ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
הרב דוד חי הכהן - בדרך כלל - רק עברית!
המכילתא דורשת על הפסוק "כי תקנה עבד עברי", שעל האדם להעדיף לקנות עבד עברי על פני עבד כנעני. וכתב על כך אור החיים בפירושו: כי אף על פי שעבד כנעני עובד לעולם ואילו עבד עברי יוצא בשש שנים, דורשת התורה להעדיף את העברי.
בשולחן ערוך (חו"מ סי' קע"ה סע' מ"א) נפסק שהמוכר קרקע, ומקבל משני קונים - ישראל וגוי, שתי הצעות מחיר, אם שניהם מציעים אותו מחיר יש להעדיף את הישראל, אך אם הגוי מוכן לשלם יותר מותר למכור לגוי. עוד נפסק שם - אם רואים שמטרת הגוי לגרום נזק לישראל אין למכור לו אפילו אם יעלה במחיר. (כמובן שמדובר בחו"ל, אך מכירת קרקע או בית בארץ ישראל אסורה לחלוטין בלי קשר לגובה המחיר, מפני שיש בזה איסור "לא תחנם"). הוסיף שם בעל 'הנתיבות' - אם ישראל נותן מחיר סביר, ואילו הגוי מציע מחיר גבוה מהמחיר המקובל, יש להעדיף את ישראל, כי סוף סוף אין בכך הפסד, והתירו להעדיף גוי רק במקום שיש הפסד, אך לא כדי להרוויח מעל למקובל.
לפי זה יש לומר - באופן עקרוני יש להשתדל להעדיף עבודה עברית, אולם במקרה שהישראלי דורש מחיר גבוה מעל המקובל מותר להעדיף נכרי. אך כל זה במקום שאין בזה נזק לישראל , אולם אם בגלל שמשתמשים בכוח עבודה זר נגרמת אבטלה בציבור הישראלי, אין להקל בזה. במיוחד אסור הדבר, כשמדובר בפועלים ערביים, שמטרתם להרוס את הכלכלה הישראלית ולהעמיק את אחיזתם בארץ, ובפרט שידוע כי הערבים גורמים פעמים רבות נזקים במכוון, וכן הם חשודים על שותפות וסיוע לארגוני טרור. גם היבוא של פועלים לזמן ממושך מאירופה, גורם להשתקעות אחדים מהם בארץ וגרימת נזקים באיסורי עריות ועבודה זרה המטמאים את הארץ, ומחלישים את זכותנו להיקבע בארץ. האיסור הוא הן מצד הנזק שנגרם לכלל האומה והן משום הצורך להחיות את אחינו עמנו כמצוות הכתוב. מלבד כל זה ידוע, כי עבודה עברית נעשית בדרך כלל באחריות ובמסירות לאין ערוך יותר מעבודה שעושים גויים. כמובן שישנם בכל זה חריגים, אך במקרה כזה על כל אדם להתייעץ עם רב, ולא לקבל החלטות בעצמו.
הרב דוד דודקביץ - מה באמת רוצה התורה?
המצווה להעדיף קניה ומתן פרנסה לאחינו בני ישראל נלמדת מהפסוק: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך" (ויקרא כ"ה), ודרשו חז"ל: " אם באת לקנות - קנה מישראל חברך " (רש"י שם). אין כאן המקום להאריך בבירור הלכה, ורק נציין לספרו של בעל החפץ-חיים 'אהבת חסד', שם נתבארו פרטי דין זה. כדי להמחיש עד כמה מצווה זו של "עבודה עברית" היא הלכה-למעשה ממש, נביא שני מעשים:
א. בעת 'מסע המושבות' המפורסם בשנת תרע"ד, בהשתתפות הראי"ה קוק והרב זוננפלד, כשיצאו הרבנים ממרחביה, שלח מנהל החווה להביא שתי עגלות מרופדות מנצרת להסעת הרבנים, כיון שאצל היהודים לא היו אלא עגלות פשוטות. הרבנים הודו מאוד למנהל על אדיבותו, אבל התעקשו לנסוע בעגלות פשוטות של יהודים מאשר בעגלות מרופדות של נכרים, וכך אכן היה... ("האיש על החומה עמוד" 304).
ב. בזמן המאבק על עבודה עברית במושבות הראשונות, פנה אדם בשאלה הלכתית אל הגאון הרוגצ'ובר, והוא השיב שיש להעדיף פועלים יהודיים רק אם הפרש המחיר ביחס לפועלים הנכרים אינו עולה על שישית. כשהגיעו הדברים אל הרב קוק זצ"ל, אמר: ודאי שהרוגצ'ובר צודק [דהיינו, זו שורת הדין הפשוטה]
אבל מה רוצה התורה? היא רוצה שיהודים יעלו לארץ, ואם לא יקבלו שכר שיוכלו לחיות ממנו, לא יעלו...
