ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
ערב שבת קודש
פרשת תרומה – תצוה - פורים
עלון מס' 10 (שנה ארבעים) (1400)
ג' באדר ה'תשפ"ו (20.02.2026)
מועדי השבת תרומה
ענג שבת (308)
רבנים שונים
321 - עונג שבת פרשות בא-בשלח
322 - עונג שבת פרשות תרומה=תצוה-פורים
323 - עונג שבת פרשות כי תשא-ויקהל-פקודי
טען עוד
י-ם 16.54– 18.08
ת"א 17.09 – 18.09
חיפה 16.59 – 18.08
ב"ש 17.12 – 18.10
אילת 17.05 – 18.08
זמני היום והלימודים היומים:
(משבת תרומה – יום ו') (אופק ת"א)
עלות השחר 4.47 – 4.40
זמן הנחת תפילין 5.28 – 5.21
הנץ החמה (מישור) 6.18 – 6.11
הנץ החמה (הנראה) 6.23 – 6.16
ס"ז ק"ש מג"א 8.20 – 8.17
ס"ז ק"ש הגר"א 9.04 – 9.01
חצות היום 11.54 – 11.53
מנחה גדולה 12.25 – 12.24
שקיעת החמה 17.32 – 17.36
צאת הכוכבים ב' 18.22 – 18.26
דף יומי: מנחות מא - מז
מועדי השבת תצוה פ' תצוה
ער"ש מוצ"ש
י-ם 17.00– 18.13
ת"א 17.14 – 18.15
חיפה 17.05 – 18.13
ב"ש 17.18 – 18.15
אילת 17.11 – 18.13
זמני היום והלימודים היומים:
(משבת תצוה – יום ו') (אופק ת"א)
עלות השחר 4.39 – 4.32
זמן הנחת תפילין 5.20 – 5.13
הנץ החמה (מישור) 6.10 – 6.03
הנץ החמה (הנראה) 6.15 – 6.07
ס"ז ק"ש מג"א 8.16 – 8.12
ס"ז ק"ש הגר"א 9.00 – 8.56
חצות היום 11.53 – 11.52
מנחה גדולה 12.24 – 12.22
שקיעת החמה 17.37 – 17.42
צאת הכוכבים ב' 18.27 – 18.32
דף יומי: מנחות מח - נד
לעילוי נשמת שמעון בן נתן נטע וגיטה גרינברג ז"ל. יהי זכרו ברוך!
על הקטורת ונס פורים
ידועה האמרה המקשרת בין פורים ליום הכיפורים, שיום הכיפורים הוא כפורים = כמו פורים.
יצד ניתן להשוות בין פורים שכולו שמחה ושתיית יין ובין יום הכיפורים שכולו צום תפילה ותחנונים?
בפרשת השבוע, פרשת תצווה, התורה מרמזת לנו על הקשר שבין פורים ויום הכיפורים. אנו מצווים על בניית מזבח הקטורת שבמשכן, עליו מקטיר הכהן בכל יום את קטורת הסמים. פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים, הכהן הגדול מזה את דם הכיפורים על מזבח הקטורת. הקטורת ביום הכיפורים היא השיא בעבודת הכהן הגדול, אותה מקטיר הכהן בקודש הקודשים, ביום הכיפורים. ואם יצא חי זה היה סימן לבני ישראל שה' כיפר על עוונותיהם (ויקרא טז, יב – יג)
מה יש בעבודת הקטורת שהיא מיוחדת מכל העבודות ביום הכיפורים?
על הקטורת אומרת התורה שאסור להפחית מכמות הסממנים (צמחי הריח) שלה, ואם משהו חסיר מסממני הקטורת אפילו סממן אחד עונשו מוות (כריתות ו, א).
אנו תוהים לשאול למה שאדם יחסר סממן מסממני הקטורת, שצריך אזהרה מיוחדת ועונש מוות על כך?
