ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חנוכה
אך עדיין צריך ביאור, מה ראו היוונים לאסור דווקא את ראש חודש. מה הפריע להם ביום זה עד שמצאו בו איום על שלטונם ותרבותם?
כדי להתבונן בעומק העניין, נביא מעשה המובא בגמרא (שבת קמז, ב). רבי אלעזר בן ערך, מן הגדולים שבחכמי הדורות, עד שהמשנה באבות (ב, ח) מעידה עליו שהוא מכריע את כל חכמי ישראל, הגיע לעיר שאנשיה שרויים היו תדיר בתרבות של עינוגים והנאות החומר. משהתערב שם נמשך מעט אחר אורחותיהם, ובעקבות כך נשכחה ממנו התורה. כששב למקומו ורצה לקרוא בתורה את הפסוק "החודש הזה לכם", קרא בטעות "החרש היה לבם".
המפרשים נלאו להסביר איך יתכן שהוא שכח עד כדי כך את תלמודו, ומה מסמלים המילים שהוא אמר.
הרב שמשון מאוסטרופולי הי״ד (בספרו ליקוטי שושנים ט:) כתב בזה דברים נפלאים, הביאם החיד״א בספרו פני דוד (פרשת בא): "יש קליפה להשכיח הלימוד שמה רי"ב ויש לה חיילות תר"ה כמנין אדר"ת שער, וכתוב על מצח משיח בן דוד- כד"ת, לבטלה כמו שכתבו המקובלים. ופירש הרב הנזכר דר' אלעזר בן ערך שלט בו קליפה זו, ולכך קרא ’החרש היה לבם’ וטעה ושינה לקרות באותיות ריב, וגם ’החרש היה לבם’ גימטריא- תר"ה, שהם חיילותיה. אך ’החדש הזה לכם’ גימטריא כד"ת שהוא המבטלה. והוא טעה וקרא ’החרש היה לבם’, כי נלכד ששלט בו הקליפה וחיילותיה. ומשיח בן דוד גימטריא כד"ת, זהו בירור דברי הרב מהר"ש הנזכר.
ועל פי הקדמה מפוארה הלזו יש לרמוז, דמהאי טעמא קורין רב"י למוסמך לבטל קליפת רי"ב המשכחת".
וברור שלא בכדי נקראת קליפה זו רי״ב, שכן מטרתה לגרום לריב בין ישראל לאביהם שבשמיים- בזה שיעסקו בהנאות העולם הזה, וימעטו או יבטלו לחלוטין מלימוד התורה הקדושה. והתקנה לכך היא היפוך האותיות הנקראות רב"י, שמטרת הרבי והמורה להעמיד את האדם על האמת ולדרבנו ללימוד התורה הקדושה, ולהתרחק מדברי ההבל המנתקים מן הקדושה.
ועל פי ביאור דבריו, שסוד זה מושתת על מצוות קידוש החודש, מובן מדוע ביקשו היוונים לבטל מצווה זו. שכן בביטולה משתכחת התורה מכוח קליפת רי"ב, המעצימה את תרבות הנאות היוונים- בריבוי משחקי הספורט, ועסק בחכמה יוונית המושכת את הלב מחכמת התורה.
לכן אמרו חכמינו (מנחות צט, ב): שאל בן דמה בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל: כגון אני שלמדתי כל התורה כולה, מהו ללמוד חכמת יונית? קרא עליו המקרא הזה: לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית.
ולכאורה אין זה מובן, מדוע באמת אחר שכבר למד את כל התורה כולה, שלא ילמד מעט חכמה יוונית וירחיב אופקים, ומהי משמעות תשובתו, שיש למצוא זמן שאינו יום ואינו לילה.
אלא שההסבר בזה הוא שחכמה יוונית עומדת בסתירה מהותית לחכמת התורה. התורה נועדה לקדש את האדם, לרומם את מחשבתו ולקרבו לבוראו. ואילו החכמה היוונית, במהותה ובשורשה מטמאת ומרחיקה, ומביאה את האדם לריב ומחלוקת עם קונו.
על כן השיב לו רבי ישמעאל: אם תמצא רגע שאינו חלק מן הזמן- תוכל ללמוד. כלומר, כיון שהזמן עצמו הוא חלק מן הבריאה, לכן הוא עלול לפגוע בקדושת האדם. שכל דבר שהוא חלק מהבריאה מושפע לרעה על ידי ביטול תורה.
ימי החנוכה מלמדים אותנו כי המאבק האמיתי בין ישראל ליוון לא היה מלחמה על שטח או שלטון, אלא על זהות על קדושה ועל משמעות החיים. יוון ביקשה לטשטש את חכמת התורה, להשכיח את הנצח ולהחליף אותו בהבל רגעי; ואילו ישראל עמדו להאיר מחדש את אור הנשמה, אור התורה, אור הקשר עם הבורא.
נר החנוכה מזכיר לנו שבכל דור מתחדש אותו מאבק — בין קליפת רי״ב המושכת אל החומריות, לבין כוח רב"י שמעמיד את האדם על עומק ייעודו. ומעל הכול מלמדת אותנו החנוכה כי אפילו "מעט אור דוחה הרבה מן החושך", וכאשר יהודי מדליק את אור התורה בתוך חייו — החושך, גדול ככל שיהיה, נסוג מאליו.
זו היא תמצית ניצחונם של החשמונאים:
לא כוחם גבר, אלא אורם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
