ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
חז"ל מוסיפים ומספרים שהקדוש ברוך הוא קיפל את כל ארץ ישראל מתחת ליעקב, כדי שיקנה אותה בחזקה. כלומר, זוהי לא רק הבטחה אלא קניין שאין עליו ערעור. אברהם קיבל הבטחה, ואילו יעקב קיבל קניין. למה? כי מיעקב יצא עם ישראל, לא ישמעאל ולא עשו. הארץ שייכת לעם שהוא - יעקב, ישראל - אביו.
כשמדברים על ארץ ישראל יש שני סוגי אנשים. האחד מביט עליה כמקום טכני - אדמה, גבולות, שווי נדל"ני. הוא עוסק במה אפשר לוותר. השני רואה את הארץ כסולם, כחיבור בין שמיים לארץ. בעיניו מדובר לא רק באדמה אלא בשליחות, זהות, אמונה ועתיד. הוא רואה סולם אבל לא מוותר על העלייה במדרגות, על החיבור בין הגשמי לרוחני.
כיום, כשאנחנו מדברים על ההתיישבות בגליל, בנגב, ביהודה ובשומרון, על עידוד העלייה, על אחדות עם ישראל - אנחנו לא מדברים על מיזם זמני אלא על המשך הקניין ההוא, על העלייה במדרגות. זה ההבדל בין ויכוח פוליטי ובין אמונה עמוקה בזכותנו על הארץ.
אבל הפרשה לא עוסקת רק בארץ, היא עוסקת גם בכוח האמונה. ניכר כי האמונה של יעקב נולדת מתוך התמודדויות כמשל לחיים יהודיים שמחברים אמונה ומעשה, שמיים וארץ – רמאותו של לבן, הקנאה בין רחל ולאה ומאבק הישרדותי. דווקא שם, בסבך החיים, יעקב בונה את האומה.
המילים "הפעם אודה את ה'", שנאמרו ברגע הולדת יהודה, מעניקות לנו את שמנו. אנחנו יהודים על שם התודה. בעולם שבו בני אדם מאמינים שהכול מגיע להם, התורה דורשת מאיתנו לעצור ולהודות על מה שיש לנו: מדינה, צבא, משפחות שממשיכות לבנות, קהילות שנשארות חזקות גם נוכח קשיים. הכרת הטוב היא לא רגש פרטי אלא כוח לאומי.
יעקב לא משאיר את הדברים רק בחלום, אלא פועל כדי לממש אותם. הוא מציב אבן, יוצק עליה שמן ומכריז: "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים". כך מתחיל בית אל. כך מתחילה הדרך אל המדינה היהודית: אבן, ועוד אבן, ועוד מעשה קטן של אמונה - עד שהן הופכות לבית.
כשאני מביט היום על בני נוער שיוצאים מהתיכון ומיד מתגייסים לצבא, על עולים חדשים שאוספים מזוודה בשדה התעופה וחוזרים הביתה לארץ אבותיהם, על מתיישבים שמקימים קהילות חדשות מתוך אמונה אמיתית - אני רואה את הסולם הזה, סולם יעקב, חי, קיים, בועט. לא חלום עתיק אלא מציאות יומיומית. פרשת ויצא מזכירה לנו משהו פשוט: המלאכים עולים ויורדים, אבל מי שקובע את הכיוון הוא האדם שמאמין, נלחם, לא מוותר, ומחבר שמיים וארץ בתוך החיים עצמם.
הסולם לא נעלם. הוא עומד כאן, בארץ הזאת. לנו ניתנת הזכות להחליט אם לטפס בו, מדרגה ועוד מדרגה. אני בוחר לטפס. בואו נטפס יחד.
הכותב הוא יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