בין סממני הקטורת יש סם אחד שונה מכל שאר הבשמים, החלבנה ריחה רע. החלבנה שונה מכל שאר סממני הקטורת. שלא כמו שאר סממני הקטורת המפיצים ריח נעים, החלבנה מפיצה ריח לא נעים. אדם יכול לחשוב שהחלבנה מיותרת בקטורת, היא אינה שייכת לשאר הבשמים ולכן יש להחסירה משאר הסממנים, לכן מזהירה התורה על עונש מוות למי שמחסר מסממני הקטורת.
למה צוותה התורה להוסיף לקטורת את החלבנה ?
החלבנה מסמלת את פושעי ישראל שהתנהגותם רעה, שאר סממני הקטורת מסמלים את הצדיקים שהתנהגותם טובה. התורה רוצה ללמדנו שצריך לכלול את כל ישראל בתפילותינו, להתפלל למען כולם. כמו שהקטורת הריחנית שהיא עבודת הכהן במשכן ובמקדש, אינה מושלמת ללא החלבנה (כריתות ו , ב).
לכן הקטורת מהווה שיא עבודת הכהן ביום הכיפורים בקודש הקודשים. אם הצליח הכהן בעבודה זו הוא יוצא מקודש הקודשים בביטחון שה' סלח לעם ישראל. כלומר רק אם נצליח להכניס לתפילותינו ביום הכיפורים גם את פושעי ישראל נעבור את היום הקדוש בהצלחה.
לכן מזבח הקטורת הופך ביום הכיפורים למקום ההזאה של דם הכיפורים.
גם נס פורים הוא בזכות ההתכנסות של כל יהודי שושן הבירה, שצמו והתפללו שלושה ימים להצלחת השליחות של אסתר. (אסתר ד, יג – טז)
אסתר לא מסתפקת בפחות מאשר אסיפה של כל יהודי שושן כולם מכל המגזרים.
אסתר הבינה שהבעיה שבגללה הצליח המן לגזור את גזירת השמד על היהודים היתה בגלל שהיהודים היו מפוזרים ומפורדים. היהודים בתקופת מגילת אסתר היו מפוזרים ומפורדים
(לא מאוחדים) זה נתן להמן את התקווה שיצליח להשמיד את כל היהודים (אסתר ג, ח – י).
מכיוון שהעם היה מפוזר גיאוגרפית בכל המדינות ומפורד בתוכו במחלוקות, מריבות וכיתות שונים. לכן חשבה אסתר שבלי לעשות אקט קיצוני של אחדות בקרב יהודי שושן אין בכוחה להצליח במשימתה להציל את העם. "לך כנוס את כל היהודים" היא התשובה ל"עם מפוזר ומפורד". בזכות האחדות הצליחה אסתר והפכה את גזירת המן.
יוצא אם כן שההצלחה להציל את העם ע"י הכהן ביום הכיפורים וגם ע"י אסתר בפורים נובעת מכוח האחדות בעם.
בזכות המצוות החברתיות שבפורים: משלוח מנות ומתנות לאביונים, נזכה להתאחד. בכך נתקן את האוירה הקשה של שנאה שפשטה בקרבנו בתקופה האחרונה. בזכות האחדות נתגבר על שונאינו, העמלקים של דורנו, המבקשים להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים" ויקוים בנו הכתוב: "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים, המה בשונאיהם" (אסתר: ט , א).
הרב משה ביגל, רבה הראשי של מיתר
העלון מוקדש לזכר ולע"נ אטל פולק שני בת הרץ נפתלי ז"ל, נפטרה ב-ט' באדר תשע"ח. יהי זכרה ברוך!
העלון מוקדש לזכר ולע"נ מרת רחל כץ, בת ר' יצחק ז"ל, נפטרה ב-י' באדר ב' תשל"ו. יהי זכרה ברוך!
העלון מוקדש לזכר ולע"נ ר' אברהם משה פרצ'יק ז"ל, נלב"ע ב-י"א באדר תשס"ט. יהי זכרו ברוך!
העלון מוקדש לזכר ולע"נ אבינו יום טוב ליפא ב"ר יהודה גרוסמן ז"ל, נפטר ב-י"ד באדר ב'. יהי זכרו ברוך!
