ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- הלכות חנוכה
נרות חנוכה נתקנו להדליק בביתו של אדם דווקא, שנאמר ’נר איש וביתו’, ולכן אין להדליק במקום שאינו מוגדר כבית דירה. אדם שאין לו בית, או שנמצא מחוץ לביתו ואין מי שידליק בביתו, פטור מהדלקת נרות חנוכה.
ניתן להסביר זאת על פי החקירה שהביא השפת אמת (שבת כא ד״ה ת״ר), אם מצות נר חנוכה היא חובת גברא או חובת חפצא.
חובת גברא- דהיינו שהחיוב מוטל על כל אחד ואחד להיות מדליק, או לכל הפחות לצאת ידי חובת הדלקה על ידי השתתפות בפרוטה.
או דילמא שהיא חובת חפצא- כלומר חיוב הבית, וכמו במזוזה, שחובת המזוזה תלויה בקיום הבית, אף אם בעליו אינו נמצא בו באותו רגע, כך יש חובה שתהיה הדלקה בביתו.
ונפקא מינה למי שאין לו בית, שאם נאמר שהיא מצוה על האדם להדליק, ורק ישנו בזה תנאי שההדלקה תהיה דוקא בבית, אם כן חובה עליו לשכור מקום כדי שיוכל להדליק בו. אבל אם נאמר שהחיוב הוא על הבית בלבד, הרי מאחר שאין לו בית, פטור הוא מן ההדלקה.
ומדברי כמה פוסקים נראה שהחיוב הוא על הבית בלבד. וכן משמע מדברי התוספות (סוכה מו, א ד״ה הרואה) שכתבו שברכת הראיה נתקנה עבור מי שאין לו בית ואין בידו לקיים את המצוה, ומשמע שהוא פטור מן ההדלקה. וכן מבואר בלשון הרמב״ם: "מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד". וכן היא משמעות דברי רש״י (שבת כג, א ד״ה הרואה), שכתב שברכת על הנסים שמברך הרואה הוזקקה למי שנמצא בספינה ואין לו בית להדליק, ומוכח שמי שנמצא בספינה ולא בבית פטור מההדלקה, וכן מוכח מהרא״ש (פ״ב סימן ח), ומהסמ״ק (מצוה רפ) שכתבו שאין מדליקים בספינה. וכן כתב הפני יהושע (שבת כא,ב דה תנו רבנן) אחר שהקשה מדוע בנר חנוכה אין חיוב על כל אדם להדליק אלא רק בעל הבית, ומדוע אין אומרים בהדלקה את הכלל שמצוה בו יותר מבשלוחו כשם שאומרים בשאר מצוות, ועל פי זה יצא לחדש שחז״ל תיקנו את מצוות ההדלקה כאילו היתה חובת הבית- ולא כחובה על האדם.
לעומת דיעות אלו ישנן גם ראיות הפוכות שמצוות ההדלקה חלה על האדם עצמו. בגמרא (שבת כג, א) אמר רב ששת שאכסנאי חייב בנר חנוכה, ורבי זירא אמר שבתחילה היה משתתף בפרוטה עם בעל הבית המארחו, ולאחר שנשא אישה פטר עצמו מן ההשתתפות, משום שאשתו מדליקה עליו בביתו. ומדבריו עולה שיש חיוב עצמי על כל אחד להדליק או להשתתף עם אחרים, ומשמע מדבריו שנר חנוכה היא מצוות הגוף. ויותר מבואר כן בדברי הר"ן (על הרי״ף עמוד י) שאורח חייב אע״פ שאין לו בית, דלא תימא דין נר חנוכה כדין מזוזה דכל מי שאין לו בית פטור מן המזוזה. ומדבריו עולה בברירות שחיוב נר חנוכה הוא חיוב עצמי ולא חיוב על הבית.
למעשה הוכיח האור לציון (ח״ד עמוד רפח) מדברי הבית יוסף (סימן תרעא ס״ז) שמי שאין לו בית פטור, מהא שהדלקת נרות בבית הכנסת נועדה עבור האורחים שאין להם בית להדליק בו.
וכן מובא בספר עלהו לא יבול (חנוכה) בשם הגרש״ז אורבעך שהישן בשדה תחת כיפת השמים, אף אם יכול להדליק באופן שלא יכבו הנרות לא ידליק, כי אין מצות נר חנוכה בשדה.
ואם נוטע אהל ללינת לילה כמו שעושים היוצאים למחנה קמפינג ידליק באהלו, כמו שכתב הגרי״ש אלישיב (אשרי האיש או״ח ח״ג עמוד רסז): "הדר באהל שיש בו ד’ על ד’ חשיב כבית ומדליק שם בברכה, וכשאין בו ד’ על ד’ מדליק בלא ברכה. ואהל שפורשים לכמה שעות אינו כבית אלא אם כן הוא ישן בו בלילה באותו מקום. וחיילים ומטיילים שנמצאים באהל, אם יש בו מחיצות שעומדות ברוח מצויה, וכן מחיצות האהל מגיעות עד פחות משלשה טפחים סמוך לקרקע והוא גר שם, חייב להדליק. ומדליקים על פתח האהל, ואם מסוכן להדליק שם אור ידליקנו בפנים כמו בשעת סכנה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