כיום, המצווה להעדיף עבודה עברית נובעת משני טעמים עיקריים, חיובי ושלילי: הטעם החיובי - הוא מתן פרנסה ליהודים. ידוע ששיעור האבטלה הגבוה קשור בכך שענפים שלמים במשק נתונים בידיהם של זרים, שליהודים קשה להתחרות איתם. והטעם השלילי - שלא לפרנס אויבים. וידועים דברי אור-החיים הקדוש על הפסוק: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם... וצררו אתכם" - שהכתוב רומז לכך שגם אם נשאיר את הגויים בארץ לצרכינו , הרי לבסוף הם יהיו לשכים בעינינו. הגיע הזמן שנבין שהתלות שלנו בפועלים מקרב האויב הערבי היא פשוט מסוכנת, הן בסיכון הביטחוני הישיר והעקיף, והן בחוסר היכולת להציע פתרונות אמיתיים, בהתאם לתורה הקדושה, למצב המסובך בארץ. לכל זה מצטרפת הבעיה החמורה של ההתבוללות וכדומה, שדורשת דיון בפני עצמו.
יישר כוחם של אנשי " מוקד עבודה עברית " על עבודתם המסורה בתחום זה. בזכות המוקד, יכול כל אחד להגיע בקלות למידע על עבודה עברית בתחומים רבים, וממילא הדבר גם מחייב אותנו. כיום אי אפשר להסתפק רק ב"קנו כחול לבן", אלא קנו מאת אחינו בני ישראל.
הרב חיים גרינשפן - גם נכון וגם משתלם
הלכתית - נפסק במשנה ברורה (סימן תרמ"ח, שעה"צ ע"ו): "וצריכים הסוחרים הגדולים לידע, כשמזדמן להם לקנות האתרוגים משני מקומות - אחד מישראלים ואחד מנוכרים, ושניהם בענייני הכשר הם שווים - יקנו מישראלים, ככתוב: "או קנה מיד (ישראל) עמיתך". ובשו"ת הרמ"א (סימן י') כתב: "ואפילו לגוי ב(רווח) מעות, ולחברו בהפסד - חברו קודם". אולם אדם לא מחויב להפסיד ולרכוש מיהודי כאשר יש הפרש גדול במחירים (אהבת חסד ח"א, ה, ז). ונחלקו בשיעור ההפרש - יש שפירשו עד שישית (חוות בנימין א' כ"ב) ויש אומרים עד שליש (ע"פ שו"ע יו"ד רצ"ו ח'), ויש אומרים שיש להעדיף יהודי אף ביותר משליש (משפטי עוזיאל ד', מ"ד).
רעיונית - מעבר לשיקולים ההלכתיים עומד היסוד הרעיוני, שלמרות שאינו מחייב כהלכה פסוקה, אינו נופל בהכרח בערכו מערך התחום ההלכתי, ופעמים אף חשוב ממנו, כפי שכתב ה'חוות בנימין' ששיעור שישית הוא במציאות רגילה, אך במציאות מיוחדת, כבמקום צורך לאומי [וקל וחומר כחלק מכינון מדינה יהודית מתוקנת] צריך בית דין לתקן תקנות בהתאם למצב המיוחד.
ישנן כמה בעיות בהעסקת נכרים : העדפת גוי על פני יהודי, סיוע לישיבת גוי בארץ והתבוללות. בנוסף לזאת - בהעסקת ערבים, לבד מהבעיה הביטחונית, עלינו לזכור, שהם לא יושבים בארץ כיחידים, אלא כעם הלוחם בנו מתוך טענה כלפי עצם רבונותינו על הארץ, והסיוע לפרנסתם מנוגד לקיום מצוות ירושת הארץ.
מאידך גיסא בעבודה עברית , אנו מקיימים מצוות ישוב וירושת הארץ, כפי שכתב בספר 'אם הבנים שמחה' (בסוף הפתיחה): "האיש הפשוט שבונה את הארץ עושה בזה תיקון יותר גדול בעולמות העליונים מ...גדול שבצדיקים בתיקון חצות שלו...". בנוסף מקיימים בכך את מצוות "או קנה מיד עמיתך", שמהותה חיזוק האחווה הלאומית (משפטי עוזיאל). ובאופן כללי כתב הרב קוק זצ"ל על ערך העיסוק במלאכה - "כל פעולותיו הגשמיות [של צדיק] עולות הן לתיקונו של עולם, וזאת היא אהבת המלאכה..." (אורות התחיה, ט"ז).
וודאי הקורא תמה, מה התועלת בדרשות לרוב שמשכנעות רק את הצבור האידיאולוגי המצומצם, כשברור שהצבור הרחב של המעסיקים והקונים ימשיך לצרוך עבודה נכרית, מפני השיקול הכלכלי?
על כך נענה - חשיבות גדולה נודעת לבנין התודעה של הציבור האידיאולוגי, ובפרט שהדברים נוגעים ביסודות זהותנו היהודית, ומתוך כך יצטרפו אט אט מעגלים נוספים. אמנם כדרכם של רעיונות גדולים כורח המציאות הוא המחולל את הוצאתם לפועל. לפיכך יש להוסיף שגם במישור המעשי, בטווח הארוך מתברר לא פעם שמשתלם להעסיק יהודים, הן מחמת השיקול הביטחוני, והן מפני שאצל הפועל הנכרי גם איכות עבודה ירודה. קבוצות הבניה והמשקים החקלאיים הצעירים [ובפרט ביהודה ושומרון] יוכיחו עד כמה איכותית ומלאת אמונה חזון ועוז היא העבודה העברית המתחדשת. בידינו הדבר, בעז"ה!
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך עושים קידוש?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות שטיפת כלים בשבת
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