דיני השבוע ומנהגיו
שבת פרשת תרומה
ההפטרה: "וה' נתן חכמה לשלמה" (מלכים א' ה, כו).
זמן קידוש לבנה: מוצש"ק ה' באדר ועד ליל רביעי ט"ו באדר.
יום שלישי, ז' באדר, יום הסתלקות משה רבינו הוא יום 'חברא קדישא'– תענית צדיקים. סדר תפילה מיוחד עם סליחות וקריאה בתורה בשחרית ובמנחה. יום זה מוקדש לתפילה על הקברים, לבקשת מחילה מן המתים שמא לא נהגו עם מי מהם כראוי לו לפי כבודו.
שבת זכור פרשת תצוה
הספרדים נוהגים לקרוא את פיוטו של רבי יהודה הלוי "מי כמוך" לפני הוצאת ספר תורה.
מוציאים 2 ספרי תורה, בראשון קוראים שבעה קרואים בפרשת השבוע. בספר השני מפטיר בפרשת כי תצא (דברים כה, יז): "זכור את אשר עשה לך עמלק" - חיוב מהתורה.
יש מאחרונים סוברים שגם נשים חייבות לשמוע קריאה זו. קטן לא עולה למפטיר.
מותר לטלטל ספר תורה בשביל חולה או אסיר שישמע קריאת זכור. אנוס שלא שמע קריאת זכור יכוון בקריאה בפורים לצאת ידי חובת מצוה זו.
ההפטרה: הספרדים: "ויאמר שמואל אל שאול" (שמואל א' טו, א). האשכנזים מתחילים מפסוק ב': "כה אמר ה' צבאות".
אין אומרים אב הרחמים ואין מזכירים נשמות. במנחה אומרים "צדקתך".
יום שני י"ג באדר: תענית אסתר.
מועדים: הצום מתחיל בעלות השחר (90 דקות): י-ם: 4:37, ת"א: 4:38, חיפה: 4:37, ב"ש: 4:39, אילת: 4:38
(72 דקות): י-ם: 4:54, ת"א: 4:56, חיפה: 4:55, ב"ש: 4:55, אילת: 4:53
סיום הצום: צאת הכוכבים (א): י-ם: 18:01, ת"א: 17.58, חיפה: 17.59, ב"ש: 18:01, אילת: 17.59.
שחרית: סליחות, "עננו", אבינו מלכנו, קריאת התורה – "ויחל".
במנחה: האשכנזים מפטירים במנחה 'דרשו ה' בהמצאו' (ישעיהו נה, ו). מי שלא השלים הצום אומר 'עננו' אבל במקום 'ביום צום תעניתנו' אומר: 'ביום צום התענית'. אומרים אבינו מלכנו ותחנון גם במנחה.
זכר למחצית השקל
אחר מנחה נותנים 3 מטבעות של חצי שקל יש אומרים שנותנים ג' מטבעות של חצי שקל במדינה (רמ"א. שנאמר ג' פעמים 'תרומת ה' ' בתורה) ויש אומרים רק מטבע אחד של חצי שקל (גר"א). ויש אומרים לתת שווי מחצית השקל, והוא כ-40 ₪ (כה"ח).
רק גברים מגיל מעשרים שנה חייבים (רמ"א בשם ברטנורא). אמנם לדעת הרמב"ם ותוס' יו"ט- מי"ג שנים.
מעיקר הדין נשים וקטנים פטורים (מג"א). אך כתב בעל 'תורה תמימה', שכולם חייבים, כנגד שקלי המן. המנהג הרווח לתת כנגד כולם, אפילו כנגד עובר במעי אמו.
זהירות רבה יש לנהוג בנתינה – כי היא רק "זכר למחצית השקל". אין לומר כי היא ל"מחצית השקל", אלא "זכר..." שכן המקדיש לבית המקדש בזמן הזה הקדשו הקדש והוא אסור בהנאה אפילו לצרכי מצוה וצדקה.
