ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
לפני כל הסברה ביחס לסוגיות רבות, הדבר החשוב ביותר שעלינו לסגל לעצמנו הוא האומץ – העמדה הנפשית העקרונית לפני כל טיעון והסבר.
היכולת לאמץ תכונה כזאת תלויה בביטחון ובוודאות בצדקת הדרך, ובמוכנות האישית לשלם מחירים. מי שלא מוכן לשלם מחיר, לא יעשה דבר משמעותי בחייו.
במרחב הציבורי, בשונה מבשדה הקרב, קשה הדבר שבעתיים. לא פשוט לקחת אחריות כאשר לא כולם מוחאים לך כפיים.
לפני שנים אמר לנו בוגר המכינה מהמחזורים הראשונים, שפעל במרחב הציבורי: "עשיתם מהפכה בהעמדת לוחמים ומפקדים יראי שמיים בצבא, כעת הגיע הזמן להעמיד גיבורים באזרחות. בצבא כל עם ישראל מאחוריך, אבל באזרחות אתה לבד נגד כולם, וזה הרבה יותר קשה. ראיתי חלק מהגיבורים שהיו בצבא שגבורתם נעלמה כשפעלו באזרחות, והדבר אומר דרשני".
לאן נעלמת כל אותה תכונה מופלאה של עשיית טוב ורדיפת חסד המופיעה ביישוב הארץ, בצבא, בהקמת גרעינים וכדומה, כאשר נדרשת גבורה כנגד כוחות שליליים במציאות?
ארבעה מעצורים ישנם בציבור הדתי־לאומי, ונפרט מהם.
אחדות
אנחנו רודפים אחר האחדות יותר מכל דבר אחר. אנחנו רוצים להיות חברים של כל עם ישראל ומתרחקים מכל מחלוקת ופילוג. אבל אנחנו מבלבלים בין סוגיית האחדות לבין המושג 'אחידות'.
תפיסת העולם שאנו מתמודדים איתה איננה תפיסת עולם המדברת על דו־שיח. הפרוגרס הוא תפיסת עולם שיש בה 'אמת' אחת בלבד, צינית, המפרקת זהויות. זהו בסיס קיומה.
כלל נקוט יהיה בידכם: כשהשמאל מאשים את הימין בטענה כלשהי, סימן שהוא כזה, בבחינת 'הפוסל במומו פוסל'. כשהשמאל טוען "אתם משתיקים אחרים" – פירוש הדבר שהם משתיקים. כשהשמאל טוען "כל האמת אצלכם" – הם משוכנעים שכל האמת אצלם.
הרי אנחנו לא חושבים שכל האמת אצלנו, אנחנו באמת רוצים שיח אמיתי. המחלוקת היא מהותית בעם ישראל, ואנחנו רואים במחלוקת לשם שמיים ערך ואידיאל לבירור האמת. לעומת זאת, בתפיסה התרבותית של השמאל אין דו־שיח כלל עם בני פלוגתא, והדעה האחרת אינה לגיטימית. ומכיוון שאנו מעוניינים מאוד באחדות, אנחנו נמנעים מלהשמיע דעותינו כאשר מופנית אלינו טענה שדעותינו מפלגות. כך נגרמת השתקה עצמית ונמנע הבירור הנחוץ.
עלינו להבין שבירור האמת, דו־שיח ומחלוקת לשם שמיים אינם מנוגדים למושג האחדות, כי אחדות סובבת סביב בירור האמת. האמת היא כללית, והיא באה מהדעות השונות ההולכות ומתרקמות ומבררות זו את זו.
הדי־אן־איי האוטומטי של אהבת ישראל משתק אותנו כשנשמעת כלפינו ההאשמה "אתם מפלגים" כשאנו משמיעים את קולנו. כך נוצרת אחידות וסתימת פיות.
לפני זמן מה אמר לי בחור חילוני בשם עמרי פלד, בעל פודקאסט בנושא יהדות: "במלחמה הבנתי מהו מושג האחדות: כיוון שכולנו יהודים, היהדות היא הנקודה המחברת בין כולנו".
קירוב רחוקים
אנחנו רוצים לקרב את כל עם ישראל. אדם שישמיע דעות שהשמאל לא אוהב לשמוע – מיד יטענו כלפיו: "וכי אינך רוצה לקרב יהודים?! אתה מרחיק בזה שאתה אומר דברים כאלה!". וכידוע דברים רבים ביהדות, כשהם נתפסים בשטחיות, מרחיקים את החילונים.
ברגע שאומרים לנו: "אם תשמיע את דעותיך אתה תרחיק!" – אנחנו נבהלים וממלאים פינו מים. יוצא שמי שקובע מה מותר ומה אסור לומר זה העולם החילוני, ואם כן לא ניתן להשמיע את קולה של היהדות באופן שלם. אך המציאות הפוכה לגמרי: מה שמקרב באמת זו אמירת האמת של היהדות ללא חנופה, כמובן בסגנון המתאים.
דווקא מי שלא רוצה להתקרב, הוא הטוען "אתה מרחיק!", משום שהוא באמת לא רוצה להתקרב. אבל מי שרוצה להתקרב ליהדות, מחפש את האמת שבה. לא את מה שמסדר לו את חייו כפי שהם, ללא צורך בשינוי.
