ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
וייז (ג’י-פי-אס) ששואל אם הוא הנהג, מעיקר הדין מותר לענות שאינו הנהג, בתנאי שהוא בטוח שהדבר אינו מסכן אף אחד במעשה זה. עם זאת, מן הראוי להימנע מלומר כן.
הגאון רב שמואל אליהו נשאל בעלון ’עולם קטן’ אם מותר לשקר לוייז ששואל אם אני הנהג, ולענות שאני איני הנהג. והשיב בזה הלשון: " אסור לשקר בגלל השקר. אסור לשקר 'לווייז', אסור לשקר למחשב, אסור לשקר באינטרנט, אסור לך לשקר את עצמך. זה לא בגלל האחר, זה בגללך. אל תלמד את עצמך לשקר".
אכן, אם קבלה נקבל, ואם לדין יש תשובה, שעיקר איסור שקר הנלמד מהפסוק (שמות כג, ז): "מדבר שקר תרחק", ומהפסוק (ויקרא יט, יא): "לא תשקרו איש בעמיתו", נאמרו רק לגבי בית דין, כפי שמובא ברמב״ם בספר המצוות (ל״ת רפא), ולא מופיע באופן ישיר בהלכה אחרת ברמב״ם. עם זאת, בהלכות דעות (פ״ה ה״ז) כתב הרמב״ם שתלמיד חכם לא ישנה בדיבורו, ומשמע שלא נאמר איסור זה אלא לגבי ת״ח. וכן עולה גם מדברי ספר החינוך (מצוה עד).
וכדברים אלו כתב הגר״ח קניבסקי במסכת כותים (הערה ל’), והוכיח מגמרא שבועות (לא, א) שפסוקים הנ״ל מיירי בדין ועדות ממון.
ואין לומר שכיון שאינו מוציא שקר מפיו אין בזה משום שקר, שאף שקר הניכר מתוך מעשיו אסור, כשם שנלמד מהגמרא (שבועות לא, א): "מנין לתלמיד שאמר לו רבו, יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה מנה איני מבדה, מנה יש לי אצל פלוני ואין לי עליו אלא עד אחד. מנין שלא יצטרף עמו? תלמוד לומר ’מדבר שקר תרחק’. האי מדבר שקר תרחק נפקא? הא ודאי שקורי קא משקר, ורחמנא אמר (שמות כ, יב) ’לא תענה ברעך עד שקר’. אלא כגון דאמר ליה ודאי חד סהדא אית לי, ותא אתה קום התם ולא תימא ולא מידי, דהא לא מפקת מפומך שקרא, אפילו הכי אסור משום שנאמר ’מדבר שקר תרחק’". אכן דברים אלו גם הם נאמרו רק בבית דין.
ולכן כתב בספר חסידים (סימן תתרנח) שאיסור שקר ברמיזה לקורץ בעיניו, ומולל ברגליו, ומורה באצבעותיו- נלמד מ’הין שלך צדק’, ולא הביא כן מהאיסור של ’מדבר שקר תרחק’.
ומכל מקום נראה שיש בזה איסור דרבנן. ראה שם שהאריך טובא לבאר ענין איסור זה.
אכן כל זאת נאמר רק אם הדבר עלול להזיק לאחרים, כדברי היראים (סימן רלה) שכתב שלא הזהירה תורה על שקר שאינו בא לידי רעה, דדבר הלמד מעניינו, שברשע רע לבריות הכתוב מדבר.
ולפי זה, ודאי שאין איסור לשקר לוויז במקום שאינו בא לסכן אחרים.
נושאים שונים חסד ואמת – עיונים במצוות קבורה לאור מלחמת התקומה | יצחק לונדין
חיים עד העולם – תחרות מאמרים תורניים – מקום ראשון
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
