ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ד)
וינה, אוסטריה Vienna, Austria
תמוז התשנ"ח
שו"ת "במראה הבזק" (597)
מתוך העלון חמדת ימים
597 - אשה נשואה - נשיאת שם משפחתה הקודם (משפחת ההורים או בעל קודם)
598 - הפיכת בית כנסת שחרב למוזיאון
599 - סמכות השלטון להפקיע קרקעות והתשלום בעבורן
טען עוד
הפיכת בית כנסת שחרב למוזיאון
שאלה
ברחבה שלפני בית הכנסת "המזרחי" בוינה נחשף לפני כשנתיים תוך כדי חפירות ארכיאולוגיות בית כנסת עתיק המיוחס לדעתם ל"אור זרוע" (ר' יצחק ב"ר משה שחי בוינה לפני כשמונה מאות שנה).
לאחרונה הוחלט לשפץ את בית הכנסת "המזרחי" בגלל סדקים שנבעו בבנין ועלולים לגרום להתמוטטו. אחת הדרכים להשגת תקציב עירוני לשיפוץ היא להקים בקומת המרתף ובקומה הראשונה (ששימשו לצרכי חול עד כה) מוזיאון שישולב בממצאים מן החפירות שגם הן יקורו בצורה מיוחדת, כך שהכניסה לאזור זה תהיה מתוך בנין בית הכנסת "המזרחי" בקומת המרתף.
כאמור כל התכנית היא בשיתוף פעולה עם עירית וינה והם הסכימו לתנאים הבאים:
א.
המקום יהיה סגור לביקורים בשבתות וימים טובים.
ב. הכניסה למקום תהיה בלבוש צנוע ובכיסוי ראש לגברים.
ג. לא יוצגו מוצגים במוזיאון שלא יתאימו לאופי המקום ולא יקבלו את אישור הרב.
ב. הכניסה למקום תהיה בלבוש צנוע ובכיסוי ראש לגברים.
ג. לא יוצגו מוצגים במוזיאון שלא יתאימו לאופי המקום ולא יקבלו את אישור הרב.
האם במקרה זה ישנה בעיה הלכתית בהפיכת חורבות בית הכנסת העתיק המיוחס ל"אור זרוע" למוזיאון?
תשובה
בית כנסת בחו"ל שחרב ונתגלה בחפירות ארכיאולוגיות, מותר 1 להפוך אותו למוזיאון יהודי 2 , ויש להקפיד שלא ינהגו במקום 3 שימוש מגונה 4 .
יתכן שבמקרה דנן אף מצוה לעשות כך – כדי להציל את בית הכנסת הקיים מהתמוטטות 5 .
^ 1.
משנה (מגילה כח ע"א) "והשימותי את מקדשכם – קדושתן אף כשהם שוממין", אך בגמ' שם ע"ב מבואר "בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויים".
שיטת אליה רבה (הובאה ב"משנה ברורה" סי' קנא סעיף לב) שבסתמא אמרינן, שעל תנאי הם עשויים, ואין צריך לתנאי מפורש. ואמנם יש שחולקים עליו, אך בנדון דידן יד לסמוך עליו, בצירוף הטעמים שיובאו לקמן.^ 2.
שו"ע אורח חיים (סי' קנא סעיף יא)-אין תנאי מועיל להתיר שימוש מגונה.^ 3.
שימוש מגונה, דהיינו-מרחץ, בורסקי, בית הטבילה, בית כסא (שו"ע אורח חיים סי' קנג סעיף ט).^ 4.
הפיכת תל חרב זה למוזיאון רק תגדיל ותקדש שם ה'.
התוס' (מגילה כח ע"ב ד"ה בתי כנסיות) הסבירו בטעם הדין שבתי כנסיות שבבבל עשויים על תנאי "שהרי לעת בא הגואל תפקע קדושתן". וב"ביאור הלכה" (סי' קנא סעיף יא ד"ה אבל) כתב בפירוש דברי התוספות: "כיון דלבסוף כשיבוא הגואל, ויתקבצו ישראל מכל המקומות אשר נפוצו בין הגויי, אל ארץ ישראל, ולא יצטרכו לזה המקדש מעט, ועתידין ליחרב, ועל כרחך ממילא תפקע קדושתן, ולכן מהני תנאי גם כן לכל זמן שיחרב".
