בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מידות ובין אדם לחברו
  • לשון הרע
קטגוריה משנית
undefined
רשאי אדם לקרוא ולברר אחר ביקורות על מלונות, מסעדות, חברות תעופה, חברות נסיעה וכיוצא בזה, אף אם מתגלים בהן דברים שליליים. אולם אם העסק בבעלות יהודים, אין לו להאמין לדברים כעובדה מוחלטת, אלא רק לחשוש להם בלבד.
כתב החפץ חיים (הל’ לשון הרע כלל ו אות י’) אסור מן התורה לקבל לשון הרע, דהיינו להחליט בלבו שהדברים אמת. מכל מקום אמרו חז״ל דלחוש מיהא בעי, היינו שיש לקבל את הדברים בדרך חשש בלבד, כדי לשמור את עצמו שלא יגיע לו היזק. ואף חשש זה אינו בגדר ספק, שכן מעמידין אדם בחזקת כשרות.
דברים אלו נכונים במיוחד בקריאת ביקורות ברשתות החברתיות, שבהן כל אדם יכול לכתוב ככל העולה על דעתו. לא אחת נכתבות ביקורות בזדון מחמת קנאה ותחרות, או בשל סכסוך אישי עם בעלי העסק או עם אחד מעובדיו, ואין לדבר סוף.
ויש לדעת שאיסור לשון הרע חל אף על ידי כתיבה, וכפי שנתבאר בבאר מים חיים (כלל ו, הערה כג).
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il