ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות שלושת השבועות
אציג שתי שאלות שהגיעו אליי במשך השנים ועניינן אחד.
שאלה: בני לומד בתלמוד תורה, ובתוך לימוד התורה המלמד הסביר לילדים שכל יהודי צריך ללמוד תורה כל היום, ורק בדיעבד מי שאין לו ברירה יצא לעבוד. האם לימד נכון?
שאלה מקבוצת מלמדים בתלמוד תורה: כיצד נכון להסביר לילדים את מה שכתוב בתורה על יעקב אבינו, שעבד עשרים שנה יומם ולילה? הילדים שואלים בתמימות, וכי לא היה ראוי שיעקב אבינו ילמד כל היום תורה?! ואיך ייתכן שהתבטל כל כך הרבה שנים מתורה?!
השאלה היא התשובה
לפעמים השאלה היא התשובה. במקום לשאול איך ייתכן שיעקב אבינו עבד, צריך לומר זאת כתשובה - מכך שיעקב אבינו עבד בחריצות רבה אצל לבן הארמי, והתורה מאריכה לספר על כך, יש ללמוד שיש ערך גדול לעבודה, ולכן גם גדולי עולם עסקו בה.

רביבים (815)
הרב אליעזר מלמד
817 - מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
818 - בין מלאכת החיים להלכות אבלות
819 - לייקר את ערכם של המורים והמורות
טען עוד
לא היה בעבודתו בחריצות שום פגם, אלא להפך: אמרו חכמים (בראשית רבה עד, יב) שבזכות שיעקב אבינו עבד בחריצות ניצלו חייו, שכאשר רדף אחריו לבן הארמי כדי להורגו ולבזוז את רכושו, הציל אותו ה' הודות להיותו חרוץ בעבודתו: "חביבה היא המלאכה מזכות אבות, שזכות אבות הצילה ממון ומלאכה הצילה נפשות. זכות אבות הצילה ממון - שנאמר: לולי אלוקי אבי אלוקי אברהם ופחד יצחק היה לי, כי עתה ריקם שילחתני, ומלאכה הצילה נפשות - שנאמר: את עוניי ואת יגיע כפיי ראה א־לוהים ויוכח אמש".
החובה ללמד אומנות
מעבר לחובתנו ללמד את התורה, ולא להחליט אילו פסוקים מוצאים חן בעינינו ואילו לא, צריך גם ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו, שכן אמרו חכמים במשנה (קידושין כט, א) שחובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע. הוסיף רבי יהודה שכל שאינו מלמד את בנו אומנות, "כאילו מלמדו ליסטות", שהואיל ואין לו את הכלים הדרושים להשגת פרנסה, כשיגדל ויהיה עצמאי ייאלץ ללסטם את הבריות כדי להתקיים (רש"י שם). אומנם אשרי מי שזוכה להתפרנס כמורה, אולם רוב האנשים אינם מתאימים לשמש מורים, וגם יש גבול למספר המורים שהציבור צריך, ולכן כ־90 אחוז מהאנשים צריכים ללמוד מקצועות שונים כדי שיוכלו לעבוד בהם ולפרנס את משפחתם.
חובה מהתורה
החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה, וכפי שאמרו חכמים במכילתא: "מכאן אמרו: מן התורה חייב אדם למול את בנו ולפדותו וללמדו תורה וללמדו אומנות ולהשיאו אישה" (מכילתא דר' ישמעאל בא, מסכתא דפסחא יח).
