בית המדרש
  • מדורים
  • קול צופייך
  • קול צופיך - הרב שמואל אליהו
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש שמות
  • וארא
undefined
13 דק' קריאה 60 דק' צפיה
עקשנות העריצים לא פועלת לטובתם
וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה
אנחנו בתקופה של זמיר עריצים. העריץ האחרון שנפל היה ניקולס מדורו מוונצואלה. לפניו נפל אסאד בסוריה. לפניהם סינוואר ונסראללה. מתקיים בנו "וְכָל אוֹיְבֶיךָ וְכָל שֹוֹנְאֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ. וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ". לשמחת העולם כולו משטר העריצים באירן מתנדנד, ממש ימות המשיח. "וְעוֹלָתָה תִקְפֹּץ פִּיהָ. וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶֹיךָ".
לא להבהל מהחוזק של העריצים, גם בימינו
המשטר האירני מתעקש להשאר בשלטון בכל מחיר. כשרואים את העקשנות הזאת אסור להחלש. מהתהליך של יציאת מצרים אנו לומדים שלפעמים ה' מקשה את לב העריצים. "בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ". אני מכביד את ליבו כדי שמהמאבק הזה ילמדו כולם שה' מנהל את העולם, "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה". (שמות י) גם היהודים וגם הגויים.
תכלית המאבק בימינו
הנביאים מספרים לנו שכך יהיה גם בגאולה של ימינו. מאבק עקשני בישראל שבסופו יתקיים "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'" (יחזקאל לח כג). יכירו כל באי עולם כי לה' המלוכה ומושל בגויים "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד ט). אלא שביציאת מצרים העמים ידעו והתרגזו "שמעו עמים ירגזון". לעתיד לבא העמים ברובם ישמחו "ה' מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים". יהיה מיעוט קטן של עַמִּים שיִרְגְּזוּ (תהילים צט) והאש תכלה אותם "אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו" (תהילים צז).
הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם
יש שלב שבו העם המצרי כבר מבין את הטעות של מנהיגיו. הם אומרים לפרעה "הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם" (שמות י ז). פרעה לא שומע לקול העם והם מפגינים באלימות כנגדו. הוא כלל לא מתחשב בכאבם, לא איכפת לו שהם ימותו במכת בכורות. ואז הם מפגינים ומתפרעים והורסים. ומה שאנחנו רואים כעת באירן הוא המשך למה שהיה במצרים, על שניהם אומרים "לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם - כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהילים קלו י), לעולם יהיו אנשים שלקראת סופו של העריץ ימרדו בו מבפנים.
רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה
המכות שמקבל פרעה מביאות באורח פלא ריפוי לעם ישראל. כל המכות הן בגדר "נגף ורפא" כל מכה היא גם 'נגף' למצרים וגם 'רפא' לישראל. הרפואה של ישראל מתחילה באומץ של משה רבנו שמגיע לשלב שנאמר לו "רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה" (ז א). כמו שאלוקים שולט על העולם ויכול לעשות בו כרצונו. כך נותן ה' למשה כח לשלוט על פרעה ולהחליט מתי תגיעה המכה ומתי היא תסתיים. מה שקורה למשה – קורה בהמשך גם לעם ישראל שמקבל כח גדול מאלקים להכרית את אויביו ולהביא ברכה לעולם.
כל כך למה? כדי שיהפוך מילולו ללשון צחות
הפעמים הרבות שה' מעודד את משה ללכת לפרעה הם לא לשווא. כך אמרו חכמינו במדרש כי ביציאת מצרים ישראל נגאלים מ"גלות הדיבור" עוברים ממצב של 'פה רע' ל'פה סח'. כך שאלו חכמינו במדרש: למה צריך ה' להבטיח למשה שלוש פעמים שתתרפא ערלות השפתים שלו. "כל כך למה?" וענו "כדי שיהפוך מילולו ללשון צחות" (פסיקתא זוטרתא שמות ו ל). בכל פעם שה' מחזק את משה הוא מתרפא עוד ועוד מערלות השפתים שלו ורוכש יכולת לדבר נכון עם פרעה ולהצליח.
