ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
לפני כל הסברה ביחס לסוגיות רבות, הדבר החשוב ביותר שעלינו לסגל לעצמנו הוא האומץ – העמדה הנפשית העקרונית לפני כל טיעון והסבר.
היכולת לאמץ תכונה כזאת תלויה בביטחון ובוודאות בצדקת הדרך, ובמוכנות האישית לשלם מחירים. מי שלא מוכן לשלם מחיר, לא יעשה דבר משמעותי בחייו.
במרחב הציבורי, בשונה מבשדה הקרב, קשה הדבר שבעתיים. לא פשוט לקחת אחריות כאשר לא כולם מוחאים לך כפיים.
לפני שנים אמר לנו בוגר המכינה מהמחזורים הראשונים, שפעל במרחב הציבורי: "עשיתם מהפכה בהעמדת לוחמים ומפקדים יראי שמיים בצבא, כעת הגיע הזמן להעמיד גיבורים באזרחות. בצבא כל עם ישראל מאחוריך, אבל באזרחות אתה לבד נגד כולם, וזה הרבה יותר קשה. ראיתי חלק מהגיבורים שהיו בצבא שגבורתם נעלמה כשפעלו באזרחות, והדבר אומר דרשני".
לאן נעלמת כל אותה תכונה מופלאה של עשיית טוב ורדיפת חסד המופיעה ביישוב הארץ, בצבא, בהקמת גרעינים וכדומה, כאשר נדרשת גבורה כנגד כוחות שליליים במציאות?
ארבעה מעצורים ישנם בציבור הדתי־לאומי, ונפרט מהם.
אחדות
אנחנו רודפים אחר האחדות יותר מכל דבר אחר. אנחנו רוצים להיות חברים של כל עם ישראל ומתרחקים מכל מחלוקת ופילוג. אבל אנחנו מבלבלים בין סוגיית האחדות לבין המושג 'אחידות'.
תפיסת העולם שאנו מתמודדים איתה איננה תפיסת עולם המדברת על דו־שיח. הפרוגרס הוא תפיסת עולם שיש בה 'אמת' אחת בלבד, צינית, המפרקת זהויות. זהו בסיס קיומה.
כלל נקוט יהיה בידכם: כשהשמאל מאשים את הימין בטענה כלשהי, סימן שהוא כזה, בבחינת 'הפוסל במומו פוסל'. כשהשמאל טוען "אתם משתיקים אחרים" – פירוש הדבר שהם משתיקים. כשהשמאל טוען "כל האמת אצלכם" – הם משוכנעים שכל האמת אצלם.
הרי אנחנו לא חושבים שכל האמת אצלנו, אנחנו באמת רוצים שיח אמיתי. המחלוקת היא מהותית בעם ישראל, ואנחנו רואים במחלוקת לשם שמיים ערך ואידיאל לבירור האמת. לעומת זאת, בתפיסה התרבותית של השמאל אין דו־שיח כלל עם בני פלוגתא, והדעה האחרת אינה לגיטימית. ומכיוון שאנו מעוניינים מאוד באחדות, אנחנו נמנעים מלהשמיע דעותינו כאשר מופנית אלינו טענה שדעותינו מפלגות. כך נגרמת השתקה עצמית ונמנע הבירור הנחוץ.
עלינו להבין שבירור האמת, דו־שיח ומחלוקת לשם שמיים אינם מנוגדים למושג האחדות, כי אחדות סובבת סביב בירור האמת. האמת היא כללית, והיא באה מהדעות השונות ההולכות ומתרקמות ומבררות זו את זו.
הדי־אן־איי האוטומטי של אהבת ישראל משתק אותנו כשנשמעת כלפינו ההאשמה "אתם מפלגים" כשאנו משמיעים את קולנו. כך נוצרת אחידות וסתימת פיות.
לפני זמן מה אמר לי בחור חילוני בשם עמרי פלד, בעל פודקאסט בנושא יהדות: "במלחמה הבנתי מהו מושג האחדות: כיוון שכולנו יהודים, היהדות היא הנקודה המחברת בין כולנו".
קירוב רחוקים
אנחנו רוצים לקרב את כל עם ישראל. אדם שישמיע דעות שהשמאל לא אוהב לשמוע – מיד יטענו כלפיו: "וכי אינך רוצה לקרב יהודים?! אתה מרחיק בזה שאתה אומר דברים כאלה!". וכידוע דברים רבים ביהדות, כשהם נתפסים בשטחיות, מרחיקים את החילונים.
ברגע שאומרים לנו: "אם תשמיע את דעותיך אתה תרחיק!" – אנחנו נבהלים וממלאים פינו מים. יוצא שמי שקובע מה מותר ומה אסור לומר זה העולם החילוני, ואם כן לא ניתן להשמיע את קולה של היהדות באופן שלם. אך המציאות הפוכה לגמרי: מה שמקרב באמת זו אמירת האמת של היהדות ללא חנופה, כמובן בסגנון המתאים.
דווקא מי שלא רוצה להתקרב, הוא הטוען "אתה מרחיק!", משום שהוא באמת לא רוצה להתקרב. אבל מי שרוצה להתקרב ליהדות, מחפש את האמת שבה. לא את מה שמסדר לו את חייו כפי שהם, ללא צורך בשינוי.
