ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
האמונה טמונה בלב כל אדם, שהואיל ויש בו נשמה, יש בו אמונה, וככל שהוא מודע לאמונה וחי על פיה, כך החיים שלו מתעצמים ומתברכים בכל התחומים. ואולם בשלב הראשון האמונה כמוסה, ועד שהיא מתגלה באופן מלא ועשיר, האדם נוטה להטותה לכיוונים זרים של עבודה זרה. בעקבות זאת האדם נעשה משועבד לכבלי החומר על כל תפיסותיו. לכן ישראל, שהם לב שבאומות, היו המשועבדים שבכולם, והיו צריכים לעבוד בפרך בעבור פרעה מלך מצרים, בלא שום יכולת לבטא את הכוחות הגנוזים בהם. ובעודם שקועים בשעבוד לחומר, נגלה ה' אליהם והוציאם משעבוד לגאולה, ונתן להם את תורתו ומצוותיו כדי שימשיכו את ברכתו לכל משפחות האדמה.
הציצית מבטאת את הגילוי האלוקי שמציץ מן החרכים
מצוות הציצית, על ידי הציציות שנראות כלפי חוץ, מבטאת באופן מיוחד את האמונה ואת הייעוד המיוחד של ישראל, שנאמר בפרשיית ציצית: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם... למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי, והייתם קדושים לא־לוהיכם" (במדבר טו, לז-מ).
זהו שאמרו חכמים: "למה נקרא שמה ציצית? על שם שהֵציץ המקום על בתי אבותינו במצרים, שנאמר (שיר השירים ב, ח-ט): "קול דודי הנה זה בא (ה' שאוהב אותנו הנה בא), מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות (על כל המחסומים)... הנה זה עומד אחר כותלנו – משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים" (ספרי שלח פי' קטו).
הצורך בבגד נובע מחטא אדם הראשון
רביבים (806)
הרב אליעזר מלמד
813 - תורת הלחימה: הלוויים הם דווקא ההוכחה לחובת הגיוס
814 - לבוש של מלכות: הציצית כביטוי לייעוד הישראלי
815 - גדר ההפרדה: האיסור להשתתף בנישואי תערובת וחובת התוכחה
טען עוד
בגד מכבד או מבטא בגידה
הבגד מסתיר את הפגמים שבאדם ומעניק לו בכך כבוד, אך אפשר שיהיה זה כבוד מזויף שנועד להונות את הזולת על ידי הסתרת הכוונות הרעות, ואזי הבגד מבטא בגידה, והמעיל - מעילה. מנגד, אפשר שהבגד יבטא את שאיפתו של האדם לטוב וליפה, תוך התנכרות לנטיות הרעות שבו וניסיון להעלימן, ובכך יעניק לאדם כבוד אמיתי (ראו רסיסי לילה לד).
בגד הציצית
הבגד המכובד ביותר הוא הטלית המצויצת, שכן הטלית המרובעת מבטאת את כל הכוחות הגנוזים באדם ובעולם, והציציות - את תרי"ג המצוות שמדריכות את האדם כיצד להוציאם אל הפועל. ואין טלית נאה מזה, זהו שאמרו חכמים: "הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה" (שבת כג, ב).
ביארו חכמי הסוד שהטלית רומזת לאור המקיף, היינו להארה האלוקית הגבוהה, שמפני גובהה וגודלה האדם אינו יכול להשיגה, אבל היא משפיעה עליו (ראו פניני הלכה סוכות א, ז), ומתוך השפעתה הוא מבין היטב את האור הפנימי, היינו את הרעיונות המוגדרים שבתורה ובמצוותיה שחוטי הציציות מבטאים, שהם בבחינת אור פנימי מוגדר. אמרו חכמים (במדבר רבה כה, כא) שהציצית רומזת לתרי"ג המצוות, שגימטריה של 'ציצית' 600, ועם חמישה קשרים ושמונה חוטים שבגדיל - תרי"ג (אגב, נשים קשורות יותר לאור המקיף, ואולי לכן אינן חייבות במצוות הציצית, שמבטאת את האור הפנימי שיוצא. ובמקום זה מצוותן בלבישת בגד נאה וצנוע, שמבטא את האור המקיף).
האם ב'טלית גדול' חייבים לכסות את הראש
שאלה: האם המתעטפים ב'טלית גדול' צריכים לכסות את ראשם?
תשובה: יש אומרים שמשמעות ההתעטפות בטלית היא עיטוף הראש והגוף, וכל בגד שלובשים שלא כדרך עיטוף, פטור מציצית. לכן לדעתם 'טלית קטן' שלנו פטורה מציצית. וחיזקו את דבריהם מנוסח הברכה: 'להתעטף בציצית' (ראבי"ה ואור זרוע).
ואולם למעשה כתבו רוב הראשונים ש'טלית קטן' חייבת בציצית (עיטור, מהר"ם, ארחות חיים, נמוקי יוסף ועוד רבים). וזאת משום שמצוות הציצית קיימת בכל כסות "אשר תכסה בה", "וכל מלבוש וכסות במשמע" - "פעמים בכיסוי הראש, פעמים בגילוי הראש". ואף מברכים על טלית קטן שאין עוטפים בה את הראש (מהרי"ל, טור ושולחן ערוך ח, ב; ו. וכן פסקו האחרונים).
