ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לפתע, נפתחה הדלת, והגאון יצא מחדרו ואמר להם: תנא? יודעים אתם – מהי מעלתו של תנא? אני – אולי כהרשב"א! (ויש גרסאות – אולי כהרמב"ן)!
יותר מזה, אומרים בשם הגר"א, שאמר על עצמו שהיה מייחל להיות סנדלר פשוט בתקופת התנ"ך, כי בתקופות אלו אנשים היו בעלי מדרגות גבוהות ועצומות. כלומר, לעיתים, עצם זה שאדם חי בתקופה מסויימת, כבר ניתנו לו כוחות גדולים ועצומים.
וכך מצאנו בגמרא (שבת קיב:) "אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא: אם ראשונים בני מלאכים - אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים - אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא כשאר חמורים". החמור כאן מבטא את המדרגה הנמוכה ביותר, בוודאי – אם זה חמור פשוט, שאינו כחמורם של הצדיקים המדוברים.
אולם – מה תאמרו אם מישהו יגיד לכם – אני מייחל להיות חמור פשוט?
ובכן, בפרשה שלנו מצאנו חמור פשוט, שזכה בזכות גדולה מאוד, שלא זכו לה אפילו התנאים והנביאים הקדושים, ולוואי והיינו זוכים לזכות זו.
החמור המדובר רעה בשלווה באורווה במדיין, הוא היה חמור רגיל לחלוטין, כזה שקם בבוקר לעבודת יומו – סוחב משאות, נושא אנשים ועוד ועוד. הוא היה נוער לפעמים וגם אהב ללחך עשב. בקיצור – חמור מן המניין, חמור בין חמורים.
חייו זרמו על מי מנוחות, עד ש...
יום אחד, נפרצה לפתע דלת האורווה שלו, ולוחמים אחוזי חרבות פלשו לתוכה. הלוחמים מבני ישראל היו נחושים מאוד, הם הרגו את בעלי האורווה, ולקחו את החמור כשלל מלחמה. החמור שלנו, זקף את ראשו, הביע את מחאתו על ההפרעה בשגרת חייו בעזרת כמה נעירות ממושכות, אך בחוסר ברירה נגרר והלך עם הבעלים החדשים.
הלוחמים צירפו את החמור לעדר חמורים ענק, שהלך וגדל במהירות בהתאם לקצב הלחימה. כשהסתיימה המלחמה, פסע החמור עם שאר בני מינו, שמנו כבר 61000 (!) חמורים. יחד איתם, פסעו גם עדרים עצומים שמנו מאות אלפי ראשי צאן ובקר, ומילאו את כל הסביבה עד לאופק הרחוק.
האמת היא, שהחמור שלנו לא ראה מעולם כל כך הרבה בעלי חיים, והוא הרגיש קצת אבוד בתוך ההמון האדיר של בני מינו, הוא התגעגע קצת לאורווה השקטה והצנועה שלו.
אבל אז התרחש מהפך נוסף בחייו. העדר העצום נעצר מול משה רבינו, אלעזר הכהן וראשי אבות העדה. הם החלו לחלק את העדר לשני חלקים. בהמשך הם שמו עדר חמורים קטן בצד, המיועד למכס לה'. זכה החמור שלנו, ועלה בגורלו להיות אחד מהחמורים המיועדים למכס לה'.
ואז הגיע הרגע הגדול וההיסטורי בחייו של החמור...
משה רבינו ספר את החמורים בזה אחר זה, כדי להגיע למספר המדוייק של המכס, ולהעביר אותם לידי אלעזר הכהן. הוא ספר – 1...2...59...60. כעת הגיע תורו של החמור שלנו, שהיה אחרון הנספרים, ומשה הכריז בקול – אחד ושישים.
זהו נשלם המניין, המכס לה' הוא אחד ושישים!
החמור לא ידע, אבל באותו רגע הוא זכה שבתורה נכתבה מילה מיוחדת שעוסקת בו – "וחמורים... מכסם לה' אחד ושישים" (לא, לט). לחמור ה – 61 יש מילה משלו בתורה – 'אחד'. החמור הפשוט והרגיל זכה באותו רגע למילה שלימה בתורה, מה שלא זכו הנביאים והתנאים הקדושים, ואף גופי הלכות שניתנו ברמז.
מעכשיו, כל ספרי התורה שיכתבו במרוצת הדורות, יזכו לקדושת ספר תורה בשלמות רק אם תכתב בהם המילה 'אחד'.
(כמובן, כתבתי את הדברים באופן ציורי. יתכן ובפועל המאורעות היו מעט שונים, וגם יש לציין שהתורה נקראת 'משל הקדמוני', ויש בה רובד לפנים מרובד, כך שוודאי המילה 'אחד' המופיעה בתורה, רומזת גם לעומקים נסתרים מעבר לאותו חמור, ועדיין יש כאן רעיון חשוב בשבילנו).
וזה מלמד את כולנו יסוד חשוב מאוד בעבודת ה'. אנחנו, כפי שאמר רבי זירא, משולים לחמורים פשוטים. אך אם נשתדל להיות במקום הנכון ובזמן הנכון, כפי שזכה החמור שלנו, הרי אנחנו מילה בתורה הקדושה!
וכפי שלימדונו רבותינו, שכל יהודי הוא כאות מיוחדת בתורה הקדושה.
וכך אמר הפרי צדיק (שמות פרשת שקלים) "עמך כולם צדיקים, וצדיק יסוד עולם, ועל כן אמרו: כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם, שבאמת בשביל כל אחד מישראל נברא... כי כל אחד הוא מדוגל ומנושא בענין מיוחד בפני עצמו, שעבור זה כל העולם כולו בשבילו וצריכים לו בזה. ועל זה אמרו: שאין לך אדם שאין לו שעה".
שנזכה תמיד לעבוד את ה' במקום הנכון ובזמן הנכון, לחוש כמה אנו מיוחדים, ולהוציא לפועל את הנקודה המיוחדת שלנו שבה אנו צדיקים יסודי עולם, ובכך לממש את האות המיוחדת שלנו בתורה!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים באדם
למה הכל אסור בתשעה באב?!
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שבועות מעין עולם הבא!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