בערב ראש השנה ישבנו קבוצת רבנים גדולה שעסקה בשאלה על מה רבנים צריכים לחזור בתשובה. על כך ראוי להרחיב בהזדמנות אחרת. הנחת היסוד שם הייתה שאם השמאל הישראלי מרבה לתקוף אותנו, סימן שאנחנו לא מסבירים כראוי את היהדות. אם היינו מסבירים נכון, כולם היו שבים בתשובה.
אמרתי למשתתפים: "אגיד לכם בתור בעל תשובה מה אני חושב - זאת מחשבה מוטעית. יש בתוכנו המתייחסים לחילונים כאל תינוקות שנשבו שאינם מבינים מה אנו אומרים, ואם רק נסביר כולם יבינו. אך באמת הם חכמים ומבינים בדיוק מה אנו אומרים ולמה אנו מתכוונים, ומזה הם מפחדים".
הפתרון הפוך לגמרי.
אם נאמר את האמת – מי שמתעוררת בו נקודת אמת פנימית שאליה הוא משתוקק ואותה הוא מחפש, יתעורר ללא פחד. לא צריך להיבהל מאלה שתוקפים. זו דרך ארוכה שהיא קצרה. מי שתוקף עכשיו הוא מי שמבוהל ומפחד מהמפגש עם האמת. ולכן אל לנו להיבהל, האמת הולכת ומתבררת קמעא קמעא. ומי שרוצה להתקרב, את זה הוא מחפש.
רגשי נחיתות
מאז הקמת הציונות היינו תמיד גלגל חמישי בעגלה הציונית. העגלון היה האליטה החילונית, ואנחנו ישבנו מאחור ושרנו שירים על ארץ ישראל הישנה והטובה. אבל תמיד ישבנו מאחור. זה הפך להיות די־אן־איי חברתי של הערצה לחילוניות שהקימה את המדינה אחרי אלפיים שנות גלות. זה הוליד, באופן עמוק, תחושה של רצון לקבל הערכה מהאליטה המייסדת.
כשהקמנו את המחזור הראשון בעֵלי, לפני 38 שנה, הדמויות שהפגשנו את תלמידנו איתן היו קצינים חילונים, קיבוצניקים, הם היו דמויות המופת. לא היו לנו אז דרור ויינברג או עמנואל מורנו הי"ד. אומנם הסברנו לתלמידים שאנחנו רוצים את כל הגבורה והעוצמה ואהבת הארץ, אבל מתוך תורה. החילונים היו המודל, וכשחיים כך עשרות שנים, לא פשוט להשתחרר מזה.
צריך להבין שיש פה חילופי דורות במובן האידאולוגי הרוחני - עליית מדרגה בגאולת ישראל מהחומר אל הרוח ומהקיום אל הזהות. המשבר הזה בעצם מחייב את בעלי התודעה של המדרגה הבאה להבין שהם מובילים משהו חדש, ולא תיתכן מציאות של רגשי נחיתות מול האליטה המייסדת. מתוקף האחריות, לא מהתנשאות.
זה לא תמיד מודע, אבל זו הערצה עמוקה המונעת מאיתנו ללכת קדימה ולומר את מה שאנו מאמינים בו בלי לפחד.
מאבק עם הרשעה
יש תפיסת עולם שאימצו רבים, המבוטאת בקצרה בפסקה המפורסמת של הרב קוק: "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה" וכו'. כלומר על הצדיקים לכאורה לעסוק אך ורק בחיוב, ולא בשלילה.
זהו חוסר הבנה של הדברים העמוקים של הרב. הרב קוק היה לוחם אדיר נגד כל מה שפגע בזהות של עם ישראל. חייו ממש נרמסו עקב מלחמתו על הזהות ובכל מי שפגע בה.
יש שני סוגים של הופעות שליליות במציאות שמחייבים סוגי מאבק שונים. סוג אחד הוא אור וחושך משמשים בערבוביה, כגון הציונות החילונית. הציונות – אור, הכפירה – חושך. עבודת הצדיקים היא לעשות את ההבדלה ביניהם. סוג אחר הוא אידאולוגיות שליליות, כגון הפרוגרס שמטרתו פירוק זהויות. מול אלה, חשיפת הטוב אצל הצדיקים נעשית דווקא על ידי המאבק ברע. נקודת הטוב מופיעה אצל הצדיקים על ידי התגברותם על הרע.
ובאשר למושג 'צדיקים טהורים', אמר לי פעם תלמיד חכם ביחס לפסקה הזאת: "מה זה קשור אליך?! כשתהיה צדיק טהור – תיגש אליי...". ואחרי התשובה הזאת אמר לי כך: "'הצדיקים הטהורים' זו מדרגת חיים עליונה. אלו אנשים השייכים בחייהם אל הקדושה הכללית שקיימת בפנימיות המציאות, ולכן כשהם פוגשים רוע, הנקודה האלוקית הגנוזה בתוך הרע נמשכת ונדבקת אליהם, ובכך הרע מאבד את כוחו. לכן הם אינם קובלים על הרשעה. אין צורך בכך, משום שהיא נפלה מאליה. זה משהו אחר לגמרי. אף אחד מאיתנו לא שייך למדרגות האלה".
לסיכום, מוטלת עלינו המלאכה להעמיק ולהרחיב את מחשבותינו. בעזרת השם מתוך ענווה ועוז נאיר לאומה בטוב טעם, בבהירות, באומץ ובכבוד את האור שהאירו עלינו המשפחות הגיבורות הללו, משפחת שני ומור, ולאורן נלך.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