יום שלישי – פורים. קוראים מגילת אסתר ביום שני בערב, וביום שלישי בבקר. במוקפים קוראים ביום שלישי בערב וביום רביעי בבקר. קודם מקרא מגילה מברך הקורא (צריך לעמוד) 3 ברכות: על מקרא מגילה, שעשה ניסים ושהחיינו. בעדות המזרח לא מברכים שהחיינו בקריאה בבקר. בברכת "שהחיינו" יש לכוון גם לסעודת פורים ולמשלוח מנות, ונותנים מתנות לאביונים (לפחות ל-2 אביונים).
חיוב קריאת המגילה (שולחן ערוך סימן תרפז)
"חייב אדם לקרות המגילה בלילה (מצאת הכוכבים עד עלות השחר) ולחזור ולשנותה ביום... (מהנץ עד השקיעה) "מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה קל וחומר לשאר מצוות" (שם סעיף ב').
הכל חייבים בקריאת מגילה (שו"ע סימן תרפט): "אחד הקורא ואחד השומע מן הקורא יצא ידי חובתו" (שם ב'). המשנה ברורה (שם ב, ד): "יצא ידי חובתו – וצריך שיכוין הקורא להוציא והשומע לצאת כדין שאר מצות שאחד מוציא חברו".
נשים – הכל חייבים בקריאת המגילה. על אף שזו מצוה שהזמן גרמא, מכל מקום כיון שהנשים היו באותו הנס, שהיתה הגזירה להרוג גם את הנשים, לכן הן חייבות. (ערכין ב, ב סיפא). אשה הקוראת לעצמה, וכן אם שומעות הנשים קריאה שלא בבית הכנסת, וקורא לפניהן מי שכבר שמע קריאת המגילה – תברך אחת הנשים את ברכת "לשמוע מקרא מגילה".
דיני קריאת המגילה (שולחן ערוך סימן תרצ)
"אין לשוח בעוד שקורין אותה" (שולחן ערוך תרצב, ב) אם שח בין הברכה לתחילת הקריאה בין השומע ובין הקורא הפסיד הברכה. וכן בין הקריאה לסוף הברכה גם כן אסור להפסיק (שם תרצב, ב, ט).
התפילות בפורים (שולחן ערוך סימן תרצג)
הספרדים אומרים לפני תפילת ערבית 'למנצח על איילת השחר' (תהלים כב).
בתפילת העמידה אומרים 'על הניסים', וכן בברכת המזון. קדיש 'תתקבל' והספרדים אומרים חצי קדיש. קוראים את המגילה. אחריהן אומרים האשכנזים 'אשר הניא' והספרדים אומרים שלש פעמים: 'ארור המן, ברוך מרדכי..." 'ואתה קדוש'. קדיש שלם. יש מהאשכנזים המדלגים על 'תתקבל' והספרדים אומרים עם 'תתקבל'.
בשחרית: אחרי חזרת הש"ץ קוראים בתורה בפרשת 'ויבוא עמלק'. הספרדים כופלים פעמיים על הפסוק האחרון, להשלים את הקריאה לעשרה פסוקים. אחרי קריאת התורה - האשכנזים מחזירים את ספר התורה לארון הקודש, קוראים את המגילה ואומרים 'אשר הניא', 'אשרי' 'ובא לציון' וכו'. הספרדים משאירים את ספר התורה על שולחן הקריאה, אומרים 'אשרי' 'ובא לציון' עד 'מעתה ועד עולם' וקוראים את המגילה, מברכים אחריה ואומרים 'ארור המן' וכו', 'ואתה קדוש', קדיש 'תתקבל' ומחזירים ספר התורה להיכל וכו'. האשכנזים – יש האומרים לפי מנהג הגר"א "למנצח על איילת השחר (תהלים כב).
