ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ד)
מקסיקו סיטי, מקסיקו Mexico City, Mexico
תמוז, ה'תשנ"ז
שו"ת "במראה הבזק" (606)
מתוך העלון חמדת ימים
579 - מתן הנחה בשכר-דירה לאברך כחלק מחישוב מעשר כספים
580 - הקמת בית-דין בקהילה שבה קיים בית-דין
581 - דחיית מילה שלא בזמנה כדי להמתין לבוא הסבא והסבתא
טען עוד
הקמת בית-דין בקהילה שבה קיים בית-דין
שאלה
בעירנו ארבע קהילות המחולקות לפי עדות. לכל עדה בית דין צדק משלה. כל בד"צ דן בשאלות הנוגעות לדיני העדה שלו. כך גם בעניין גיטין בית הדין נקבע ע"פ עדת האיש.
רב-חזן בית כנסת השייך לאחת העדות החליט לפתוח עוד בית דין שיעסוק אף הוא בעניין מתן גטין. המרא דאתרא של הקהילה מתנגד לכך בחריפות ולדעתו שותפים שאר רבני העדה - הקהילה וכן הנהלת הקהילה ואפילו רוב מתפללי בית הכנסת של אותו רב-חזן.
האם רשאי אותו הרב להקים בית דין נוסף בטענה שבבית כנסת זה כיהן לפני כחמש עשרה שנה רב שהיה גם מסדר גיטין והוא עושה מעשיו בבחינת "מחזיר עטרה ליושנה"?
תשובה
אנו מתייחסים בתשובתנו לדין העקרוני ולא למקרה מסוים, שהרי איננו מכירים את פרטי המקרה מכל צדדיו, ועל כן ננסח את העקרונות והרב או בית-הדין יפסקו בנושא.
א. דיין שאינו מוסמך כנהוג ויושב לדין או פוסק הלכות, יש אומרים שדינו כמי שלא הגיע להוראה ומורה1, שעליו נאמר: "כי רבים חללים הפילה...", ואין לסמוך על הוראתו2.
ב. גם לדעה החולקת באשר לצורך בסמיכה בזמן הזה3 יש להחמיר בעניין גיטין, גם בשל דברי הגמ' בקידושין4 וגם מצד מנהגן של ישראל שהוא תורה5.
ג. דיין שמינה עצמו, בלא רשות הקהל, נקרא דיין שאינו הגון, ואין דיניו דינים6, ומי שעשה כן, מצער את הציבור ועתיד ליתן את הדין7.
ד. הקדמונים גזרו חרם על הנוטל שררה על חבירו כדי לענוש ולקנוס ולכוף, בין בדברי הבאי ובין בדברי שמיים, אם לא שימנו אותם רוב הקהל מפני חשיבותם (של הממונים)8.
ה. אסור לאדם לקבוע עצמו להוראה במקום שיש רב קבוע, מדין הוראה במקום רבו9, וכן מדין הסגת גבול, ונקרא רשע10.
ו. אין לאורח הבא לעיר לפסוק ולהורות11 אלא באקראי12, וישיבה בבית-הדין אפילו באקראי דינה כקבועה13. עריכת חופות וה"ה גיטין שנוטלים עליהם שכר, אסורה משום גזל14. גם כשהשכר ניתן לרב המקומי, הדבר אסור15 אלא אם כן נטל רשות הרב המקומי או ממי שהוסמך לתת רשות לכך.
ז. הקמת בית-דין באופן המתואר בשאלה יש בה אף משום "לא תתגודדו"16.
ב. גם לדעה החולקת באשר לצורך בסמיכה בזמן הזה3 יש להחמיר בעניין גיטין, גם בשל דברי הגמ' בקידושין4 וגם מצד מנהגן של ישראל שהוא תורה5.
ג. דיין שמינה עצמו, בלא רשות הקהל, נקרא דיין שאינו הגון, ואין דיניו דינים6, ומי שעשה כן, מצער את הציבור ועתיד ליתן את הדין7.
ד. הקדמונים גזרו חרם על הנוטל שררה על חבירו כדי לענוש ולקנוס ולכוף, בין בדברי הבאי ובין בדברי שמיים, אם לא שימנו אותם רוב הקהל מפני חשיבותם (של הממונים)8.