תיקון עולם בכח הדיבור
כח הדיבור הוא כח חיוני בעת הגאולה, באמצעות מתקיים "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה': וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ: וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע" (ישעיהו יא) תיקון עולם בכח הדיבור.


החוזק של ה' מגיע לעם ישראל
וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה – וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה
כפרעה ראה איך משה הופך את המטות לתנינים הוא היה צריך לצעוק בקול גדול "ה' הוא האלוקים". פרעה מחזק את ליבו וזה לא קורה. (ז יג) פרעה ממשיך לחזק את ליבו למרות שמדינתו חוטפת מכות מאלוהים פעם אחר פעם. (ז כב) גם כשאומרים לו הוא ממשיך להתעקש (ח טו). בשלב מסוים ה' מוליך אותו בדרכו העיקשת ומחזק את ליבו של פרעה שלא ישמע את דברי ה' ביד משה. (ט יב).
פרעה מפסיד את שעת הרצון
במכת ברד ה' חוזר ונותן לפרעה בחירה חופשית, אבל פרעה לא מנצל את ההזדמנות הזו לטובה. הוא ממשיך לחזק את ליבו (ט לה) וסוגר לעצמו את דרך חזרה. העקשנות ההרסנית הזו ממשיכה גם אחרי שהוא מתפקח לרגע ומשחרר את בני ישראל, הוא חוזר לעקשנותו ורודף אחרי בני ישראל לתוך ים סוף "וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו" (יד ד, ח, יז) כך הוא משלם את המחיר על חטאיו הגדולים.
לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הֶחֱרִימָם
הרמב"ם בהלכות תשובה (ו ג) מסביר שיש לאדם בחירה חופשית עד שהוא מתמכר לחטא. בשלב הזה סוגרים בפניו את דרך התשובה. כמו פרעה כך היה סיחון "שֶׁנֶּאֱמַר כִּי הִקְשָׁה ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ. וְכֵן הַכְּנַעֲנִים לְפִי תּוֹעֲבוֹתֵיהֶן מָנַע מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה עַד שֶׁעָשׂוּ מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הֶחֱרִימָם". זה מה שקרה לאויבינו בעת מלחמת עם כלביא וזה מה שקורה עכשיו לְמַעַן הֶחֱרִימָם.
חוזק יד ה' כנגד חוזק לב פרעה
מלבד מה שה' מחזק את לב פרעה הוא מעניש אותו במידה כנגד מידה. "כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ" (שמות ו א). היד החזקה של ה' היא היד המנהיגה את העולם. אנחנו מזכירים אותה יום יום בזכירת פרשיות התפילין. שלא ניפול למחשבה של שכחת ה' ומחשבה של "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". (דברים ח) שנזכור כל הזמן את חסד ה' עלינו.
לעולם לא תשכח שה' יותר חזק מכולם
פרשות 'קדש' 'והיה כי יביאך' שבתפילין נאמרות כשעם ישראל רואה את ידו החזקה של ה' ביציאת מצרים. הם רואים שדבר ה' מתקיים בעוצמה רבה, ודבר פרעה לא מתקיים. באותה שעה אומר להם ה' שהם צריכים לשים מול עיניהם תמיד את היד החזקה של ה'. לכן מוזכרת היד החזקה ארבע פעמים בפרשיות 'קדש' 'והיה כי יביאך'. "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה" (יג ג). "כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם" (יג ט).
גם תספר לבנך על היד החזקה של ה'
מלבד זאת תספר לבן שלך בליל הסדר על היד החזקה של ה' "וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (יג יד). גם אתה תזכור תמיד את הידיעה הזאת, תמיד תהיה היד החזקה של ה' מול עיניך "וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם" (יג טז)
חוזק ה' עובר אלינו – ה' עוז לעמו יתן
תפילין הם נתינת העוז לישראל
חכמינו למדו מהמילה 'וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה' כי קושרים את התפילין על היד החלשה שלנו (מנחות לז.). ובאמת מה הקשר בין היד החזקה של ה' ליד החלשה שלנו? התשובה המדהימה היא שהתפילין מעבירות ליד שלנו את החוזק יד של ה'. "'נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו'. 'בימינו' - זו תורה שנאמר 'מימינו אש דת למו'. 'ובזרוע עזו' - אלו תפילין שנאמר 'ה' עוז לעמו יתן'" (ברכות דף ו/א).
