ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
הרב דוד חי הכהן - בדרך כלל - רק עברית!
המכילתא דורשת על הפסוק "כי תקנה עבד עברי", שעל האדם להעדיף לקנות עבד עברי על פני עבד כנעני. וכתב על כך אור החיים בפירושו: כי אף על פי שעבד כנעני עובד לעולם ואילו עבד עברי יוצא בשש שנים, דורשת התורה להעדיף את העברי.
בשולחן ערוך (חו"מ סי' קע"ה סע' מ"א) נפסק שהמוכר קרקע, ומקבל משני קונים - ישראל וגוי, שתי הצעות מחיר, אם שניהם מציעים אותו מחיר יש להעדיף את הישראל, אך אם הגוי מוכן לשלם יותר מותר למכור לגוי. עוד נפסק שם - אם רואים שמטרת הגוי לגרום נזק לישראל אין למכור לו אפילו אם יעלה במחיר. (כמובן שמדובר בחו"ל, אך מכירת קרקע או בית בארץ ישראל אסורה לחלוטין בלי קשר לגובה המחיר, מפני שיש בזה איסור "לא תחנם"). הוסיף שם בעל 'הנתיבות' - אם ישראל נותן מחיר סביר, ואילו הגוי מציע מחיר גבוה מהמחיר המקובל, יש להעדיף את ישראל, כי סוף סוף אין בכך הפסד, והתירו להעדיף גוי רק במקום שיש הפסד, אך לא כדי להרוויח מעל למקובל.
לפי זה יש לומר - באופן עקרוני יש להשתדל להעדיף עבודה עברית, אולם במקרה שהישראלי דורש מחיר גבוה מעל המקובל מותר להעדיף נכרי. אך כל זה במקום שאין בזה נזק לישראל , אולם אם בגלל שמשתמשים בכוח עבודה זר נגרמת אבטלה בציבור הישראלי, אין להקל בזה. במיוחד אסור הדבר, כשמדובר בפועלים ערביים, שמטרתם להרוס את הכלכלה הישראלית ולהעמיק את אחיזתם בארץ, ובפרט שידוע כי הערבים גורמים פעמים רבות נזקים במכוון, וכן הם חשודים על שותפות וסיוע לארגוני טרור. גם היבוא של פועלים לזמן ממושך מאירופה, גורם להשתקעות אחדים מהם בארץ וגרימת נזקים באיסורי עריות ועבודה זרה המטמאים את הארץ, ומחלישים את זכותנו להיקבע בארץ. האיסור הוא הן מצד הנזק שנגרם לכלל האומה והן משום הצורך להחיות את אחינו עמנו כמצוות הכתוב. מלבד כל זה ידוע, כי עבודה עברית נעשית בדרך כלל באחריות ובמסירות לאין ערוך יותר מעבודה שעושים גויים. כמובן שישנם בכל זה חריגים, אך במקרה כזה על כל אדם להתייעץ עם רב, ולא לקבל החלטות בעצמו.
הרב דוד דודקביץ - מה באמת רוצה התורה?
המצווה להעדיף קניה ומתן פרנסה לאחינו בני ישראל נלמדת מהפסוק: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך" (ויקרא כ"ה), ודרשו חז"ל: " אם באת לקנות - קנה מישראל חברך " (רש"י שם). אין כאן המקום להאריך בבירור הלכה, ורק נציין לספרו של בעל החפץ-חיים 'אהבת חסד', שם נתבארו פרטי דין זה. כדי להמחיש עד כמה מצווה זו של "עבודה עברית" היא הלכה-למעשה ממש, נביא שני מעשים:
א. בעת 'מסע המושבות' המפורסם בשנת תרע"ד, בהשתתפות הראי"ה קוק והרב זוננפלד, כשיצאו הרבנים ממרחביה, שלח מנהל החווה להביא שתי עגלות מרופדות מנצרת להסעת הרבנים, כיון שאצל היהודים לא היו אלא עגלות פשוטות. הרבנים הודו מאוד למנהל על אדיבותו, אבל התעקשו לנסוע בעגלות פשוטות של יהודים מאשר בעגלות מרופדות של נכרים, וכך אכן היה... ("האיש על החומה עמוד" 304).
ב. בזמן המאבק על עבודה עברית במושבות הראשונות, פנה אדם בשאלה הלכתית אל הגאון הרוגצ'ובר, והוא השיב שיש להעדיף פועלים יהודיים רק אם הפרש המחיר ביחס לפועלים הנכרים אינו עולה על שישית. כשהגיעו הדברים אל הרב קוק זצ"ל, אמר: ודאי שהרוגצ'ובר צודק [דהיינו, זו שורת הדין הפשוטה]
אבל מה רוצה התורה? היא רוצה שיהודים יעלו לארץ, ואם לא יקבלו שכר שיוכלו לחיות ממנו, לא יעלו...
