ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
וייז (ג’י-פי-אס) ששואל אם הוא הנהג, מעיקר הדין מותר לענות שאינו הנהג, בתנאי שהוא בטוח שהדבר אינו מסכן אף אחד במעשה זה. עם זאת, מן הראוי להימנע מלומר כן.
הגאון רב שמואל אליהו נשאל בעלון ’עולם קטן’ אם מותר לשקר לוייז ששואל אם אני הנהג, ולענות שאני איני הנהג. והשיב בזה הלשון: " אסור לשקר בגלל השקר. אסור לשקר 'לווייז', אסור לשקר למחשב, אסור לשקר באינטרנט, אסור לך לשקר את עצמך. זה לא בגלל האחר, זה בגללך. אל תלמד את עצמך לשקר".
אכן, אם קבלה נקבל, ואם לדין יש תשובה, שעיקר איסור שקר הנלמד מהפסוק (שמות כג, ז): "מדבר שקר תרחק", ומהפסוק (ויקרא יט, יא): "לא תשקרו איש בעמיתו", נאמרו רק לגבי בית דין, כפי שמובא ברמב״ם בספר המצוות (ל״ת רפא), ולא מופיע באופן ישיר בהלכה אחרת ברמב״ם. עם זאת, בהלכות דעות (פ״ה ה״ז) כתב הרמב״ם שתלמיד חכם לא ישנה בדיבורו, ומשמע שלא נאמר איסור זה אלא לגבי ת״ח. וכן עולה גם מדברי ספר החינוך (מצוה עד).
וכדברים אלו כתב הגר״ח קניבסקי במסכת כותים (הערה ל’), והוכיח מגמרא שבועות (לא, א) שפסוקים הנ״ל מיירי בדין ועדות ממון.
ואין לומר שכיון שאינו מוציא שקר מפיו אין בזה משום שקר, שאף שקר הניכר מתוך מעשיו אסור, כשם שנלמד מהגמרא (שבועות לא, א): "מנין לתלמיד שאמר לו רבו, יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה מנה איני מבדה, מנה יש לי אצל פלוני ואין לי עליו אלא עד אחד. מנין שלא יצטרף עמו? תלמוד לומר ’מדבר שקר תרחק’. האי מדבר שקר תרחק נפקא? הא ודאי שקורי קא משקר, ורחמנא אמר (שמות כ, יב) ’לא תענה ברעך עד שקר’. אלא כגון דאמר ליה ודאי חד סהדא אית לי, ותא אתה קום התם ולא תימא ולא מידי, דהא לא מפקת מפומך שקרא, אפילו הכי אסור משום שנאמר ’מדבר שקר תרחק’". אכן דברים אלו גם הם נאמרו רק בבית דין.
ולכן כתב בספר חסידים (סימן תתרנח) שאיסור שקר ברמיזה לקורץ בעיניו, ומולל ברגליו, ומורה באצבעותיו- נלמד מ’הין שלך צדק’, ולא הביא כן מהאיסור של ’מדבר שקר תרחק’.
ומכל מקום נראה שיש בזה איסור דרבנן. ראה שם שהאריך טובא לבאר ענין איסור זה.
אכן כל זאת נאמר רק אם הדבר עלול להזיק לאחרים, כדברי היראים (סימן רלה) שכתב שלא הזהירה תורה על שקר שאינו בא לידי רעה, דדבר הלמד מעניינו, שברשע רע לבריות הכתוב מדבר.
ולפי זה, ודאי שאין איסור לשקר לוויז במקום שאינו בא לסכן אחרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