בתלמוד הירושלמי (פאה א, א), סמכו חכמים את החובה ללמד את הילדים אומנות על הפסוק: "ובחרת בחיים" (דברים ל, יט), 'חיים' פירושו יכולת להתפרנס ולהתקיים. ובתלמוד הבבלי (קידושין ל, ב), סמכו זאת על הפסוק: "ראה חיים עם אישה אשר אהבת" (קהלת ט, ט). ביארו חכמים בגמרא: אם הכוונה 'אישה' כפשוטו, אזי "כשם שחייב להשיאו אישה, כך חייב ללמדו אומנות", שעל ידה יוכל להתפרנס ולקיים את משפחתם. ואם הכוונה במילה 'אישה' לרמוז לתורה, אזי "כשם שחייב ללמדו תורה, כך חייב ללמדו אומנות", שכן בלא פרנסה לא יוכל לחיות וללמוד תורה.
מנהגי איסור תספורת בשלושת השבועות
תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב (תענית כו, ב). וכן נוהגים רבים מיוצאי ספרד, שאינם מסתפרים בשבוע שחל בו תשעה באב אבל לפני כן מסתפרים (שולחן ערוך אורח חיים תקנא, ג).
ויוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות (רמ"א תקנא, ד; כף החיים פ; קיצור שולחן ערוך טולידנו שפז, ח, ברית כהונה ב, יב).
ועולי תוניס, אלג'יר ולוב מחמירים מראש חודש אב (על פי מהר"י עייאש).
למי מותר להסתפר
כל השיער שבגוף בכלל האיסור. ואולם כשהשפם מפריע לאכילה מותר לגוזרו, וכן מי ששיער ראשו המגודל גורם לו לכאבי ראש, או שיש לו פצעים בראשו, רשאי להסתפר בימים אלו (על פי שולחן ערוך תקנא, יב-יג; תקלא, ח, משנה ברורה כא, וביאור הלכה שם). מותר לאישה לקצר את שיער ראשה שמפני אריכותו התחיל לצאת מכיסוי הראש, וכן מותר לאישה להסיר מפניה ומגופה שערות שפוגמות ביופייה (משנה ברורה עט, כף החיים מז).
בעלי שמחה
לכבוד ברית מילה, בשעת הצורך, מותר לאבי הבן, לסנדק ולמוהל להסתפר עד שבוע שחל בו תשעה באב.
ראוי לחתן בר מצווה שלא להסתפר בימים אלו, מפני שהוא יכול להסתפר לפני י"ז בתמוז. אבל אביו של חתן בר מצווה שרגיל להתגלח בכל יום, יכול להתגלח לקראת סעודת בר המצווה של בנו עד שבוע שחל בו תשעה באב (ראו פניני הלכה זמנים ח, ח).
גילוח בימי בין המצרים
לנוהגים להחמיר שלא להסתפר בכל שלושת השבועות, התעורר ספק לגבי גילוח של מי שרגיל להתגלח. יש אומרים שאין הבדל בין גילוח לתספורת, וכשם שאסור להסתפר כך אסור להתגלח (כף החיים תקנא, סו; תצג, יט). וכך נוהגים רבים מהמדקדקים במצוות, עד שאי הגילוח בשלושת השבועות הפך אצלם לאחד מסימני ההיכר של אבלות שלושת השבועות.
מנגד, יש סוברים שהרגילים להתגלח, אין גילוחם נחשב אירוע חגיגי אלא מעשה שגרתי של הסרת ניוול, ולא עליהם חל המנהג שלא להסתפר. עוד סברה להיתר, שלרגילים להתגלח יש בדרך כלל צער רב כשאינם מתגלחים כמה ימים, ואולי זה דומה לתספורת השפם שמפריע לאכילה, וכהיתר לסוך בתשעה באב למי שיש חטטין בראשו (שולחן ערוך תקנד, טו). כיוצא בזה כתב הרב שכטר בשם הרב סולובייצ'יק (ספר 'נפש הרב' עמ' קצא), שמנהג שלושת השבועות כדין אבלות שנה, שנוהגים להתגלח; ומנהג תשעת הימים כמנהג אבלות שלושים, שאסור להתגלח; ובתשעה באב נוהגים כמו באבלות שבעה. לפי זה הקל להתגלח בכל יום עד ראש חודש אב, כדי להסיר את הניוול.