לכן קושרים תפילין על היד החלשה
אנחנו קושרים את התפילין על היד החלשה שגם היא תקבל את הכח והעוז של ה' ותעשה חיל. באמצעות התפילין אנחנו מקיימים "וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל" שלא נחשוב שהכח הוא מאיתנו, שלא יתקיים בנו "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח) ותזוח דעתנו. צריכים לזכור כי התפילין מביאות לנו את אור ה' ועוצמתו וממילא מתקיים בנו "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש" (ברכות ו).
עשר פעמים מוזכרת 'היד החזקה' בספר דברים
את היד החזקה הזו צריכים ישראל לזכור, לפני כניסתם לארץ ישראל הם צריכים "לְהוֹרִישׁ גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ מִפָּנֶיךָ לַהֲבִיאֲךָ לָתֶת לְךָ אֶת אַרְצָם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה" (דברים ד לח), ועל כן הם חייבים לזכור שידו החזקה של ה' נמצאת בתוכם. לכן משה חוזר ומזכיר להם את היד החזקה עשר פעמים בספר דברים.
חשיבות מצוות תפילין בימים הללו
היד החזקה של ה' קשורה עלינו גם כעת. אנחנו תוקפים באירן שגדולה מאיתנו פי כמה וכמה פעמים. תוקפים בכמה חזיתות בעת ובעונה אחת. עומדים מול חלקים מהעולם שלפעמים מאיימים עלינו, עומדים מול כל מיני כוחות מייאשים ומחלישים מבפנים. כאשר זוכרים את ידו החזקה של ה' שנמצאת בתוכנו – לא מפחדים "לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא" (דברים ז כא).
וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל
אפשר ללמוד על חשיבות היד החזקה שנמצאת בתוכנו מכך שהתורה בחרה לסיים את ספר התורה במילים אלו, ולכתוב בשלושת הפסוקים האחרונים של התורה על היד החזקה של משה שקיבל אותה מה'. "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים: לְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ: וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים לד י-יב).
יש שואלים איך כתוב כאן "אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים" והרי ה' אמר למשה כי לא יראני האדם וחי? אחת התשובות המדהימות נמצאת בתרגום שמפרש "אפין באפין" - פני ה' מתגלים בתוך פני משה (עיין רמב"ן כאן). ממש כמו שהיד החזקה של ה' פועלת באמצעות היד החזקה של משה "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי בָרָד וכו'".
וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה
המילה 'לֵךְ' בעיקר בפרשת שמות
המתבונן בספר שמות רואה דבר פלא כי הפועל 'לֵךְ' בהטיותיו השונות נמצא בפרשת שמות 29 פעמים. אין בשום פרשה בתורה פועל 'לֵךְ' כל כך הרבה פעמים. (בפרשיות בא, בשלח וכי תשא הפועל 'לֵךְ' נמצא 10 פעמים. בפרשיות תרומה, תצוה, ויקהל ופקודי הפועל 'לֵךְ' לא מופיע כלל). בוודאי יש סיבה חשובה לכך שהפועל 'לֵךְ' מופיע בפרשת שמות כל כך הרבה פעמים.
המילה "לֵךְ" – בעיקר בעת שמחוללים גאולה
אם נתבונן נראה ש'לֵךְ' נמצא בעיקר ברגעים שבהם צריך לעשות משהו מיוחד לצורך הגאולה. בפעם הראשונה הוא מופיע אצל עמרם "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי" (שמות ב א) בפעולה המיוחדת הזאת עמרם משנה את הרגלו לפרוש מאשתו, הוא שומע לביתו מרים, כופה את עצמו לחזור בו, ובשינוי הזה מתחילה הגאולה, תחילת הופעת משה.