מנחה: נוהגים להקדים מנחה לסעודת פורים (שולחן ערוך תרצה, א-ב ובמשנה ברורה)
אבל בתוך השבעה
השולחן ערוך פותח (תרצו, ד): "כל דברי אבילות נוהגים בחנוכה ובפורים". בהמשך הוא מסייג ומביא דעה הפוכה. וממשיך שם: מותר לילך לבית הכנסת לקריאת המגילה בערבית ובשחרית (לפי תוס' פרק מועד קטן). כל זה כשאינו יכול לאסוף מנין בביתו – אם יכול עדיף לקרוא במנין במקום אבלו. וכאן מוסיף השולחן ערוך: "ויש אומרים שאין אבילות נוהג בפורים לא בי"ד ולא בט"ו (הרא"ש ומנהגים) וכן נוהגין ואפילו אבילות יום ראשון נדחה מפני פורים, אבל דברים שבצנעה נוהג. אע"פ שאין נוהג אבילות בפורים עולה למנין שבעה ימי אבילות כמו שבת וכן פסק הרב בעצמו בטור יורה דעה סימן תא".
מתנות לאביונים - מעות פורים לעניים (שולחן ערוך סימן תרצד)
חייב כל אדם, בין איש ובין אשה ליתן לפחות שתי מתנות לשני עניים (לכל עני מתנה אחת). יכול לתת כסף או מאכל. מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים, יתומים ואלמנות, ודומה לשכינה, שנאמר: 'להחיות רוח שפלים ולהשיב לב נדכאים'.
סעודת פורים
מצוה להרבות בסעודת פורים, ובאכילת סעודה אחת יוצאים ידי חובה. חיוב הסעודה ביום דוקא. האוכל סעודת פורים בלילה – לא יצא ידי חובה. ראוי ללבוש בגדי שבת כבר בליל פורים, ויהיה שולחנו ערוך. (שולחן ערוך ומשנה ברורה סימן תרצה).
על הניסים
בתפילות העמידה, בברכת 'מודים' מוסיפים 'על הנסים'; וכן בברכת המזון אחרי 'נודה לך'.
ב"פרזים" אומרים על הניסים בי"ד אדר, וב"מוקפים" בט"ו. האומר בשניהם – אינו צריך לחזור. בעיירות המסופקות (אם מוקפות חומה מימי יהושע) כמו צפת, טבריה, עכו, חיפה, יפו, לוד, באר שבע, חברון, שכם – אומרים לכתחילה בשניהם (שולחן ערוך תרצג, ב ומשנה ברורה ד, ותרפד, יז. בפאת השולחן ג, טו ובעוד יוסף חי, תצוה, כתבו שיאמרו ביום ט"ו באלקי נצור ולא במודים).
שכח בתפילת העמידה בשחרית ובמנחה, ולא אמר 'על הנסים' - אם נזכר לפני שאמר את שם ה' בחתימת 'הטוב שמך ולך נאה להודות', חוזר ל'על הנסים' וממשיך 'ועל כולם'. נזכר לאחר שכבר ביטא את שם ה' בחתימת הברכה, או לאחר שסיים, אינו חוזר, אך אומר בסוף התפילה לפני 'יהיו לרצון': 'יהי רצון מלפניך שתעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר' וכו' ואומר 'יהיו לרצון' וכו'.
שכח בברכת המזון ולא אמר "על הניסים"- אם נזכר לפני שאמר את שם ה' בחתימת על הארץ ועל המזון, חוזר ל"על הניסים" וממשיך "ועל הכל". נזכר לאחר שכבר ביטא את שם ה' בחתימת הברכה, אינו חוזר, אך אומר לפני 'הרחמן הוא יזכנו': 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר' וכו' ואומר 'ועל הכל' וכו'. (שולחן ערוך ומשנה ברורה סי' תרפב)
בברכה מעין שלש (על המחיה / על הגפן) אין מזכירים 'על הניסים' כלל (שם).
