ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
דור מגורשי ספרד. באותם ימים עדיין לא היה נפוץ מנהג 'תיקון ליל שבועות'.
והנה, מתגבשת לה חבורה קטנה של חכמים וחסידים, וביניהם ה'בית יוסף' רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך ורבי שלמה אלקבץ מחבר הפיוט 'לכה דודי', שמחליטים להישאר ערים בליל שבועות, וללמוד לפי סדר ה'תיקון'. לפתע, באמצע אותו תיקון מיוחד, מתרחש מאורע מפתיע ופלאי, שהשפעתו ניכרת עד היום הזה.
וכך מספר רבי שלמה אלקבץ: "קראנו את הפסוקים... באימה וביראה, בניגון ובטעמים... ובעת שהתחלנו ללמוד משנה, זיכנו בוראנו ושמענו את הקול מדבר בפי החסיד (כלומר – נשמע קול מדבר מתוך פיו של הבית יוסף), קול גדול וברור... ונפלנו על פנינו ולא נשאר עוד רוח באיש... והדיבור ההוא החל לדבר עימנו וכה אמר:
ידידי אהובי שלום לכם... ועלו לארץ ישראל, ועיניכם אל תחוס על כליכם, כי טוב הארץ העליונה תאכלו, ואם תשמעו לי, טוב הארץ ההיא תאכלו, לכן מהרו ועלו...".
יש כאן תיאור נדיר של מגיד מהשמיים, גילוי אלוקי שמתרחש בתקופת הגלות. תיאור זה של רבי שלמה אלקבץ מוכר לרבים סביב הדיבור על מעלת הלימוד בליל שבועות, אך מעטים שמים לב לכך, שכבר בגילוי הראשון מצטווים הבית יוסף ורבי שלמה אלקבץ וחבורתם לעלות לארץ ישראל. ואכן הם עולים לארץ, והבית יוסף זוכה ומשלים את חיבוריו הגדולים, והופך ל'מרא דארעא דישראל'.
אם נתבונן עוד קצת בנקודה זו נגלה, שגם במהלך דורות הגלות, כשחלקיק קטן בלבד מעם ישראל היה בארץ ישראל, הרי שחלק נכבד מגדולי ישראל המרכזיים עלה או ניסה לעלות לארץ ישראל, ובמיוחד עלו לארץ ישראל הגדולים המרכזיים של תורת הנסתר שבכל הדורות, שרבי מהם זכו לגילויים שמיימיים – הרמב"ן, האר"י הקדוש, הרמ"ק, הרש"ש הקדוש, האור החיים הקדוש, הבעל שם טוב, הרמח"ל, הגאון מוילנא, רבי נחמן מברסלב, הראי"ה קוק, בעל הלשם ועוד רבים רבים.
מה העניין בכך? מדוע דווקא הגילויים השמימיים קשורים לארץ ישראל?
ראשית הדברים בפרשתנו. "ויאמר ה' אל אברם: לך לך... אל הארץ אשר אראך". התורה מספרת שאברהם בן 75 שנה, אך סותמת ומעלימה את מעשיו באותם שנים.
את אשר מצניעה בפנינו התורה, מגלים לנו חז"ל והרמב"ם. וכך מספר הרמב"ם (עבודה זרה פ"א), שבאותם שנים אנשים עבדו עבודה זרה, ו"צור העולמים לא היה שום אדם שהיה מכירו ולא יודעו אלא יחידים בעולם, כגון: חנוך ומתושלח נח שם ועבר, ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו.
כיון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה, והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו, כי אי אפשר שיסבב את עצמו, ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטפשים, ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים, והוא עובד עמהם ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה, וידע שיש שם אלו-ה אחד והוא מנהיג הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלו-ה חוץ ממנו... ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו...". (הגהות מיימוניות שם – יש אומרים: בן 3, ויש אומרים: בן 48).
מהתיאור של הרמב"ם משמע, שאברהם אבינו לא קיבל את האמונה בה' במסורת, אלא הגיע אליה מדעתו, מתוך חקירות ומחשבות עמוקות. בקיצור – 'פילוסוף אלוקי'.
אך מדרש רבה לפרשתנו מתאר את העניין באפן אחר. על הפסוק "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך...אמר רבי יצחק: משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה, כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג? הציץ עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו אני הוא בעל העולם... הוי - ויאמר ה' אל אברם".
המדרש מספר שאברהם גילה את ה' באופן סופי רק כשה' התגלה אליו ממש, ואמר לו – אני בעל הבירה.
ונשאלת השאלה – האם המדרש והרמב"ם סותרים זה את זה? האם אברהם היה 'פילוסוף אלוקי' או 'נביא ומקובל שזכה להתגלות אלוקית'?
התשובה כתובה כבר במדרש. אכן, אברהם התחיל כפילוסוף. הוא שואל ומחפש - מי הוא בעל הבירה? ומסיק שוודאי יש בורא לעולם, אך את הגילוי השלם הוא מגלה רק כשה' מתגלה אליו. רק כשהוא זוכה ל"ויאמר ה' אל אברם".
וגילוי זה כרוך מיד בעלייה לארץ ישראל. וכדברי ספר הכוזרי (ב, יד): "כל מי שנתנבא לא נתנבא כי אם בה או בעבורה. הנה נתנבא אברהם כדי שיעבור בה".
בחוץ לארץ אפשר לפגוש את ה' בשכל או בחקירות, אך מי שרוצה ממש לזכות שה' יתגלה אליו, עליו לעלות לארץ ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
