ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בספר מאור השבת (חלק ד’ עמוד רסט) כתב שיאמר לגוי שיכנס לפניו כדי שכניסת הגוי תפעיל את הפעמון והישראל יצמד אליו בכניסתו, וההיתר לעשות כן הוא משום שלא מחמירים בפסיק רישא באמירה לנכרי שאיסורו רק משום שבות.
וכן הביא הרמ״א בכמה מקומות, ולדוגמא כתב (סימן רנג ס״ה) שנוהגים שהשפחה מושיבה הקדירה אצל תנור חימום הבית ואחר כן היא מדליקה את התנור במטרה לחמם את הבית, והסביר המשנ״ב (ס״ק צט) שמותר לה להבעיר את התנור על מנת לחמם את הבית כיון שהכל חולים אצל הצינה (כמו שכתוב בסימן רעו), וממילא מתחמם גם האוכל כיון שאין כונת השפחה לחמם האוכל, וסיכם שם המשנ״ב: "ואף שזה פסיק רישא לגבי התבשיל שמתחמם ממילא מכל מקום באמירה לנכרי דהוי שבות דלית בו מעשה לא מחמירינן כולי האי, ושרי אף בפסיק רישא".
ושוב התיר הרמ״א (סימן שלז ס״ב) לצוות הנכרי לכבד הבית אפילו ברצפה שאינה מרוצפת ואף שהוא פסיק רישא שישוה גומות, והסביר המשנ״ב (סק״י): ״דהא הוא אינו מתכוין רק לכבד הבית, ואף שהוא פסיק רישא לענין הגומות, מותר זה ע״י האינו יהודי דבאמירה לגוי לא קפדינן כולי האי״
וכן כתב בש״ע הרב (סימן רנט סק״ז) לצוות הנכרי לפתוח דלת התנור אף שהוא פסיק רישא שיבערו הגחלים מהרוח הנושבת מכיון שהוא רק פסיק רישא, שהרי אין כונת הנכרי בפתחו את דלת התנור להבעיר הגחלים.
ועל פי דברים אלו פסקו הרבה אחרונים להקל במצבים שונים, וכגון לבקש מהנכרי שיוציא או יכניס מאכלים מהמקרר שנורתו נדלקת, וכמו כן במקרר שהמנוע מיד מתחיל לפעול בפתיחתו (שמירת שבת כהלכתה פרק לא ה״א).
וידועה שיטת הגרש״ז אורבעך שכל שהדבר קבוע ומתוכנן לפעול בכל פעם שפותחים את הדלת אין זה נכלל בגדר פסיק רישא, ולכן אסור לדעתו לבקש מהנכרי שיפתח את דלת המקרר שיש בו נורה הנדלקת אף שאין כוונת הגוי להדליק את הנורה כיון שהדבר מתוכנן להדלק בעת פתיחת דלת המקרר. ועל פי דברים אלו גם בנידון דידן אין לבקש מהנכרי שיכנס בעד הדלת כיון שהפעמון מתועד לפעול, ולכן כתב שם במאור השבת שירמוז לנכרי שלא בדרך ציווי באופן שהגוי יבין מעצמו, וכגון שיאמר לו שאינו יכול להיכנס או שקשה לו להגיע לבד אל החדר וכדומה. וכל זה מותר כיון שאין הוא מצווה ולכן אין בו משום איסור אמירה לנכרי, וכן אין בזה משום נהנה ממלאכת הנכרי בשבת שפתיחת הדלת נחשבת רק כמבריח ארי, דהיינו שההנאה קיימת ורק יש מסך המפריד בינו לבין אותה ההנאה, והסרת המסך אינה נחשבת בכלל הפקת ההנאה.
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה משווים את העצים לצדיקים?
איך ללמוד אמונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
