אחד האנשים האנטישמיים ביותר בעולם, שאפשר לזקוף לו חלק ניכר מהעלייה החדה בשנאת היהודים בשנים האחרונות, הוא הראפר קניה ווסט. האיש כתב שירים כמו "הייל היטלר" וכדומה, שנצפים במיליארדי צפיות ושרים אותם בהופעות ענק ברחבי העולם. הוא הפיץ חולצות עם כתוביות דומות, ומדבר באופן רגיל וגלוי על כך שהיהודים רעים, רמאים, שולטים בכל תעשיות העולם ועוד. אפשר גם לומר שהוא זה שנירמל את השיח הנאצי שתפס מקום כבוד לאחרונה באמצעי המדיה השונים.

והנה, להפתעת העולם, וללא שום סימנים מוקדמים, הוא הגיע לפתע בשבוע שעבר אל הרב ישעיה פינטו, כדי לבקש מהעם היהודי סליחה ולקבל אחריות על מעשיו. הרב פינטו כדרכו קיבל אותו בענוה, בידיים פתוחות ודיבר אל ליבו, ואחר שאמר לו שהוא איש טוב מאוד- עוד נתן לו חיבוק.

האירוע אכן לא פחות ממדהים. האיש שהפך לסמל הבוטה ביותר של שנאת יהודים בדורנו — מגיע לרב, כורע את ראשו ומבקש סליחה. בין אם מדובר בתהליך של שינוי כנה ובין אם לא, עדיין מוקדם לדעת, ובמיוחד שזו לא הפעם הראשונה שהוא מבקש סליחה מהעם היהודי ואחר כך חוזר לסורו באופן קיצוני עוד יותר. אמנם עצם המעמד שבו מי שנירמל את השיח הנאצי מבקש סליחה מהרב ומעם ישראל — הוא אירוע בעל משמעות עמוקה.

ויש לדון בזה, אם מעבר למשמעות הסמלית יש גם מבחינה הלכתית מחילה לאדם כזה שמוביל דעת קהל באופן גורף, ובין רגע רוצה למחוק את כל פשעיו. האם הקב״ה מקבל אותו? ראשית, יש לדון אם בכלל יש תשובה לגויים, ושנית — אם קיימת תשובה למי שגרם רעות רבות.

בפרשת השבוע (חיי שרה) אנו למדים שישמעאל עשה תשובה. הפסוק אומר שכאשר אברהם אבינו נפטר, באו יצחק וישמעאל לקוברו. אף שישמעאל היה גדול מיצחק — הקדים את יצחק לפניו. חז״ל ראו בכך שינוי מגמה, מעשה של הכנעה ותיקון. וכפי שכתב רש״י: מכאן שעשה ישמעאל תשובה.

עוד אנו מוצאים מקומות שמצופה מן הגויים לחזור בתשובה ממעשיהם הרעים. כך היה בדור המבול — ה' שלח את נח להזהיר את העולם ולקרוא להם לשוב מדרכם הרעה. במדרש תנחומא נאמר (נח ה): "מאה ועשרים שנה היה מתרה הקב״ה בדור המבול שמא יעשו תשובה; כיון שלא עשו תשובה — אמר לו: עשה לך תיבת עצי גופר". נח עצמו עשה תשובה, ולכן ניצל, דורו לא זכו- וניספו במבול.

הדוגמה המפורסמת ביותר לתשובת גויים היא אנשי נינוה בימי יונה הנביא. יונה נשלח לעיר גדולה, מרכזית ורשעה. שליחותו הייתה פשוטה ונוקבת- אם לא תעשו תשובה: "עוד ארבעים יום- ונינוה נהפכת".

הגויים בנינוה לא ביטלו את דברי הנביא, ולא ניסו להצדיק את מעשיהם אלא לקחו אחריות ושינו את דרכיהם הרעים. הפסוקים מתארים את תגובתם: "ויאמינו אנשי נינוה בא-לוהים… ויקראו צום"(יונה ג', ה) "וירא ה' את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה" (שם, י')

מכאן שתשובתם הועילה להם והתקבלה, וזאת מעקבות שינוי מעשי של התנהגות: החזרת גזל, תיקון עוולות, ותיקון מוסרי חברתי.

ולמדנו שתשובה איננה שייכת רק ליהודים, אלא גם גוי, כשהוא חוזר מדרכו הרעה מתוך אמת — הקב"ה מקבל אותו.

מאידך גיסא מצאנו דברים סותרים, שבספר מנחת חינוך (מצוה שסד): "והנה מצות התשובה נוהגת בכל אישי ישראל חוץ מחרש שוטה וקטן ככל המצוות. ואם תשובה נוהגת בבני נח, ראיתי בספרי דרושים שהאריכו בזה, ויש שכתבו שאין מועילה תשובה, ועל תשובת נינוה תירצו, ואין כאן מקומו".

וראיתי שרבים התחבטו בדבריו, ולפי עניות דעתי אין כאן סתירה, שהרי ברור שמצוות תשובה כחובה הלכתית- נוהגת בישראל בלבד. גויים אינם מצווים במצוות תשובה, כי אין זה בכלל ז’ מצוות בני נח, אלא שכמו ברוב שאר המצוות רשאים הם לקיימם (רמב״ם הל’ מלכים פ״י ה״י), ולכן אם הם חזרו בתשובה הקב״ה מקבלם. ומה שכתב שאין תשובתם מועילה מוסבר כדלהלן:

בגמרא ירושלמי (נזיר פרק ט הלכה א) מובא: "כתיב (במדבר ו, יא) וכפר עליו, את שיש לו כפרה, יצאו עכו"ם שאין להן כפרה". וגם דברים אלו אינם סותרים שכן אף שתשובת הגוי מתקבלת, אין הדברים אמורים שפשעיו נמחקים כאילו לא עשהם כשם שמתכפרים לעם ישראל, אלא כל שלא חוזר לסורו אין הוא נענש עבורם. וכל זה שגוי ששב מחטאו מקבל הגנה מהעונש, כמובן נוגע רק לעולם הזה. וכך כתב בפירוש המבי״ט (ספר בית אלקים שער התשובה פרק יד): "ואחר שנתבאר דרך כלל כי עיקר התשובה לישראל, אומר דרך פרט כמה הבדלים שיש בין תשובת ישראל לתשובת האומות שהיו בשנים קדמוניות, ההבדל הראשון והעיקרי- כי תשובת ישראל מועילה להם בעולם הזה ובעולם הבא, ותשובת האומות הנזכר כשאין שבים עד ה' בכל נפשם ובכל מאודם, אינה מועילה להם כי אם בזה העולם שלא יענשו על מה שחטאו, לא בעולם הבא".

וכן משמע מדברי הספר בני יששכר (מאמרי חודש סיון מאמר ימי הגבלה): "והנה אמרו רז"ל (תנחומא, האזינו פרשה ד) כתיב (במדבר ו, כו) ישא ה' פניו אליך, וכתיב (דברים י, יז) אשר לא ישא פנים. עשה תשובה, ישא ה' פניו. יכול לכל, תלמוד לומר אליך, אליך ולא לאומות העולם. הרי שהתשובה אינה מועלת רק לישראל ולא לאומות העולם, וכך פסק הרמ"ע מפאנו והמבי"ט בספר בית אלקים".