כיום, המצווה להעדיף עבודה עברית נובעת משני טעמים עיקריים, חיובי ושלילי: הטעם החיובי - הוא מתן פרנסה ליהודים. ידוע ששיעור האבטלה הגבוה קשור בכך שענפים שלמים במשק נתונים בידיהם של זרים, שליהודים קשה להתחרות איתם. והטעם השלילי - שלא לפרנס אויבים. וידועים דברי אור-החיים הקדוש על הפסוק: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם... וצררו אתכם" - שהכתוב רומז לכך שגם אם נשאיר את הגויים בארץ לצרכינו , הרי לבסוף הם יהיו לשכים בעינינו. הגיע הזמן שנבין שהתלות שלנו בפועלים מקרב האויב הערבי היא פשוט מסוכנת, הן בסיכון הביטחוני הישיר והעקיף, והן בחוסר היכולת להציע פתרונות אמיתיים, בהתאם לתורה הקדושה, למצב המסובך בארץ. לכל זה מצטרפת הבעיה החמורה של ההתבוללות וכדומה, שדורשת דיון בפני עצמו.
יישר כוחם של אנשי " מוקד עבודה עברית " על עבודתם המסורה בתחום זה. בזכות המוקד, יכול כל אחד להגיע בקלות למידע על עבודה עברית בתחומים רבים, וממילא הדבר גם מחייב אותנו. כיום אי אפשר להסתפק רק ב"קנו כחול לבן", אלא קנו מאת אחינו בני ישראל.
הרב חיים גרינשפן - גם נכון וגם משתלם
הלכתית - נפסק במשנה ברורה (סימן תרמ"ח, שעה"צ ע"ו): "וצריכים הסוחרים הגדולים לידע, כשמזדמן להם לקנות האתרוגים משני מקומות - אחד מישראלים ואחד מנוכרים, ושניהם בענייני הכשר הם שווים - יקנו מישראלים, ככתוב: "או קנה מיד (ישראל) עמיתך". ובשו"ת הרמ"א (סימן י') כתב: "ואפילו לגוי ב(רווח) מעות, ולחברו בהפסד - חברו קודם". אולם אדם לא מחויב להפסיד ולרכוש מיהודי כאשר יש הפרש גדול במחירים (אהבת חסד ח"א, ה, ז). ונחלקו בשיעור ההפרש - יש שפירשו עד שישית (חוות בנימין א' כ"ב) ויש אומרים עד שליש (ע"פ שו"ע יו"ד רצ"ו ח'), ויש אומרים שיש להעדיף יהודי אף ביותר משליש (משפטי עוזיאל ד', מ"ד).
רעיונית - מעבר לשיקולים ההלכתיים עומד היסוד הרעיוני, שלמרות שאינו מחייב כהלכה פסוקה, אינו נופל בהכרח בערכו מערך התחום ההלכתי, ופעמים אף חשוב ממנו, כפי שכתב ה'חוות בנימין' ששיעור שישית הוא במציאות רגילה, אך במציאות מיוחדת, כבמקום צורך לאומי [וקל וחומר כחלק מכינון מדינה יהודית מתוקנת] צריך בית דין לתקן תקנות בהתאם למצב המיוחד.
ישנן כמה בעיות בהעסקת נכרים : העדפת גוי על פני יהודי, סיוע לישיבת גוי בארץ והתבוללות. בנוסף לזאת - בהעסקת ערבים, לבד מהבעיה הביטחונית, עלינו לזכור, שהם לא יושבים בארץ כיחידים, אלא כעם הלוחם בנו מתוך טענה כלפי עצם רבונותינו על הארץ, והסיוע לפרנסתם מנוגד לקיום מצוות ירושת הארץ.
מאידך גיסא בעבודה עברית , אנו מקיימים מצוות ישוב וירושת הארץ, כפי שכתב בספר 'אם הבנים שמחה' (בסוף הפתיחה): "האיש הפשוט שבונה את הארץ עושה בזה תיקון יותר גדול בעולמות העליונים מ...גדול שבצדיקים בתיקון חצות שלו...". בנוסף מקיימים בכך את מצוות "או קנה מיד עמיתך", שמהותה חיזוק האחווה הלאומית (משפטי עוזיאל). ובאופן כללי כתב הרב קוק זצ"ל על ערך העיסוק במלאכה - "כל פעולותיו הגשמיות [של צדיק] עולות הן לתיקונו של עולם, וזאת היא אהבת המלאכה..." (אורות התחיה, ט"ז).
וודאי הקורא תמה, מה התועלת בדרשות לרוב שמשכנעות רק את הצבור האידיאולוגי המצומצם, כשברור שהצבור הרחב של המעסיקים והקונים ימשיך לצרוך עבודה נכרית, מפני השיקול הכלכלי?
על כך נענה - חשיבות גדולה נודעת לבנין התודעה של הציבור האידיאולוגי, ובפרט שהדברים נוגעים ביסודות זהותנו היהודית, ומתוך כך יצטרפו אט אט מעגלים נוספים. אמנם כדרכם של רעיונות גדולים כורח המציאות הוא המחולל את הוצאתם לפועל. לפיכך יש להוסיף שגם במישור המעשי, בטווח הארוך מתברר לא פעם שמשתלם להעסיק יהודים, הן מחמת השיקול הביטחוני, והן מפני שאצל הפועל הנכרי גם איכות עבודה ירודה. קבוצות הבניה והמשקים החקלאיים הצעירים [ובפרט ביהודה ושומרון] יוכיחו עד כמה איכותית ומלאת אמונה חזון ועוז היא העבודה העברית המתחדשת. בידינו הדבר, בעז"ה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.










