ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
ונראה ברור שאת המידה המפוקפקת הזו הוא ירש מאימו שנהגה באופן דומה.
הגר התחילה את דרכה כשפחה בביתו של אברהם אבינו, שהיה כבר באותו הזמן מפורסם בכל העולם כאיש קדוש ואלוקי, התמזל לה מזלה ואשתו של אברהם- שרה, לא זכתה לפרי בטן. שרה בטוב לב אין סופי מוסרת להגר את בעלה- אברהם.
והנה במקום להכיר לה טובה, הגר מיד מתחילה בקמפיין השמצה נגד גבירתה- שרה אמנו: "ותקל גבירתה בעיניה" (טז, ד). אמרה (רש״י שם): "שרה זו אין סתרה כגלויה, מראה עצמה כאילו היא צדקת ואינה צדקת, שלא זכתה להריון כל השנים הללו, ואני התעברתי מיד". נעמוד על כמה דיוקים בדבריה כאן:
היא כבר קוראת לה ’שרה’, במקום ’גבירתי’, ובכך מבקשת במכוון לשלול ממנה את מעמדה הרם כאשת אברהם, ולהעמידה כאשה רגילה שניתן לקרוא לה בשמה הפרטי.
היא מוסיפה ואומרת ’שרה זו’, שכן התיבה ’זו’ מבטאת זלזול.
בנוסף היא טוענת שאין סתרה כגלויה, שהיא מראה עצמה כצדקת ובמציאות היא אינה צדקת. המתבונן יראה שיש כאן האשמה כפולה: לא רק ששרה אמנו אינה צדיקה אלא שהיא כביכול רמאית ח״ו ואינה צדיקה, ובנוסף היא עוד מתגאה בצדקותה, ומשתמשת בה כאמצעי למטרות אישיות- כקרדום לחפור בה, מציגה עצמה בפני כולם כצדקת על מנת להרויח מכך טובות הנאה.
במילים אחרות, היא מאשימה אותה בשחיתות ובהונאה — בשימוש במעמד שיצרה לעצמה, כאישה קדושה שניתן לבטוח בה ולקבל ממנה הדרכה רוחנית וגשמית, כדי להוליך שולל את הציבור.
וברור שטענה זו מופרכת, שהרי הקב״ה אהב את שרה כל כך עד שבחר בה להיות האם הראשונה של העם הנבחר. היא אף היתה גדולה מאברהם אבינו בנבואה, והשכינה דרה תדיר בענן מעל אוהלה. לא יתכן לומר ששרה לוקה בגאוה, תכונה שעליה אמר הקב״ה: "אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת".
מעניין גם לראות כיצד פועלת הבנתם של הגויים. טענת הגר היא שהיא התעברה מיד, ואילו שרה לא התעברה במשך שנים רבות — ומכאן היא מסיקה כי היא צדיקה יותר. אצל הגויים, הצדקות נמדדת לפי תוצאות מידיות: אם מתמלאת הבקשה מיד — סימן לצדקות; ואם לא, הרי זה בעיניהם כישלון, או במקרה חמור יותר, כמו אצל שרה — הונאת הציבור.
ואכן, משום כך מבקש שלמה המלך בתפילתו שהקב״ה יענה להם מיד אחר שיבקשו ממנו, ולא יתמהמה: "וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא... ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי"(מלכים א ח, מא–מג) — וזאת כדי שלא יאמרו אומות העולם שאין הועיל לפנות אל ה'.
אנחנו מבינים שאם האבות לא זכו מיד בפרי בטן, הסיבה נובעת ממניעים אחרים, כפי שחז״ל מסבירים שהקב״ה התאווה לתפילותיהם ולכן מנע מהם ברי בטן כדי שיתפללו לפניו. לעומת זאת לגבי הגר, אין לקב״ה שום עניין בתפילותיה ולכן היא זכתה מיד למבוקשה.
כמו כן נמצא אצל הנחש, שהמפרשים מסבירים שהקב״ה דאג שיהיה לו אוכל מצוי בכל שעה, וזאת כדי שלא יצטרך לבקש אותו, משום שאין הוא רוצה לשמוע את בקשותיו.
ואכן התפוח לא נפל רחוק מהעץ, ישמעאל כבר בגיל צעיר מאוד – (יש אומרים שהיה בן שש עשרה) – ניסה להרוג את יצחק בירי חיצים. כשראתה זאת שרה אמנו, דרשה מאברהם לגרשו מן הבית.
כאשר ישמעאל והגר נדדו במדבר, מספר המדרש שהגר החלה להתלונן כלפי שמיא על צרותיה. שוב אנו פוגשים את אותו הדפוס: תחילה ישמעאל נוהג באלימות, ולאחר מכן, כשנענש, הוא ואמו מציגים את עצמם כקורבנות תמימים. אולם עתה בזמן המצוקה הם כבר אינם מייחסים את סבלם לחוסר צדקם, אלא מאשימים את הבורא במר גורלם.
המתבונן מהצד עלול לחשוב כי נעשה להם עוול, אך כאשר בוחנים את נסיבות המקרה וכיצד הגיעו לנדוד, מתברר כי הם הביאו זאת על עצמם.
סיפור מענין נוסף מופיע כאשר היו הגר וישמעאל במדבר ללא מים וישמעאל גווע מצמא. התורה מספרת שהגר התרחקה ממנו "כמטחוי קשת". רבי עובדיה מברטנורא בספרו עמר נקא שאל מדוע התרחקה הגר כל כך מישמעאל, והרי אם היה רק כדי לא לשמוע את בכיו, מרחק קטן מזה היה מספיק. ומדוע התורה נקטה בלשון מוזר של כמטחוי קשת במקום לציין מדד רגיל של מרחק.
ומשיב חידוש מבהיל– הגר חששה שישמעאל בשעת מצוקתו עלול לנסות לפגוע בה בירי חצים, ולכן התרחקה מרחק כפול ממה שהחץ שלו יכול להגיע. מכאן שוב מתגלה טבעו האמיתי של ישמעאל: כפוי טובה כלפי אמו, כלפי מי שגידלה אותו, ודאגה לו .
תכונה זו של כפיות טובה ניכרת היטב גם בימינו. כך, לדוגמה, יחיא סנוואר ימח שמו, מנהיג חמאס, שבזמן שהיה בכלא בישראל הצילו רופאי ישראל את חייו כאשר נכרת גידול ממאיר ממוחו. אך לאחר ששוחרר בעסקת שליט – שב מיד לנהוג באלימות ולהנהיג את הטרור נגד אותם אנשים שהצילו את חייו.
לא מכבר פורסם סיפור נוסף: אם שילדה תינוק שנזקק להשתלת כליה, בנה קיבל כליה מתרומתו של אב יהודי שאיבד את בנו במלחמה. לאחר ההשתלה אמרה האם כי היא מקווה שבנה יגדל להיות "שהיד" – מחבל מתאבד. מקרה מצמרר של כפיות טובה שאין כדוגמתה.
איך עושים קידוש?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
למה ללמוד גמרא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכלוך הקדוש
אי אפשר לבד!
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