לכבוד שבת
לקראת שבת בשלושת השבועות, יש סוברים שאף נכון לכתחילה להתגלח, שאם לא כן נכנס לשבת בניוולו, וכפי שכתב במגן אברהם (תקנא יד) בשם הגהות אשרי, שגם לכבוד שבת אין להסתפר בשלושת השבועות, מפני שאין רגילים להסתפר כל שבוע. נמצא שהרגיל להתגלח בכל שבוע, צריך להתגלח לכבוד שבת (וכך כתב פרי מגדים א"א י"ד, וכן עולה מביאור הלכה תקנא, ג, ורע"א, ראו שם).
אומנם מראש חודש אב, ואפילו לקראת שבת חזון, על פי מנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד נכון שלא להתגלח. ובשבוע שחל בו תשעה באב, לכל הדעות אסור להתגלח.
דעת הרב אהרן ליכטנשטיין
בספרי פניני הלכה (זמנים ח, 7) כתבתי בהערה על פי מה שהבנתי מדברי הרב שמואל דוד שליט"א, רבה של עפולה (שו"ת נר עזרא ח"ב עמ' קנה-קנח), שלדעת הרב אהרן ליכטנשטיין, לקראת שבתות בספירת העומר ושלושת השבועות נכון להתגלח.
ואולם בשנה שעברה זכיתי לקבל תיקון מבנו הרב משה ליכטנשטיין שליט"א, מראשי ישיבת הר עציון. וכך כתב: "באופן עקרוני, ההיתר של הגרי"ד (סולובייצ'יק) לגבי גילוח בספירת העומר... נכון גם לגבי שלושת השבועות. ואכן, הגרי"ד פסק כך, למיטב ידיעתי, לאנשים בחו"ל העובדים עם גויים גם לגבי ימות החול.
"אולם אבא, למרות שהיה מודע היטב לכך, חשב שמן הראוי למי שאינו בין הגויים לא להתגלח כלל בשלושת השבועות, גם לא לכבוד שבת ("שאני אבלות בית המקדש דתקיפא טובא"), ולכן באופן אישי הוא נהג להתגלח בערבי שבתות של ספירת העומר אבל לא בימי בין המצרים. וכך היה מורה למי ששאל אותו.
"לכן, מי שרואה עצמו כהולך בעקבות הרב ליכטנשטיין ראוי שלא יתגלח בערבי שבתות של ימי בין המצרים".
לאחר מכן מצאתי שגם הרב שמואל דוד כתב שבתחילה הרב אהרן ליכטנשטיין נהג כחותנו (הגרי"ד), "אולם לימים מצא 'סמך שלא להתגלח', ונמנע מאוד מלהתגלח בימי בין המצרים, אף לקראת שבת".
חוג אירובי
שאלה: האם מותר לקיים בשלושת השבועות עד ראש חודש אב חוג אירובי לצורך התעמלות, או שזה נחשב כריקוד ומוזיקה שאסורים?
תשובה: כיוון שעיקר המגמה לצורך התעמלות - מותר, ובתנאי שישמיעו שם מוזיקת קצב ולא שירים, שכן השמעת שירים בעוצמה המתאימה לחוג אירובי יוצרת שמחה, וכדי שיהיה ברור שיש שינוי לעומת שאר השנה, יש להשמיע מוזיקת קצב בלא מנגינה.
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.

אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?

כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות

יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. מדוע אם כן לא נכתבו עוד עשרות דינים והלכות למטרה זו. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. לכאורה די היה לכתוב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח, מדוע נכתב תִּקַּח לָךְ ? מה הטעם שלא נזכרה אריכות ימים בכל התורה כי אם בשני מצוות אלו, כיבוד אב ואם ושילוח הקן. מה הטעם שאסרה תורה ללבוש שעטנז צמר ופשתן.

אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן התעלות ההכרה והתשובה המעשית
פרק י"ג פסקה ו'
הרב מבאר את הפער שבין הארת התשובה הפנימית וההתעלות הרוחנית לבין קצב התיקון המעשי בחיי היום-יום. הרב מדגיש את הצורך להתקדם בהדרגה ובסבלנות במישור המעשי, כדי למנוע ייאוש ותסכול הנובעים מציפייה לשינוי מיידי ומוחלט.

לימוד תנ"ך מגמת לימוד התנ"ך ועולמות האמונה
השיעור עוסק בבירור היחס הנכון ללימוד התנ"ך, מתוך הדגשה כי העיסוק בו דורש בסיס תורני עמוק של לימוד הלכה ועיון תלמודי כפי שמבאר הנצי"ב מוולוז'ין. בנוסף, מוסבר כי התנ"ך הוא ספר אמונה והדרכה לדורות שנועד לעצב את מבטנו על המציאות, ולכן יש לגשת אל פשוטו ועומק מדרשיו מתוך קומתם של חז"ל.

אורות המלחמה צמיחת ישראל מתוך חורבן המלחמות
פסקה ז' - ט'
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לגבי המלחמות העולמיות כמנוע אלוקי להריסת הרוע ולקידום תהליך הגאולה ותיקון העולם. מתוך משברי האומות, מודגשת החובה של עם ישראל להכיר בכוחותיו הפנימיים, לבנות את קומתו הרוחנית ולהוביל את האנושות אל יעודה.

שופטים סוד התשובה מתוך אהבה ושמחה
שיחת מוצ"ש פרשת שופטים
הרב עוסק במהותה של התשובה מתוך מבט פנימי ומרומם, המתמקד בקרבת ה', בביטחון ובשמחה במקום בפחד וחרדת הדין. דרך תורתו של הרב קוק ופרשות השבוע, מבאר הרב את תהליך ההתקדמות הכללי של עם ישראל בדורנו ואת הפיכת התשובה לכוח של גאולה ובניין.

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק גדולת מרן הרב: תורה לשמה
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בדמותו המרוממת של הראי"ה קוק זצ"ל ובשאיפה לגדלות בתורה וברוחב דעת כהכנה לתיקון האומה והקמת הסנהדרין. מתוך התבוננות בעוצמת לימוד התורה לשמה ובאירועים ההיסטוריים שחווה הרב, מתבאר כיצד דווקא מתוך הקשיים והמצר צומחת הישועה הגדולה.

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מבית הקברות לתחיית הקודש
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בהבנת תהליך הגאולה ותחייתו של עם ישראל מתוך מצב ה"מוות" והחידלון של שנות הגלות. דרך משנתו של הרב קוק, מואר המבט התורני העמוק החושף כיצד גם בתהליכי התחייה החומריים והחוליים טמון ניצוץ נשמתי פנימי של קודש.

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מקדשו הפנימי של מרן הרב
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק דמותו הענקית של הרב קוק זצ"ל, שחיבר בין עולמות ההלכה, האגדה, המחשבה ועומק הרגש מתוך קדושה עליונה ואהבת ישראל אינסופית. דרך תיאורי גדולי דורו וכתביו, מתבארת השקפתו הייחודית על תורת ארץ ישראל, תהליכי הגאולה ותפקידם של תלמידי חכמים בהבאת שלום ואיחוד לעולם.

לנתיבות ישראל סוד התשובה והתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , מאמר ז'
הרב עוסק במהותן העמוקה של התורה והתשובה שקדמו לעולם ומהוות את התוכנית הפנימית והכוח המניע של המציאות כולה. דרך משנתו של הראי"ה קוק מובהר כי התשובה אינה רק תיקון חטא נקודתי, אלא תהליך מתמיד של התחדשות והתקדמות אינסופית לעבר השלמות האלוקית.

בית הרב קוק למה הרב קוק כל כך פופולארי?
מבט אל דמותו של הרב קוק: השילוב הנדיר בין גאונות ליטאית, עומק חסידי ונפש פיוטית. כיצד הרמונית הניגודים והיצירה הכוללת בכל חלקי הפרד"ס מעניקות תורה חיה ומחוברת לנפש הלומד. על הסוד שהפך אותו ל"הרב" בה' הידיעה ולנושא הלימוד המבוקש ביותר בעולם התורה כיום.