כן המילים "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה" (ג י) פעולה שצריכה אומץ גדול מצד משה. כך המילים "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ג טז) שמשה חושש שמא הם לא ישמעו לו. והעיקר היא המילה "וְעַתָּה נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לה' אֱלֹהֵינוּ" (ג יח). אלו פעולות של יציאה ממצרים, ממקום מוכר וידוע לארץ לא זרועה.
מלאכים הם עומדים
בספר זכריה אנחנו קוראים על הגאולה של ישראל מגלות בבל אחרי שבעים שנות גלות. שם מחזקים הנביאים חגי זכריה ומלאכי את עם ישראל, ושם מתוארים המלאכים כ'עומדים' שמנקים את יהושע הכהן הגדול מהעוונות. "וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת" (זכריה ג ד). המלאכים מלבישים את יהושע הכהן הגדול במחלצות – בגדים מכובדים, כמו שהיה ביציאת מצרים, והבגדים המכובדים הללו מסמלים את המעלה הגדולה שלו ושל עם ישראל. במקום להיות לבושים בעוונות וחטאים הם לבושים במצוות ומעשים טובים.
וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה
כך נאמר לו באותה שעה "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם אַתָּה תָּדִין אֶת בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת חֲצֵרָי וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה". התרגום ורש"י מסבירים שהעומדים הם מלאכי השרת והשרפים. שהם לא יוצאים ממדרגתם, כל הזמן הם באותה מעלה רוחנית. לעומתם, האדם עולה מדרגה אל דרגה, מהגלות אל הגאולה בכח המאמץ שלו ולכן הוא נקרא מהלך.

ממשלות צדק במקום ממשלות זדון
עֹשֶֹה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים - יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם
אחרי שאמרנו "כי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ" אנו מתפללים על מלכות ה'. הקשר בין כילוי הרשע למלכות ה' נאמר בדברי הנביאים פעמים רבות. המפורסם בכולם הוא האמור בתהילים "יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ" לפני כן כתוב במזמור כי ה' "עֹשֶֹה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים. ה' מַתִּיר אֲסוּרִים: ה' פֹּקֵחַ עִוְרִים ה' זֹקֵף כְּפוּפִים. ה' אֹהֵב צַדִּיקִים: ה' שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד. וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת" ואחר כך באה מלכות ה' על העולם (תהילים קמו).
ישראל מדינה ערכית וצודקת, העולם לא
מלכות ה' על העולם מתקיימת בציון, שם הקימו דוד ושלמה מלכות של צדק ומשפט. "וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ" (שמואל ב ח טו). מלכותם היא כנגד מלכויות מצרים, אשור, בבל, פרס, יוון ורומא שהיו מביאות לעולם רשע ועוול משווע, דיכוי ועבדות. הן ממשיכים את דרכו של עשו הרשע שנושא את שם ה' אבל ידיו דמים מלאו.
באתונה של יוון היו 400,000 עבדים שעבדו עבודת פרך כדי ש-20,000 אזרחים יוונים יעשקו אותם ו"יתענגו" על רוב טוב. לעבדים הללו לא הייתה זכויות של חיים בוודאי לא זכות בחירה. היוונים היו יכולים להרוג את העבדים שלהם אם הם לא היו עושים מה שמצווים אותם האדונים. זו אתונה שהייתה ערש הדמוקרטיה.
העריצות הולכת ופוסקת מהעולם
במאתיים וחמישים השנים האחרונות עובר העולם משלטון העריצים של פרעה ויוון ורומא לשלטון עם יותר צדק ומשפט. כל כמה שנים עוברת עוד מדינה משלטון עריצות מלא לעריצות חלקית או לשלטון של צדק ומשפט. במאתיים השנים האחרונות בוטלה העבדות שהייתה מנצלת מאות מיליוני אנשים לטובתם הכלכלית של אנשים אחרים. מערכות המשפט העולמיות הפכו להיות הרבה יותר הגונות וצודקות. עקרון המשפט האחד מקובל על רוב מדינות העולם. ובוודאי שיש לעולם עוד הרבה מה להשתפר. אבל הוא בתהליך של שיפור מתמשך והולך.
