ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
וכן השוכר חדר במלון אינו צריך לומר בעת הזמנת החדר שאינו רוצה לזכות בארוחות המוגשות שם, כגון ארוחות בוקר המוצעות בהרבה מקומות ללא תשלום נוסף, או במלונות הפועלים בשיטת ’הכל כלול’.
בספר נטעי גבריאל (פסח פרק נו ה״ט) כתב: "כשקונה כרטיס נסיעה לנסוע בחול המועד, הרי רוכש גם כן מזון הארוחות שמחלקים על הדרך, ובתוך הארוחות יש מאכלי חמץ וכדומה, לכן יזהר בשעה שקונה את הכרטיס שאינו רוצה לרכוש ולקנות זכות הארוחות המגיע לו, או שיזמין מראש רק מאכלי פסח".
ובהערה שם כתב שלמד כן מדברי חכם אחד על פי השו״ע (סימן תמ ס״ג), ואני העני עיינתי שם ולא מצאתי רמז לזה, אלא שבסעיף שלאחריו (סעיף ד’) כתב השו״ע שישראל שהפקיד חמצו אצל ישראל חברו או אצל אינו יהודי עובר עליו המפקיד. ואם כוונתו היתה לסעיף הזה, לעניות דעתי יש חילוק גדול בין המקרים, שבסעיף האמור החמץ שייך לישראל, ואילו בנידון הטיסה אין לנוסע אלא זכות לקבל מנת אוכל, ואינו קונה את האוכל בפועל אלא בשעה שמגיע לידו, ואז יכול הוא לסרב לקבלו.
ועוד, מאכל חמץ זה הוא בכלל דבר שלא בא לעולם בשעת הזמנת הכרטיס, ואין אדם יכול לזכות בדבר שעדיין לא בא לעולם, כנפסק בשולחן ערוך (חו״מ סימן רט ס״ד).
גם יש כאן חסרון נוסף, שהדבר הנקנה עדיין אינו ברשות המקנה, שהרי הטבחים של חברת התעופה רוכשים את האוכל סמוך להכנתו, וכשם שאין אדם יכול להקדיש דבר שאינו ברשותו (ב״ק סח, ב), כך אינו יכול להקנות דבר שאינו ברשותו (קצות החושן סימן קכג ססק״א).
בנוסף לכך, ברור שכאשר הזמין את הכרטיס אינו קונה מנה מסוימת, אלא זכות למנה שיבחר הדייל ליתן לו מתוך מספר מנות דומות.
ועוד, מאחר שאינו יודע את מין וסוג המאכל, הרי זה בכלל דבר שאינו מסויים, שכתב השולחן ערוך (חו״מ סימן רט) שאינו קונה: "המקנה לחבירו דבר שאינו מסויים, אם היה מינו ידוע אע״פ שאין מדתו ומשקלו ידוע, הרי זה קנה. ואם אין מינו ידוע לא קנה". ואף כאן, המזמין כרטיס אינו יודע איזה מאכל יוגש לו, ולפיכך אינו קונה.
מלבד כל זאת, כיון שאין רצונו באוכל זה מחמת איסורו, ודאי שאינו קונהו. יסוד דבר זה נלמד מן הגמרא (ב״מ צו, ב) דבעל אינו מועל בנכסי אשתו שנפלו לה ממיתת אביה, משום "דלא ניחא ליה דליקני איסורא".
וכן במשנה (ע״ז ה, ז) נאמר: "אומנין של ישראל ששלח להם נכרי חבית של יין נסך בשכרן, מותרים לומר לו תן לנו את דמיה". וביאר התפארת ישראל שטעם הדבר שמן הסתם אמרינן "איסורא לא ניחא ליה דלקני".
וכן פסק המגן אברהם (סימן תמח סק״ב), והמשנה ברורה (שם סק״ה). וכתב השולחן ערוך (שם ס״ב) שנכרי המביא לישראל דורון חמץ בפסח- לא יקבלנו הישראל, וגם לא יהא ניכר מתוך מעשיו שחפץ בו, וטוב שיאמר שאינו רוצה שתקנה לו רשותו. וביאר המשנה ברורה (סק״ו) שאף שמעיקר הדין אפילו בסתמא שרי, מכל מקום לרווחא דמילתא יאמר בפירוש שאינו רוצה.
וכן כתב החק יעקב (סי' תמח ס"ק ה), שאם נכרי נתן או מכר לישראל חיטים וכהאי גוונא וקיבלם הישראל ממנו ואחר פסח נודע לו שהיה בתוכו חמץ, לכאורה נראה דהחמץ מותר לאחר פסח כדין חמצו של עכו"ם. וראיה לזה מהא דאיתא בנדרים דף ל"ה ע"א באומר קונם ככרי עליך מי מעל, למעול מקבל יכול לומר היתירא בעיתי איסורא לא בעיתי. ופירשו שם רש"י ור"ן [ד"ה למעול] והרא"ש [ד"ה איסורא] דמעילה בשוגג הוא, ואילו הייתי יודע שהיא אסורה לא הייתי מקבלה. אבל המוציא מעות של הקדש בשוגג מעל, אף על פי שאילו היה יודע שהיה של הקדש לא היה רוצה לזכות בהם, כיון שהוא עצמו לקחם כדי לזכות בהם. (משא"כ דכיון שניתנה) אבל מה שנתנו לו ע"י אחר יכול לומר אלו הייתי יודע שהוא אסור לא הייתי מקבלה הימנו כי איסורא לא בעינא למקני, ונמצא זכיה בטעות ואינו זכיה, עכ"ל.
ואחר כך מצאתי בשו״ת תשובות והנהגות (ח״ג סימן קיט) שכתב כדברינו, וביאר שאין לנוסע קניין באוכל קודם שיקבלנו. ואף אם נאמר שיש כאן קניין, מכל מקום אינו עובר באיסור, משום דלא ניחא ליה דליקני, ואי אפשר להקנות לאדם בעל כרחו.
אף על פי כן סיים שם, שאף שמעיקר הדין אין החמץ שלו, מכל מקום נכון להחמיר ולהודיע בפירוש בעת הזמנת הטיסה שאין רצונו לקנות או לזכות במאכלי החמץ. ולעניות דעתי זו חומרא יתירה היא, ואין צורך לחשוש לדבר כלל, שכן מה שהזכיר השולחן ערוך דלעיל שטוב שיאמר שאינו רוצה בו- נאמר במקום שהחמץ בא לרשותו, מה שאין כן כאן שאין החמץ בא לרשותו כלל. ובשעה שיציעו לו לאכול יאמר שאינו רוצה, ובזה סגי.

הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











