ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
רש״י מביא את דברי חז"ל (בראשית רבה ס, ח): "יפה שיחתם של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים, שהרי פרשת אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה".
דברי חז״ל אלו מעוררים תמיהה גדולה: הרי התורה נועדה ללמד אותנו את תרי״ג המצוות, ומהי איפוא הרלוונטיות של שיחת עבדי אבות, ואם השיחה אכן יפה וחביבה לפני המקום- עדיין, הרי אין זה ספר של סיפורים. לשם מה הכפילות, לשם מה שיחה של עבד יפה ככל שתהיה.
ולדוגמא, הרי אין זה מתקבל על הדעת שבספר המצוות של הרמב״ם או בתוך השולחן ערוך, יובאו סיפורים של עבדי אבות או תחאורי מעשים וסיפורי מסעות. ובכן מדוע בתורה שנכתבה בקיצור ובדיוק, וכל אות וקוץ בה שקולה בפלס, ונכתבו על מנת ללמדנו את מצוות התורה, תכפול התורה את הדברים ללא צורך אחר מלבד שיפה שיחתן של עבדי אבות.
שאלה זו מתעצמת יותר: מדוע בכלל ישנם סיפורים בתורה, כגון סיפורי אבות, יציאת מצרים, הליכה במדבר ומלחמות כיבוש הארץ- מה מקומם בתוך ספר שנועד ללמד מצוות ועבירות.
שמעתי מהרב אליהו פיבלזון, ראש ישיבת פתחי עולם, ביאור נפלא המאיר את הדברים באור אמיתי המשנים לחלוטין את ההתבוננות שלנו על כל ספר התורה. הרב מסביר שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם למטרה ברורה:
הקדוש ברוך הוא ברא את העולם כדי ליצור מערכת של קשר וידידות עם ברואיו. מערכת כזו
אילו הייתה התורה בנויה כספר הלכות בלבד, בסגנון שולחן ערוך — פרקים, סעיפים וסימנים — היינו נותרים עם מערכת של מצַוֶּה ומצֻוֶּה, של אדון ומשרת. אמנם היינו יודעים מה לעשות, אך לא היינו מתקשרים ומתחברים עם מי שאנו עושים בעבורו.
לכן התורה איננה ספר הלכה קצר ותמציתי. התורה היא ספר של קשר.
הסיפורים שבתורה אינם תוספת שולית — הם התשתית שעליה עומד כל הקשר. המצוות מהוות כ־25% בלבד מן התורה, משום שעיקר התורה איננה רשימת הוראות, אלא תיאור מערכת היחסים שבין הקב״ה לאדם:
כיצד בחר באברהם, כיצד אוהב את יצחק, כיצד משגיח על יעקב — וכיצד מתנהל קשר של נאמנות, אמון, תפילה, ושיחה.
לכן דווקא סיפור שיחתו של אליעזר — עבדו של אברהם — זוכה להכפלה. התורה מלמדת שהקשר, הדיבור, היחס, האמון — חשובים לפני המקום עד כדי כך, ש"שיחת עבדי אבות" חביבה לפניו יותר מ"הלכות של בנים".
לא רק לבצע מצוות — לחיות קשר עם נותן המצוות.
נקודה נוספת יש לשים אליה לב היא בחירתו של הקב״ה באברהם כידידו ואוהבו.
הרמח״ל (דרך ה’ פרק ד’ אות ב-ג) מבאר שלאחר שחטא אדם הראשון ירד ממדרגתו העליונה למדרגה שפלה מאוד, וכלל המין האנושי ירד עמו. אז נפתח שלב חדש: ניתנה לכלל האנושות האפשרות לרומם את העולם, ולזכות בזה להיות השורש הנבחר. הבורא המתין לראות מי יזכה, ויכין את עצמו כראוי ויקבע בזה לשורש טוב ויקר, עד שהגיע אברהם אבינו, והוא לבדו נבחר במעשיו ונתעלה, ונקבע להיות האילן המעולה והיקר.
בספר שפתי חיים (אמונה והשגחה עמוד שא) ביאר את דברי הרמח״ל שאחר חטא אדם הראשון נפתחה האפשרות לדורות הבאים אחריו לגלות את הבורא לכלל העולם, ומתוך כך לזכות להקים את העם הנבחר שבחר בו הבורא, ויזכו צאצאיו אחריו להמשיך את דרכו. ועשרה דורות היו מכעיסין ובאין, עד שבא אברהם אבינו ומתוך החושך וההסתר הגדול עמד כנגד כל אנשי דורו "כל העולם מעבר אחד, והוא מעבר אחד" (ב״ר מב, יג). אברהם זכה לגלות את יחוד ה’ בבריאה, ומכח מסירות נפש זו זכה ליטול שכר כולם, שהוא הנבחר מכל אומות העולם, שהתפקיד בעבודת ה’- לגלות יחודו, ניטל מאומות העולם ונמסר לו ולזרעו אחריו.
דברי הרמח״ל מאירים באור חדש את דברינו לעיל. הקב״ה חיפש ידיד בעולם- אדם שיתעלה מעל שאר האנושות, במוסר, בטוב, ברגישות לזולת, ובעיקר ברצון אמיתי להתקשר בקשר של קיימא עם בוראו.
הראשון שיכל לעשות זאת היה אדם הראשון, אך בחטאו איבד את האפשרות להיות הנבחר. לאחריו המתין הקב״ה עשרה דורות עד נח. נח היה מועמד פוטנציאלי מועמד לכתר, אך נח לא הוכיח את עצמו, כנראה בזה שלא השתדל לצאת אל העולם ולהשפיע על דורו ולדרוש מהם לחזור בתשובה- איבד גם הוא את מעמד הבחירה.
שוב המתין הבורא עשרה דורות- עד שהגיע אברהם אבינו. אברהם עמד בעשרה נסיונות והוכיח נאמנות מוחלטת לאהבת הבורא באופן שאינו ניתן לספק. בכך נעשה הוא הידיד, והוא וזרעו אחריו נבחרו להיות המגלים את יחוד ה’ בעולם.
הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