איך התחיל השינוי?
ההפיכה הראשונה בעולם (מלבד יציאת מצרים) החלה לפני כ-250 שנה באמריקה. התושבים באמריקה לא הסכימו להיות משועבדים לאנגליה ונלחמו והצליחו להסיר את עול השעבוד שלה מעליהם. אחרי השחרור הם היו צריכים לנסח אמנה שעל פיה יתקיימו החיים בארצות הברית של אמריקה, והם ביקשו מג'ון אדאמס שינסח להם חוקה. ג'ון אדאמס היה סגן הנשיא הראשון של ארה"ב והנשיא השני שלהם. ביחד עם אנשים נוספים הם כתבו את החוקה של המדינה. האנשים הללו נחשבים עד היום האבות המייסדים של אמריקה.
לקחו את הערכים מהעם העברי
גו'ן אדאמס כותב כי את הערכים של החוקה האמריקאית הם לקחו מהאומה העברית. "אֵין כָּל סָפֵק, שֶׁלְּלֹא הַיְּהוּדִים הָיָה הָעוֹלָם מָקוֹם שׁוֹנֶה בְּתַכְלִית. יִתָּכֵן שֶׁהָאֱנוֹשׁוּת הָיְתָה פּוֹגֶשֶׁת בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בְּכָל הַתּוֹבָנוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת זֹאת. בְּוַדָּאוּת. כָּל הַתַּגְלִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת נִרְאוֹת בְּרוּרוֹת וּמֻבְנוֹת מֵאֲלֵיהֶן אַחֲרֵי שֶׁגִּלּוּ אוֹתָן, אֲבָל נִדְרֶשֶׁת גְּאוֹנוּת יִחוּדִית עַל מְנַת לְנַסֵּחַ אוֹתָן בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה.
לַיְּהוּדִים הָיְתָה הַמַּתָּת הַזֹּאת. לָהֶם אָנוּ חָבִים אֶת הַתְּפִיסָה שֶׁלְּפִיהָ הַכֹּל שָׁוִים בִּפְנֵי הַחֹק, הָאֱלוֹקִי וְהָאֱנוֹשִׁי כְּאֶחָד; הַתְּפִיסָה שֶׁל קְדֻשַּׁת הַחַיִּים וּכְבוֹד הָאָדָם; הַתְּפִיסָה שֶׁל מַצְפּוּן פְּרָטִי, וְעַל כֵּן גְּאֻלָּה אִישִׁית; תְּפִיסָה שֶׁל מַצְפּוּן קוֹלֶקְטִיבִי, וּלְפִיכָךְ אַחְרָיוּת חֶבְרָתִית; הַתְּפִיסָה שֶׁל שָׁלוֹם כְּאִידֵאָל וְאַהֲבָה כְּעֵרֶךְ הָעוֹמֵד בִּבְסִיס הַצֶּדֶק, וְעוֹד נְקֻדּוֹת רַבּוֹת אֲחֵרוֹת, הַמַּרְכִּיבוֹת אֶת הָרִהוּט הָעֶרְכִּי הַבְּסִיסִי שֶׁל הַתּוֹדָעָה הָאֱנוֹשִׁית. בְּלִי הַיְּהוּדִים בְּוַדַּאי הָיָה הָעוֹלָם מָקוֹם רֵיק הַרְבֵּה יוֹתֵר".
היו כאלה שכתבו לו כי גם היוונים והרומאים תרמו לכך. אבל הוא עונה במכתב לואן דר קאמפ בשנת 1806: "אֲנִי מִתְעַקֵּשׁ כִּי הָעִבְרִים עָשׂוּ לְתִרְבּוּת הָאָדָם יוֹתֵר מִכָּל עַם אַחֵר". הוא כותב גם כי הם "הַכְּלִי הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר לְתִרְבּוּת הָעַמִּים". הוא גם כותב כי העקרון של האמונה באלוקים "זֶּהוּ הָעִקָּרוֹן הַחִיּוּנִי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁל הַמּוּסָרִיּוּת וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ שֶׁל הַצִּיוִילִיזַצְיָה כֻּלָּהּ".