נראה אפוא שהפיכת חורבות בית הכנסת הנ"ל המיוחס ל"אור זרוע" למוזיאון יהודי הוא השימוש הנכון והראוי לעשות בבתי כנסיות שבבבל בשיממותן.
בנדון דידן, כאשר הקרקע אינה שייכת לקהילה, והיא רכוש העיריה והמדינה, נראה שהופקע מן המקום דין מקום בית כנסת שחרב, ודינו כדין מכירת בית הכנסת בכפר שמותר לנהוג בו מנהג חול, להוציא שימוש מגונה (ואולי אף כדין מכירת בית כנסת על פי החלטת ז' טובי העיר).
משנה (מגילה כח ע"א) "והשימותי את מקדשכם – קדושתן אף כשהם שוממין", אך בגמ' שם ע"ב מבואר "בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויים".
שיטת אליה רבה (הובאה ב"משנה ברורה" סי' קנא סעיף לב) שבסתמא אמרינן, שעל תנאי הם עשויים, ואין צריך לתנאי מפורש. ואמנם יש שחולקים עליו, אך בנדון דידן יד לסמוך עליו, בצירוף הטעמים שיובאו לקמן.^ 2.
שו"ע אורח חיים (סי' קנא סעיף יא)-אין תנאי מועיל להתיר שימוש מגונה.^ 3.
שימוש מגונה, דהיינו-מרחץ, בורסקי, בית הטבילה, בית כסא (שו"ע אורח חיים סי' קנג סעיף ט).^ 4.
הפיכת תל חרב זה למוזיאון רק תגדיל ותקדש שם ה'.
התוס' (מגילה כח ע"ב ד"ה בתי כנסיות) הסבירו בטעם הדין שבתי כנסיות שבבבל עשויים על תנאי "שהרי לעת בא הגואל תפקע קדושתן". וב"ביאור הלכה" (סי' קנא סעיף יא ד"ה אבל) כתב בפירוש דברי התוספות: "כיון דלבסוף כשיבוא הגואל, ויתקבצו ישראל מכל המקומות אשר נפוצו בין הגויי, אל ארץ ישראל, ולא יצטרכו לזה המקדש מעט, ועתידין ליחרב, ועל כרחך ממילא תפקע קדושתן, ולכן מהני תנאי גם כן לכל זמן שיחרב".
נראה אפוא שהפיכת חורבות בית הכנסת הנ"ל המיוחס ל"אור זרוע" למוזיאון יהודי הוא השימוש הנכון והראוי לעשות בבתי כנסיות שבבבל בשיממותן.
בנדון דידן, כאשר הקרקע אינה שייכת לקהילה, והיא רכוש העיריה והמדינה, נראה שהופקע מן המקום דין מקום בית כנסת שחרב, ודינו כדין מכירת בית הכנסת בכפר שמותר לנהוג בו מנהג חול, להוציא שימוש מגונה (ואולי אף כדין מכירת בית כנסת על פי החלטת ז' טובי העיר).
לפי האמור בשאלתך, הקהילה היהודית מתנה את הסכמתה בכך שינהגו במקום בכבוד הראוי.^ 5.
לפי האמור בשאלתך שהמדינה תעביר תמורת הפיכת האתר למוזיאון כסף שישמש לתיקון בית הכנסת הקיים אשר בו נתגלו סדקים וצריך להצילו מהתמוטטות, הרי מבואר בגמ' (בבא בתרא ג ע"ב) שבכהאי גוונא אף מותר לסתור בית כנסת כדי לבנות בית כנסת אחר במקומו.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הכוח המיוחד של שבת שובה
הלכות שטיפת כלים בשבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
דיני קדימה בברכות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