ה. אסור לאדם לקבוע עצמו להוראה במקום שיש רב קבוע, מדין הוראה במקום רבו9, וכן מדין הסגת גבול, ונקרא רשע10.
ו. אין לאורח הבא לעיר לפסוק ולהורות11 אלא באקראי12, וישיבה בבית-הדין אפילו באקראי דינה כקבועה13. עריכת חופות וה"ה גיטין שנוטלים עליהם שכר, אסורה משום גזל14. גם כשהשכר ניתן לרב המקומי, הדבר אסור15 אלא אם כן נטל רשות הרב המקומי או ממי שהוסמך לתת רשות לכך.
ז. הקמת בית-דין באופן המתואר בשאלה יש בה אף משום "לא תתגודדו"16.
____________________________________________
1 בבלי ע"ז (יט ע"ב), סוטה (כב ע"א אמר ר' אבהו).
2 רד"ך (בית כב חדר ט-י).
3 שו"ת ריב"ש (ת' רעא).
2 רד"ך (בית כב חדר ט-י).
3 שו"ת ריב"ש (ת' רעא).
4 דף ו ע"א, אמר רב יהודה, ועיין עוד "סדר הגט" (סעיף א) ברמ"א ופתחי תשובה (ס"ק א) ושו"ע אבן העזר (סי' קמא סעיף ל, ברמ"א).
5 רמ"א יורה דעה (סי' רמב סעיף יד) ועיין שם בעניין דיעבד.
6 שו"ת "חתם סופר" (חושן משפט סי' יט).
7 שו"ת ריב"ש (שם) בשם תשובת רשב"א.
8 סוף תשובת מהר"ם מרוטנבורג (דף קנט). החתומים על חרם זה הם ר"ת, רשב"ם, ראב"ן וק"נ רבנים.
9 שו"ת מהרשד"ם (יורה דעה סי' צ), והשוה לדבריו בחושן משפט (סי' א) "כנסת הגדולה", הגה"ט (סי' רמב) בשם רלנ"ח, רד"ך (בית כב חדר יג).
10 "חתם סופר" (חושן משפט סי' כא).
11 ברכות (סג ע"א) "אמר אבי וכו'", ע"פ פירוש ר"י בתוס' סוטה (כב ע"ב ד"ה ושוין).
12 מדין אפרושי מאיסורא, ועיין "ישכיל עבדי" (ח"ב חושן משפט סי' א) בשם "ריח שדה".
13 סנהדרין (כט ע"ב) מר בר רב אשי.
14 רמ"א יורה דעה (סי' רמה סעיף כב).
15 שו"ת "נודע ביהודה" (מהד' תנינא אבן העזר תשובה פג).
16 יבמות (יד ע"א) וכרבא, רמב"ם (הל' עכו"ם פי"ב הלי"ד) ו"לחם משנה" שם בשם הרד"ך.
6 שו"ת "חתם סופר" (חושן משפט סי' יט).
7 שו"ת ריב"ש (שם) בשם תשובת רשב"א.
8 סוף תשובת מהר"ם מרוטנבורג (דף קנט). החתומים על חרם זה הם ר"ת, רשב"ם, ראב"ן וק"נ רבנים.
9 שו"ת מהרשד"ם (יורה דעה סי' צ), והשוה לדבריו בחושן משפט (סי' א) "כנסת הגדולה", הגה"ט (סי' רמב) בשם רלנ"ח, רד"ך (בית כב חדר יג).
10 "חתם סופר" (חושן משפט סי' כא).
11 ברכות (סג ע"א) "אמר אבי וכו'", ע"פ פירוש ר"י בתוס' סוטה (כב ע"ב ד"ה ושוין).
12 מדין אפרושי מאיסורא, ועיין "ישכיל עבדי" (ח"ב חושן משפט סי' א) בשם "ריח שדה".
13 סנהדרין (כט ע"ב) מר בר רב אשי.
14 רמ"א יורה דעה (סי' רמה סעיף כב).
15 שו"ת "נודע ביהודה" (מהד' תנינא אבן העזר תשובה פג).
16 יבמות (יד ע"א) וכרבא, רמב"ם (הל' עכו"ם פי"ב הלי"ד) ו"לחם משנה" שם בשם הרד"ך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