מערכת המשפט בישראל והציבור הדתי / עו"ד דוד שפירא / מחבר סדרת הספרים
הצעת הרב נריה ותגובת הרב הרצוג
לאחר שבחנו את הצעת הרב גורן לפני קום המדינה להקמת מערכת משפט בישראל שתתאים להלכה ותגובת הרב הרצוג, נדון הפעם בהצעת הרב נריה מאותה תקופה. כחודשיים לפני קום המדינה, הרב נריה פרסם שלושה מאמרים בעיתון "הצופה" שדנו באופי המערכת המשפטית במדינה העומדת לקום. במאמר השלישי מביניהם, הוא עסק במינוי שופטים שאינם בקיאים בדיני תורה. בשונה מהרב הרצוג שכיוון להקמת מערכת אחת, ולרב גורן שהציע שתי מערכות מקבילות, הרב נריה תיאר את השאלה קצת אחרת: "אחת השאלות העומדות על פרקה של המדינה היא שאלת אפשרות הקמתם של בתי-המשפט שאינם עומדים על בסיס משפטי ־התורה. השאלה היא אם מותר לציבור לקבל על עצמו בתי־משפט מסוג זה בדרך כלל, ובפרט במקום שיש בית־דין רבני?" ("משפטי המלוכה [ג]", ״הצופה״, כד אדר תש"ח; כתבי הרב הרצוג ח"א, עמ' 189).
הרב נריה סקר את המקורות שלמדנו, ובעיקר את הרמב"ן שקבע כי במקרה ששני הצדדים יהודים, הם יכולים לקבל על עצמם בהסכמה שופטים שאינם בקיאים בדין תורה. הסכמה כזו אינה מאפשרת לקבל דיינים גויים. הרב הביא את פסיקת הרמ"א שאין דרך למנות דיינים שאינם בקיאים בדין תורה, במקום שבו יש תלמידי חכמים שיכולים לשמש דיינים. מצד שני, הרב נריה הביא את שיטת התשב"ץ, שלפיה מותר למנות שופטים שאינם בקיאים גם אם יש במקום תלמידי חכמים. את דרישת התשב"ץ שהשופטים שאינם בקיאים יתייעצו עם תלמידי החכמים – הרב נריה לא ציין, ולא ברור אם הוא סבר שפרט זה אינו מהותי. מכל מקום, הרב נריה לא הכריע, ואף לא הביע מי לדעתו צודק מבחינה הלכתית או חינוכית, אלא רק סקר את שתי האפשרויות. יש הטוענים כי הרב נריה דחה את שיטת התשב"ץ. זה לא מדויק. הוא לא קיבל אותה וגם לא דחה אותה, אלא רק הביא את דעתו בסוף המאמר מבלי להביע כל עמדה.
הרב הרצוג הגיב גם למאמריו של הרב נריה. בתגובתו הוא ניתח את תשובת התשב"ץ, וברר "מדוע בכלל עלה על דעת אנשי העיר למנות דיינים שאינם בקיאים?" כפי שהרב הרצוג הסביר: "התשובה היא שיש מופלגים בתורה היודעים את הדינים שבתלמוד ובפוסקים, אבל הם חסרים בתכונות הדרושות לשופט, הפקחות והסדר והעוז ואומץ הלב וידיעה בהוויות העולם, וכוח הניתוח בטענות מסובכות וכו', אבל כשהכול מוגש לפניהם מסודר ומבורר הם יודעים להשיב מהו הדין... אכן יש בזה תועלת מרובה, שאם יושיבו לדיינים אלה הת״ח שחסר להם כמבואר לעיל, ראשית כל יתלבטו לפסוק את הדין מפאת הערבוביה שבמוח בהעדר הכוח לברר ולעכל ולנתח את הצד העובדתי, ופעמים שיפסקו מבלי שתפסו אותו הצד על בוריו ונמצא שיצא משפט מעוקל וילעזו הבריות על דיני התורה ח״ו."
