ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חנוכה
אך עדיין צריך ביאור, מה ראו היוונים לאסור דווקא את ראש חודש. מה הפריע להם ביום זה עד שמצאו בו איום על שלטונם ותרבותם?
כדי להתבונן בעומק העניין, נביא מעשה המובא בגמרא (שבת קמז, ב). רבי אלעזר בן ערך, מן הגדולים שבחכמי הדורות, עד שהמשנה באבות (ב, ח) מעידה עליו שהוא מכריע את כל חכמי ישראל, הגיע לעיר שאנשיה שרויים היו תדיר בתרבות של עינוגים והנאות החומר. משהתערב שם נמשך מעט אחר אורחותיהם, ובעקבות כך נשכחה ממנו התורה. כששב למקומו ורצה לקרוא בתורה את הפסוק "החודש הזה לכם", קרא בטעות "החרש היה לבם".
המפרשים נלאו להסביר איך יתכן שהוא שכח עד כדי כך את תלמודו, ומה מסמלים המילים שהוא אמר.
הרב שמשון מאוסטרופולי הי״ד (בספרו ליקוטי שושנים ט:) כתב בזה דברים נפלאים, הביאם החיד״א בספרו פני דוד (פרשת בא): "יש קליפה להשכיח הלימוד שמה רי"ב ויש לה חיילות תר"ה כמנין אדר"ת שער, וכתוב על מצח משיח בן דוד- כד"ת, לבטלה כמו שכתבו המקובלים. ופירש הרב הנזכר דר' אלעזר בן ערך שלט בו קליפה זו, ולכך קרא ’החרש היה לבם’ וטעה ושינה לקרות באותיות ריב, וגם ’החרש היה לבם’ גימטריא- תר"ה, שהם חיילותיה. אך ’החדש הזה לכם’ גימטריא כד"ת שהוא המבטלה. והוא טעה וקרא ’החרש היה לבם’, כי נלכד ששלט בו הקליפה וחיילותיה. ומשיח בן דוד גימטריא כד"ת, זהו בירור דברי הרב מהר"ש הנזכר.
ועל פי הקדמה מפוארה הלזו יש לרמוז, דמהאי טעמא קורין רב"י למוסמך לבטל קליפת רי"ב המשכחת".
וברור שלא בכדי נקראת קליפה זו רי״ב, שכן מטרתה לגרום לריב בין ישראל לאביהם שבשמיים- בזה שיעסקו בהנאות העולם הזה, וימעטו או יבטלו לחלוטין מלימוד התורה הקדושה. והתקנה לכך היא היפוך האותיות הנקראות רב"י, שמטרת הרבי והמורה להעמיד את האדם על האמת ולדרבנו ללימוד התורה הקדושה, ולהתרחק מדברי ההבל המנתקים מן הקדושה.
ועל פי ביאור דבריו, שסוד זה מושתת על מצוות קידוש החודש, מובן מדוע ביקשו היוונים לבטל מצווה זו. שכן בביטולה משתכחת התורה מכוח קליפת רי"ב, המעצימה את תרבות הנאות היוונים- בריבוי משחקי הספורט, ועסק בחכמה יוונית המושכת את הלב מחכמת התורה.
לכן אמרו חכמינו (מנחות צט, ב): שאל בן דמה בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל: כגון אני שלמדתי כל התורה כולה, מהו ללמוד חכמת יונית? קרא עליו המקרא הזה: לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית.
ולכאורה אין זה מובן, מדוע באמת אחר שכבר למד את כל התורה כולה, שלא ילמד מעט חכמה יוונית וירחיב אופקים, ומהי משמעות תשובתו, שיש למצוא זמן שאינו יום ואינו לילה.
אלא שההסבר בזה הוא שחכמה יוונית עומדת בסתירה מהותית לחכמת התורה. התורה נועדה לקדש את האדם, לרומם את מחשבתו ולקרבו לבוראו. ואילו החכמה היוונית, במהותה ובשורשה מטמאת ומרחיקה, ומביאה את האדם לריב ומחלוקת עם קונו.
על כן השיב לו רבי ישמעאל: אם תמצא רגע שאינו חלק מן הזמן- תוכל ללמוד. כלומר, כיון שהזמן עצמו הוא חלק מן הבריאה, לכן הוא עלול לפגוע בקדושת האדם. שכל דבר שהוא חלק מהבריאה מושפע לרעה על ידי ביטול תורה.
ימי החנוכה מלמדים אותנו כי המאבק האמיתי בין ישראל ליוון לא היה מלחמה על שטח או שלטון, אלא על זהות על קדושה ועל משמעות החיים. יוון ביקשה לטשטש את חכמת התורה, להשכיח את הנצח ולהחליף אותו בהבל רגעי; ואילו ישראל עמדו להאיר מחדש את אור הנשמה, אור התורה, אור הקשר עם הבורא.
נר החנוכה מזכיר לנו שבכל דור מתחדש אותו מאבק — בין קליפת רי״ב המושכת אל החומריות, לבין כוח רב"י שמעמיד את האדם על עומק ייעודו. ומעל הכול מלמדת אותנו החנוכה כי אפילו "מעט אור דוחה הרבה מן החושך", וכאשר יהודי מדליק את אור התורה בתוך חייו — החושך, גדול ככל שיהיה, נסוג מאליו.
זו היא תמצית ניצחונם של החשמונאים:
לא כוחם גבר, אלא אורם.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מתגברים על מידות רעות?
אנחנו קודש למענך
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
למה לשמור על הקדושה?
איך נראית נקמה יהודית?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