הוא כותב לו כי "הֵם הָעָם הַמְּפֹאָר בְּיוֹתֵר שֶׁחַי אֵי פַּעַם עַל הָאֲדָמָה הַזֹּאת. הָרוֹמָאִים וְהָאִימְפֶּרְיָה שֶׁלָּהֶם לֹא הָיוּ אֶלָּא צַעֲצוּעַ בְּהַשְׁוָאָה לַיְּהוּדִים. הֵם נָתְנוּ דָּת לְיוֹתֵר מִשְּׁלוֹשָׁה רְבָעִים שֶׁל תּוֹשָׁבֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ וְהִשְׁפִּיעוּ עַל סֻגְיוֹת הָאֱנוֹשׁוּת בְּהַרְבֵּה יוֹתֵר רָצוֹן מֵאֲשֶׁר כָּל אֻמָּה אַחֶרֶת. עַתִּיקָה אוֹ מוֹדֶרְנִית".
אחרי אמריקה באו רוב האומות
כמה שנים אחרי אמריקה ביצעה גם צרפת את המהפכה שלה. הורידה את המלכים העריצים שעשקו את העם, וניסתה להקים במקום המלוכה העריצה הזאת מלכות של משפט צדק. אחרי צרפת באו כל מדינות אירופה, אחרי שנים רבות גם רוסיה הצטרפה חלקית להפסקת העריצות הזו. גם בסין יש ניצנים של הבנה כי אדם נברא בצלם אלוקים. כך דוחה היום רוב העולם את משטר העריצות שהיה המשך לשלטון העריצות של פרעה במצרים.
לכן הושמטה המילה 'דמוקרטיה' ממגילת העצמאות
יש לנו תוכן יהודי מיוחד – שצריך להיות נחלת העולם
בן גורין שהקים את המדינה לא הסכים שבמגילת העצמאות תופיעה המילה 'דמוקרטיה'. הוא הרגיש עלבון להשתמש במילה יוונית בכדי לתאר ערך נעלה כל כך שבא לעולם על ידי העם היהודי ולא על ידי היוונים. כארבעה חודשים לאחר הכרזת המדינה, כתב בן־גוריון ביומנו "ואשר לדימוקרטיה מערבית, אני בעד דימוקרטיה יהודית. 'המערבית' לא מספיקה. היות יהודי אין זה רק עובדה ביולוגית אלא גם – ביודעים ושלא ביודעים – מוסרית, אתית. יש לנו תוכן יהודי מיוחד – שצריך להיות נחלת העולם".
ערך החיים וחירות האדם עמוקים יותר מדמוקרטיה המערבית
"ערך החיים וחירות האדם עמוקים אצלנו לפי תורת הנביאים מאשר בדימוקרטיה המערבית. שלטון־כפיה, בלי חופש בחירה ובלי חירות המצפון, המחשבה והדיבור, אינו מתיישב עם סוציאליזם, אבל אין אנו מוכרחים מפני כך להזדהות עם "מערב". הייתי רוצה שעתידנו יהיה בנוי על אתיקה נבואית (האדם נוצר בצלם אלקים, ואהבת לרעך כמוך – אלה מוליכים לחיי שויון לחירות כמו בקבוץ), על מדע עליון ועל שכלול מכני עליון".
לכן הוכנס 'ספר הספרים' במשפט הראשון של מגילת העצמאות
לכן המגילה מתחילה במילים "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי". מילים שמתארות את ההשפעה של עם ישראל על כל אומות העולם. כשזה העקרון שהוביל את מקימי המדינה, אין שום מקום להכניס פה ערך יווני שמראה כאילו למדנו את הערכים הללו מעמים אחרים.
תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל
בעיני העורכים של מגילת העצמאות, צורת המשטר הדמוקרטית וזכויות של שוויון, חירות וכבוד האדם והאזרח הם חלק מהותי ובלתי נפרד ממורשתו היהודית. לכן הם הוסיפו במגילה את המילה "תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". זה העיקר ולא דמוקרטיה יוונית שבנויה על מילים יפות שמכסות על ניצול ושעבוד אחרים.