לדברי הרב הרצוג, מינוי שופטים כאלה אינו מצב רצוי לכתחילה, אבל בנסיבות של הקמת המדינה, במצב שבו אחוזים גדולים מהציבור אינם דתיים, אם רוצים שחוקי המדינה יתבססו על ההלכה – יש צורך לעשות "תיקון גדול" ולאפשר את מינויים: "ואם השאלה נשאלת איזה תיקון יש כאן עד כדי לסטות מהלכות דיינים, הנה אילו היו רוב הציבור דתיים במאה אחוז לא היינו צריכים לשום תקנה, אלא יודעים אנחנו שרוב הציבור לא יסכימו לפסול דיינים יוריסטים מובהקים ואנשים ישרים, טובים לבריות, משום שהדתיות שלהם מפוקפקת, ואם נעמוד על זה ולא נאחוז בעיקרון של מוטב שיאכלו וכד', יצא מזה שיתמנו שופטים בניגוד גמור וגלוי לתוה״ק, ועוד יותר רע מזה (שיווכח) [שיוכחש] דין התורה לגמרי והמדינה תבחר לה קודקס גויי שווייצרי או גרמני־רומי וכו', וע״כ לפי המצב והנסיבות יש בזה תיקון גדול מאוד." אם כן, הרב הרצוג תמך בקבלת ההיתר של התשב"ץ – בתנאי שהמדינה תאמץ את דין התורה. את האפשרות שהמדינה לא תכלול בחוקה את ההסתמכות על דין התורה, הרב הרצוג הגדיר "עלבון לתורה"; אבל ההגדרה "ערכאות של גויים" אינה מופיעה כאן.
זוית הלכתית / הרב חן שריג, דרך צלחה לרבנות, לימודי רבנות דרך האינטרנט
האם מותר ליהנות ממאפים ותבשילים שנאפו במאפייה הפתוחה בשבת? בחלק הקודם ללמדנו כי נחלקו התנאים בדין המבשל בשבת, וההלכה הוכרעה כדעת רבי יהודה: המבשל בשבת בשוגג – מותר לו ולאחרים לאכול מן התבשיל במוצאי שבת; המבשל במזיד – אסור לו לעולם, אך לאחרים מותר במוצאי שבת. (חולין טו, א) נחלקו הראשונים האם יהיה מותר לאחרים לאכול במוצאי שבת מיד או שעליהם להמתין. רש״י, הרמב״ן והרשב״א כתבו שיש להמתין לאחר השבת זמן של "בכדי שיעשה", דהיינו משך הזמן הדרוש לביצוע אותה מלאכה. כדי שלא יהנה האדם ממעשה עבירה שנעשה בשבת. לעומת זאת, הרמב״ם פסק, וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך, שבמוצאי שבת מותר ליהנות מן המלאכה מיד, ואין צורך להמתין "בכדי שיעשה" (שיח,א). הטעם לכך הוא, שבשונה מגוי שעשה מלאכה עבור יהודי, שאז קיים חשש שהיהודי יבקש ממנו לעשות מלאכה בשבת עבורו, ביהודי אין חשש כזה, כי"אין אדם חוטא ולא לו", אין חשש שאדם יעבור עבירה עבור חברו. לכן, בין אם בישל בשוגג ובין אם בישל במזיד, מותר לאחרים ליהנות מן התבשיל מיד בצאת השבת. המבשל עבור אחרים על פי טעמים אלו, כתבו המגן אברהם והמשנה ברורה (סק״ה) שיש להקל גם במקרה שיהודי בישל מעצמו עבור אחרים, שכן אין חשש שיבקשו ממנו לחלל שבת עבורם, וגם כאן שייך הכלל "אין אדם חוטא ולא לו". ואף שבדרך כלל המבַטֵּל איסור בשביל אחרים – נאסר גם על מי שביטל עבורו, כתבו האחרונים שדין זה שייך דווקא בביטול איסורים, ולא במלאכת שבת, שבה אין חשש שיבקשו ממנו לעשות כן (ראה ילקוט יוסף עמ’ כ״ב). הפרי מגדים (או״ח שכח, סקכ״ב) הוסיף, שאם יהודי מומר בישל עבור יהודים אחרים, יש לדונו כדין גוי, שכן לא שייך בו הטעם "אין אדם חוטא ולא לו", ולכן יש להמתין בצאת השבת "בכדי שיעשה", כדי שלא ייהנו ממעשה