בתורה הקדושה.
וכך אמר הפרי צדיק (שמות פרשת שקלים) "עמך כולם צדיקים, וצדיק יסוד עולם, ועל כן אמרו: כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם, שבאמת בשביל כל אחד מישראל נברא... כי כל אחד הוא מדוגל ומנושא בענין מיוחד בפני עצמו, שעבור זה כל העולם כולו בשבילו וצריכים לו בזה. ועל זה אמרו: שאין לך אדם שאין לו שעה".
שנזכה תמיד לעבוד את ה' במקום הנכון ובזמן הנכון, לחוש כמה אנו מיוחדים, ולהוציא לפועל את הנקודה המיוחדת שלנו שבה אנו צדיקים יסודי עולם, ובכך לממש את האות המיוחדת שלנו בתורה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