אומנם משום התחשבות בסוברים שהמצווה להתעטף, וגם משום שנוסח הברכה 'להתעטף', נוהגים לאחר שמברכים 'להתעטף' על 'טלית גדול' להדר ולהתעטף בטלית כדי שיעור הילוך ד' אמות. כלומר עוטפים בטלית את הראש ואת החלק העליון של הגוף, באופן שכל הציציות מוטלות מעבר לכתף השמאלית, וכך עומדים כדי הילוך ד' אמות, ואחר כך חוזרים ומתכסים בטלית כמקובל כאשר שתי ציציות לפנים ושתיים לאחור (שולחן ערוך ח, ד; גר"א ט; משנה ברורה ד). ועל 'טלית קטן' נוהגים לברך "על מצוות ציצית", הואיל ואין רגילים להתעטף בה אלא ללובשה (רמ"א ח, ו; בן איש חי בראשית ו; כף החיים ח, כה; כז).
האם יש מעלה בכיסוי הראש בטלית
אף שאין חובה לכסות את הראש בטלית, מעלה יש בזה, שכיסוי הראש מבטא כניעה לפני ה', ולכן יש מהדרים לכסות את הראש בטלית במשך כל התפילה ובמיוחד בעת תפילת עמידה (משנה ברורה ח, ד).
שאלה: לא נוח לי לכסות את הראש ב'טלית גדול' במשך התפילה, האם יש מנהג מחייב לכסות את הראש בטלית במשך התפילה?
תשובה: אין מנהג מחייב, ולכן מי שלא נוח לו בכך, אינו חייב.
רווקים יוצאי אשכנז ב'טלית גדול'
שאלה: האם לפי מנהג יוצאי אשכנז רווק יכול להתעטף ב'טלית גדול' במשך תפילת שחרית?
תשובה: מנהג רווקים מיוצאי אשכנז לקיים את מצוות הציצית ב'טלית קטן' ולא להתעטף ב'טלית גדול', כי ה'טלית גדול' מבטאת את האור המקיף שזוכה לו אדם נשוי בזכות אשתו, שעל ידי נישואין הוא נחשב אדם שלם ששרוי בשמחה ושלום, ואילו הרווק עוד לא זכה לכך (יבמות סב, ב; בני יששכר תשרי יג).
כתבו הראשונים סמך למנהג זה מסמיכות הפסוקים (דברים כב, יב-יג): "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה. כי ייקח איש אישה" (תשב"ץ קטן תסב; מנהגי מהרי"ל הלכות נישואין י).
אומנם בעת עליית רווקים לתורה או בעת שהם משמשים כשליחי ציבור, מתעטפים ב'טלית גדול' לכבוד הציבור, אך מקפידים שלא לעטוף בה את ראשם, כי לכך יזכו רק לאחר החתונה (משנה ברורה ח, ד). מקור לכך ממה שמסופר בגמרא (קידושין כט, ב) על רב המנונא שלא כיסה את ראשו כי לא היה נשוי.
שינויים במנהג
מבין הכוהנים יוצאי אשכנז ישנם שנוהגים להתעטף ב'טלית גדול' מאז שמתחילים לעלות לדוכן. בדורות האחרונים, בעקבות התאחרות גיל הנישואין, היו באשכנז קהילות שבהן גם הרווקים נהגו להתעטף ב'טלית גדול' לפני חתונתם בלא עטיפת הראש. זאת כדי שלא לדחות בשנים רבות מדי את זמן ההתעטפות ב'טלית גדול' בתפילת שחרית. מנגד, רבים ממשיכים במנהג, שיש בו גם משום עידוד עמוק להתחתן בזמן הראוי ולא לדחות את גיל הנישואין.
אסור ללבוש טלית עם ציציות פסולות
ארבע הציציות שמצווה להטיל בארבע כנפות הבגד מעכבות זו את זו, שארבעתן מצווה אחת (מנחות כח, א). לפיכך אם נפסלה אחת מהציציות, אסור ללבוש את הבגד, ואם עבר ולבשוֹ, ביטל מצוות עשה. היה לבוש בטלית וראה שאחת הציציות נקרעה מכנף בגדו, או שנקרעו חוטיה באופן שנפסלה, עליו להסיר אותה מיד, מפני שבכל רגע שהוא משאיר אותה עליו הוא מבטל מצוות עשה (מנחות לז, ב).
אימתי קריעת החוטים פוסלת
אם לאחר שהציציות נקשרו בבגד כהלכה, נקרעו כל החוטים היוצאים מהגדיל ונותר מהם שיעור 'כדי עניבה', היינו שיעור שניתן לענוב בו את כל החוטים שנפסקו, שהוא כארבעה סנטימטרים, הציצית עדיין כשרה. אם חוט אחד נקרע עד הגדיל - כשרה. אבל אם שני חוטים נקרעו עד הגדיל - פסולה, שמא שני חוטים אלו שייכים לחוט אחד, ונמצא שמאותו חוט שנחתכו שני קצותיו לא נותר אפילו 'כדי עניבה' (שולחן ערוך יב, א-ג).
אך אם הקפידו לקשור את החוטים באופן שיהיו ארבעת החוטים היוצאים מצד אחד נקשרים תמיד יחד אל מול ארבעת החוטים היוצאים מהצד השני - גם אם כל הארבעה שבצד אחד נקרעו עד הגדיל, ובצד השני נותר מהחוטים כשיעור 'כדי עניבה' בלבד - הציצית כשרה, הואיל ומכל אחד מארבעת החוטים נותר שיעור 'כדי עניבה'. אם נחתך אחד החוטים במקום שבו הגדיל מתחבר לבגד, הציצית פסולה, הואיל והחוט החתוך נפסל לחלוטין (משנה ברורה יב, יג).
מתוך העיתון 'בשבע'
אחדות זו מעבדה של בירורים
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה המשמעות הנחת תפילין?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