צריך להזכיר את העקרון הזה בימינו, כי לפעמים יש שופטים "עליונים" שאומרים כי מדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית, ואחד מהם אמר כי כל הערכים היהודים של המדינה הם כפופים לערכים הדמוקרטיים שלה. ובכן הוא טועה, כי הערכים הדמוקרטים של המדינה כפופים לערכים היהודים שלה. שהם היחידים שמוזכרים במגילת העצמאות של מדינת ישראל. הערכים של הנביאים שעל פיהם הוקמה מדינת ישראל.

סיפור
בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים
לא רק בני האדם מושפעים מהקדושה. גם העצים ובעלי החיים. כך למדנו ביציאת מצרים שלכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו. כך סיפר הרב דנגור: שמעתי פעם מהרב זצ"ל כי דוד המלך תיקן לברך מאה ברכות בכל יום, ובכוח הברכות הללו הוא עצר מגיפות מעם ישראל. הרב הסביר כי בכל יום חול קל לברך מאה ברכות, שהרי בכל אחת משלוש תפילות עמידה יש 19 ברכות, ועם ברכות קריאת שמע וזמירות קל להגיע למאה ברכות. אמנם בשבת צריך לברך על דברים אחרים כמו ריח טוב להרבות בברכות להביא ברכה לעם ישראל.
יש לי בגינה עץ לואיזה עם ריח מאוד טוב, ומאז ששמעתי את הרב השתדלתי לברך בעצמי על הריח הטוב של העלים וגם להביא לאחרים. פעם הבאתי לרב ביום שישי אגודה של עלי לואיזה לברכה בשבת וראיתי שהרב שמח מאוד, ומאותו יום אני משתדל להביא לבית של הרב אליהו את העלים הכי צעירים והכי ריחניים שיש בעץ.
יום שישי אחד, אחרי שהבאתי לרב את האגודה של הבשמים, שאל אותי הרב זצ"ל: האם כבודו רוצה לברך בכל שבת על הלואיזה? השבתי שבוודאי, ולאחר מכן הוספתי: אבל לואיזה לא גדלה בחורף, רק בקיץ, אם כן מה נעשה בשבתות החורף? הרב חייך והשיב לי: אל תדאג.
לא הבנתי באותה שעה מה פירוש המילה אל תדאג. אבל בחורף של אותה שנה הבנתי. ראיתי שהעץ שבכל שנה מפסיק להצמיח עלים ריחניים משנה את מנהגו. הוא כנראה הרגיש את הברכה של הרב והמשיך להצמיח עלים ריחניים בחורף כאילו זה קיץ.
כך זכיתי גם לברך על הריח הטוב כל שבת. כך זכיתי לזכות גם אנשים אחרים להרבות ברכות בשבת. וכך זכיתי להביא לרב גם בחורף עלים של לואיזה לברכה.

שאלות
משיח כמנהגו נוהג. מצד אחד יש עולם הבא ויש גאולה שהחומר יהיה קדוש ממש, אנחנו המשיח, המלכת ה' בכל העולם, אין מוות. מצד שני יש גם עולם הבא. איך זה מסתדר?
הרמב"ם פסק שבביאת המשיח עולם כמנהגו נוהג, רק בשלבים יותר מאוחרים העולם יזדכך לגמרי לרוחניות. מומלץ ללמוד דעת תבונות לרמח"ל.

גאולה פרטית. אם יש חזן שלא אומר תחנון בגלל חג גאולה של אחד מאדמו"רי חב"ד, או עדה מסוימת שלא אומרת תחנון במנחה, האם אומרים תחנון ונפילת אפיים?
אפשר להצטרף אליו ולא לומר תחנון. ואפשר לומר בצד ובשקט י"ג מידות בטעמים.

צום טוב. האם צמים צום שובבי"ם שיוצא בראש חודש?
לא.


סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il