ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
חז"ל מוסיפים ומספרים שהקדוש ברוך הוא קיפל את כל ארץ ישראל מתחת ליעקב, כדי שיקנה אותה בחזקה. כלומר, זוהי לא רק הבטחה אלא קניין שאין עליו ערעור. אברהם קיבל הבטחה, ואילו יעקב קיבל קניין. למה? כי מיעקב יצא עם ישראל, לא ישמעאל ולא עשו. הארץ שייכת לעם שהוא - יעקב, ישראל - אביו.
כשמדברים על ארץ ישראל יש שני סוגי אנשים. האחד מביט עליה כמקום טכני - אדמה, גבולות, שווי נדל"ני. הוא עוסק במה אפשר לוותר. השני רואה את הארץ כסולם, כחיבור בין שמיים לארץ. בעיניו מדובר לא רק באדמה אלא בשליחות, זהות, אמונה ועתיד. הוא רואה סולם אבל לא מוותר על העלייה במדרגות, על החיבור בין הגשמי לרוחני.
כיום, כשאנחנו מדברים על ההתיישבות בגליל, בנגב, ביהודה ובשומרון, על עידוד העלייה, על אחדות עם ישראל - אנחנו לא מדברים על מיזם זמני אלא על המשך הקניין ההוא, על העלייה במדרגות. זה ההבדל בין ויכוח פוליטי ובין אמונה עמוקה בזכותנו על הארץ.
אבל הפרשה לא עוסקת רק בארץ, היא עוסקת גם בכוח האמונה. ניכר כי האמונה של יעקב נולדת מתוך התמודדויות כמשל לחיים יהודיים שמחברים אמונה ומעשה, שמיים וארץ – רמאותו של לבן, הקנאה בין רחל ולאה ומאבק הישרדותי. דווקא שם, בסבך החיים, יעקב בונה את האומה.
המילים "הפעם אודה את ה'", שנאמרו ברגע הולדת יהודה, מעניקות לנו את שמנו. אנחנו יהודים על שם התודה. בעולם שבו בני אדם מאמינים שהכול מגיע להם, התורה דורשת מאיתנו לעצור ולהודות על מה שיש לנו: מדינה, צבא, משפחות שממשיכות לבנות, קהילות שנשארות חזקות גם נוכח קשיים. הכרת הטוב היא לא רגש פרטי אלא כוח לאומי.
יעקב לא משאיר את הדברים רק בחלום, אלא פועל כדי לממש אותם. הוא מציב אבן, יוצק עליה שמן ומכריז: "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים". כך מתחיל בית אל. כך מתחילה הדרך אל המדינה היהודית: אבן, ועוד אבן, ועוד מעשה קטן של אמונה - עד שהן הופכות לבית.
כשאני מביט היום על בני נוער שיוצאים מהתיכון ומיד מתגייסים לצבא, על עולים חדשים שאוספים מזוודה בשדה התעופה וחוזרים הביתה לארץ אבותיהם, על מתיישבים שמקימים קהילות חדשות מתוך אמונה אמיתית - אני רואה את הסולם הזה, סולם יעקב, חי, קיים, בועט. לא חלום עתיק אלא מציאות יומיומית. פרשת ויצא מזכירה לנו משהו פשוט: המלאכים עולים ויורדים, אבל מי שקובע את הכיוון הוא האדם שמאמין, נלחם, לא מוותר, ומחבר שמיים וארץ בתוך החיים עצמם.
הסולם לא נעלם. הוא עומד כאן, בארץ הזאת. לנו ניתנת הזכות להחליט אם לטפס בו, מדרגה ועוד מדרגה. אני בוחר לטפס. בואו נטפס יחד.
הכותב הוא יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
