ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
רש״י מביא את דברי חז"ל (בראשית רבה ס, ח): "יפה שיחתם של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים, שהרי פרשת אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה".
דברי חז״ל אלו מעוררים תמיהה גדולה: הרי התורה נועדה ללמד אותנו את תרי״ג המצוות, ומהי איפוא הרלוונטיות של שיחת עבדי אבות, ואם השיחה אכן יפה וחביבה לפני המקום- עדיין, הרי אין זה ספר של סיפורים. לשם מה הכפילות, לשם מה שיחה של עבד יפה ככל שתהיה.
ולדוגמא, הרי אין זה מתקבל על הדעת שבספר המצוות של הרמב״ם או בתוך השולחן ערוך, יובאו סיפורים של עבדי אבות או תחאורי מעשים וסיפורי מסעות. ובכן מדוע בתורה שנכתבה בקיצור ובדיוק, וכל אות וקוץ בה שקולה בפלס, ונכתבו על מנת ללמדנו את מצוות התורה, תכפול התורה את הדברים ללא צורך אחר מלבד שיפה שיחתן של עבדי אבות.
שאלה זו מתעצמת יותר: מדוע בכלל ישנם סיפורים בתורה, כגון סיפורי אבות, יציאת מצרים, הליכה במדבר ומלחמות כיבוש הארץ- מה מקומם בתוך ספר שנועד ללמד מצוות ועבירות.
שמעתי מהרב אליהו פיבלזון, ראש ישיבת פתחי עולם, ביאור נפלא המאיר את הדברים באור אמיתי המשנים לחלוטין את ההתבוננות שלנו על כל ספר התורה. הרב מסביר שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם למטרה ברורה:
הקדוש ברוך הוא ברא את העולם כדי ליצור מערכת של קשר וידידות עם ברואיו. מערכת כזו
אילו הייתה התורה בנויה כספר הלכות בלבד, בסגנון שולחן ערוך — פרקים, סעיפים וסימנים — היינו נותרים עם מערכת של מצַוֶּה ומצֻוֶּה, של אדון ומשרת. אמנם היינו יודעים מה לעשות, אך לא היינו מתקשרים ומתחברים עם מי שאנו עושים בעבורו.
לכן התורה איננה ספר הלכה קצר ותמציתי. התורה היא ספר של קשר.
הסיפורים שבתורה אינם תוספת שולית — הם התשתית שעליה עומד כל הקשר. המצוות מהוות כ־25% בלבד מן התורה, משום שעיקר התורה איננה רשימת הוראות, אלא תיאור מערכת היחסים שבין הקב״ה לאדם:
כיצד בחר באברהם, כיצד אוהב את יצחק, כיצד משגיח על יעקב — וכיצד מתנהל קשר של נאמנות, אמון, תפילה, ושיחה.
לכן דווקא סיפור שיחתו של אליעזר — עבדו של אברהם — זוכה להכפלה. התורה מלמדת שהקשר, הדיבור, היחס, האמון — חשובים לפני המקום עד כדי כך, ש"שיחת עבדי אבות" חביבה לפניו יותר מ"הלכות של בנים".
לא רק לבצע מצוות — לחיות קשר עם נותן המצוות.
נקודה נוספת יש לשים אליה לב היא בחירתו של הקב״ה באברהם כידידו ואוהבו.
הרמח״ל (דרך ה’ פרק ד’ אות ב-ג) מבאר שלאחר שחטא אדם הראשון ירד ממדרגתו העליונה למדרגה שפלה מאוד, וכלל המין האנושי ירד עמו. אז נפתח שלב חדש: ניתנה לכלל האנושות האפשרות לרומם את העולם, ולזכות בזה להיות השורש הנבחר. הבורא המתין לראות מי יזכה, ויכין את עצמו כראוי ויקבע בזה לשורש טוב ויקר, עד שהגיע אברהם אבינו, והוא לבדו נבחר במעשיו ונתעלה, ונקבע להיות האילן המעולה והיקר.
בספר שפתי חיים (אמונה והשגחה עמוד שא) ביאר את דברי הרמח״ל שאחר חטא אדם הראשון נפתחה האפשרות לדורות הבאים אחריו לגלות את הבורא לכלל העולם, ומתוך כך לזכות להקים את העם הנבחר שבחר בו הבורא, ויזכו צאצאיו אחריו להמשיך את דרכו. ועשרה דורות היו מכעיסין ובאין, עד שבא אברהם אבינו ומתוך החושך וההסתר הגדול עמד כנגד כל אנשי דורו "כל העולם מעבר אחד, והוא מעבר אחד" (ב״ר מב, יג). אברהם זכה לגלות את יחוד ה’ בבריאה, ומכח מסירות נפש זו זכה ליטול שכר כולם, שהוא הנבחר מכל אומות העולם, שהתפקיד בעבודת ה’- לגלות יחודו, ניטל מאומות העולם ונמסר לו ולזרעו אחריו.
דברי הרמח״ל מאירים באור חדש את דברינו לעיל. הקב״ה חיפש ידיד בעולם- אדם שיתעלה מעל שאר האנושות, במוסר, בטוב, ברגישות לזולת, ובעיקר ברצון אמיתי להתקשר בקשר של קיימא עם בוראו.
הראשון שיכל לעשות זאת היה אדם הראשון, אך בחטאו איבד את האפשרות להיות הנבחר. לאחריו המתין הקב״ה עשרה דורות עד נח. נח היה מועמד פוטנציאלי מועמד לכתר, אך נח לא הוכיח את עצמו, כנראה בזה שלא השתדל לצאת אל העולם ולהשפיע על דורו ולדרוש מהם לחזור בתשובה- איבד גם הוא את מעמד הבחירה.
שוב המתין הבורא עשרה דורות- עד שהגיע אברהם אבינו. אברהם עמד בעשרה נסיונות והוכיח נאמנות מוחלטת לאהבת הבורא באופן שאינו ניתן לספק. בכך נעשה הוא הידיד, והוא וזרעו אחריו נבחרו להיות המגלים את יחוד ה’ בעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