בערב ראש השנה ישבנו קבוצת רבנים גדולה שעסקה בשאלה על מה רבנים צריכים לחזור בתשובה. על כך ראוי להרחיב בהזדמנות אחרת. הנחת היסוד שם הייתה שאם השמאל הישראלי מרבה לתקוף אותנו, סימן שאנחנו לא מסבירים כראוי את היהדות. אם היינו מסבירים נכון, כולם היו שבים בתשובה.
אמרתי למשתתפים: "אגיד לכם בתור בעל תשובה מה אני חושב - זאת מחשבה מוטעית. יש בתוכנו המתייחסים לחילונים כאל תינוקות שנשבו שאינם מבינים מה אנו אומרים, ואם רק נסביר כולם יבינו. אך באמת הם חכמים ומבינים בדיוק מה אנו אומרים ולמה אנו מתכוונים, ומזה הם מפחדים".
הפתרון הפוך לגמרי.
אם נאמר את האמת – מי שמתעוררת בו נקודת אמת פנימית שאליה הוא משתוקק ואותה הוא מחפש, יתעורר ללא פחד. לא צריך להיבהל מאלה שתוקפים. זו דרך ארוכה שהיא קצרה. מי שתוקף עכשיו הוא מי שמבוהל ומפחד מהמפגש עם האמת. ולכן אל לנו להיבהל, האמת הולכת ומתבררת קמעא קמעא. ומי שרוצה להתקרב, את זה הוא מחפש.
רגשי נחיתות
מאז הקמת הציונות היינו תמיד גלגל חמישי בעגלה הציונית. העגלון היה האליטה החילונית, ואנחנו ישבנו מאחור ושרנו שירים על ארץ ישראל הישנה והטובה. אבל תמיד ישבנו מאחור. זה הפך להיות די־אן־איי חברתי של הערצה לחילוניות שהקימה את המדינה אחרי אלפיים שנות גלות. זה הוליד, באופן עמוק, תחושה של רצון לקבל הערכה מהאליטה המייסדת.
כשהקמנו את המחזור הראשון בעֵלי, לפני 38 שנה, הדמויות שהפגשנו את תלמידנו איתן היו קצינים חילונים, קיבוצניקים, הם היו דמויות המופת. לא היו לנו אז דרור ויינברג או עמנואל מורנו הי"ד. אומנם הסברנו לתלמידים שאנחנו רוצים את כל הגבורה והעוצמה ואהבת הארץ, אבל מתוך תורה. החילונים היו המודל, וכשחיים כך עשרות שנים, לא פשוט להשתחרר מזה.
צריך להבין שיש פה חילופי דורות במובן האידאולוגי הרוחני - עליית מדרגה בגאולת ישראל מהחומר אל הרוח ומהקיום אל הזהות. המשבר הזה בעצם מחייב את בעלי התודעה של המדרגה הבאה להבין שהם מובילים משהו חדש, ולא תיתכן מציאות של רגשי נחיתות מול האליטה המייסדת. מתוקף האחריות, לא מהתנשאות.
זה לא תמיד מודע, אבל זו הערצה עמוקה המונעת מאיתנו ללכת קדימה ולומר את מה שאנו מאמינים בו בלי לפחד.
מאבק עם הרשעה
יש תפיסת עולם שאימצו רבים, המבוטאת בקצרה בפסקה המפורסמת של הרב קוק: "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה" וכו'. כלומר על הצדיקים לכאורה לעסוק אך ורק בחיוב, ולא בשלילה.
זהו חוסר הבנה של הדברים העמוקים של הרב. הרב קוק היה לוחם אדיר נגד כל מה שפגע בזהות של עם ישראל. חייו ממש נרמסו עקב מלחמתו על הזהות ובכל מי שפגע בה.
יש שני סוגים של הופעות שליליות במציאות שמחייבים סוגי מאבק שונים. סוג אחד הוא אור וחושך משמשים בערבוביה, כגון הציונות החילונית. הציונות – אור, הכפירה – חושך. עבודת הצדיקים היא לעשות את ההבדלה ביניהם. סוג אחר הוא אידאולוגיות שליליות, כגון הפרוגרס שמטרתו פירוק זהויות. מול אלה, חשיפת הטוב אצל הצדיקים נעשית דווקא על ידי המאבק ברע. נקודת הטוב מופיעה אצל הצדיקים על ידי התגברותם על הרע.
ובאשר למושג 'צדיקים טהורים', אמר לי פעם תלמיד חכם ביחס לפסקה הזאת: "מה זה קשור אליך?! כשתהיה צדיק טהור – תיגש אליי...". ואחרי התשובה הזאת אמר לי כך: "'הצדיקים הטהורים' זו מדרגת חיים עליונה. אלו אנשים השייכים בחייהם אל הקדושה הכללית שקיימת בפנימיות המציאות, ולכן כשהם פוגשים רוע, הנקודה האלוקית הגנוזה בתוך הרע נמשכת ונדבקת אליהם, ובכך הרע מאבד את כוחו. לכן הם אינם קובלים על הרשעה. אין צורך בכך, משום שהיא נפלה מאליה. זה משהו אחר לגמרי. אף אחד מאיתנו לא שייך למדרגות האלה".
לסיכום, מוטלת עלינו המלאכה להעמיק ולהרחיב את מחשבותינו. בעזרת השם מתוך ענווה ועוז נאיר לאומה בטוב טעם, בבהירות, באומץ ובכבוד את האור שהאירו עלינו המשפחות הגיבורות הללו, משפחת שני ומור, ולאורן נלך.
מתוך העיתון 'בשבע'
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
סדרת החינוך של הטבע!
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכלוך הקדוש
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