השבת. ויש חולקים, ולדעתם אין לחלק בזה, ואין להרחיב את גזירת חכמים מעבר לדברי הבית יוסף ורוב האחרונים, שהתירו ליהנות ממלאכה שעשה יהודי במזיד מיד במוצאי שבת. ועוד, מאחר שאיסור מעשה שבת הוא מדרבנן, יש להקל ולהתיר מיד במוצאי שבת. (ראה בילק"י שם) גם הגרי״ש אלישיב (קובץ תשובות ח״ב סי’ כ״א) כתב שאדם שומר מצוות, נזהר משום איסור "לפני עיוור", ולכן אין חשש שיבקש מיהודי אחר לבשל עבורו בשבת. לדבריו, ראוי לחשוש לדעת הפרי מגדים ולהמתין "בכדי שיעשה", אולם בשעת הצורך ניתן להקל. עם זאת, אם ציוהו בפירוש לעשות לו מלאכה בשבת – נאסר הדבר על המצַוֶּה לעולם, ודינו כאילו עשה את המלאכה בעצמו (תהל״ד סק״ו). המבשל בקביעות עבור אחרים בשו״ת כתב סופר (או״ח סימן נ) דן בפונדק המבשל בקביעות עבור אחרים בשבת. במקרה זה, אין שייכים שני הטעמים להקל: לא הטעם של "אין אדם חוטא ולא לו", ולא הטעם שאין חשש שיבקש ממנו לבשל, שכן הלקוחות מעוניינים בתבשילים שהתבשלו בו ביום, וקיים חשש ממשי שיבקשו ממנו לבשל עבורם. לכן יש להחמיר. וכך כתב: "קנס חכמים שאסרו למבשל במזיד לעולם, הוא הדין למי שנתבשל בשבילו בידיעתו ולרצונו, כבנדון שלנו דשייך שיצווה לו בפעם אחרת, דחל עליו קנס חכמים". נוסף על כך, גם מי שלא נתבשל עבורו ונהנה מהמאכל שבושל בשבת, עובר משום מסייע ידי עוברי עבירה, ויש לחוש גם לאיסור "לפני עיוור". וכן פסק הילקוט יוסף (שם): "בעל מסעדה או בית מלון המבשל בקביעות לצורך אחרים בשבת במזיד, אסור גם לאחרים ליהנות מאותו תבשיל לעולם, אף אם לא ציוה אותו לבשל בשבילו בשבת. דכיון שהוא עושה כן במזיד בקביעות, יש לאסור בזה כמו למבשל עצמו". לסיכום המבשל בשבת לצורך עצמו, אף שעושה בקביעות, מותר לחברו להנות מכך במוצ"ש. יש אומרים שצריך להמתין בכדי שיעשה ויש מתירים להנות במוצ"ש מיד. ואם מבשל בקביעות עבור אחרים, (כגון בעל מסעדה) המאכל אסור לעולם באכילה גם לאחרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
אורות ישראל ותחייתו יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
השיעור עוסק במהות המושג "יראת השם היא אוצרו" כבסיס השומר על טהרת האדם וחיבורו לאמת האלוהית האובייקטיבית. מודגש כי בעוד שהשכל, הרגש והאהבה תלויים בתפיסה האנושית המוגבלת, היראה מייצגת התבטלות מוחלטת המעניקה ערך נצחי לכל מעשי האדם והתורה.
סליחות שופר הלב: משברון לשמחה
השיעור יעסוק בתהליך התשובה לא כהתכנסות מצמצמת לחטא, אלא כהזדמנות לצמיחה רוחנית ולשמחה גדולה המשיבה את האדם אל המצב שבו "אלוקיי בקרבי". דרך דמותו של דוד המלך ודיני השופר הכפוף, נגלה כיצד דווקא מתוך כפיפות הלב והביטול בתפילה, האדם הופך לכלי להופעת השכינה ומגיע לשיא של "ששון ישעך".
עין אי"ה - הרב משה גנץ טהרת הדעת וביטול היראה
שבת א, קנ"ח, קנ"ט
השיעור עוסק במהות המושג "דעת" כסדר טהרות וככלי מעשי לניהול החיים החומריים בתוך גבולות הקודש. מעבר להבנות ולהרגשות האישיות של האדם, מודגש כי היסוד המוחלט והעמוק ביותר בעבודת ה' הוא הביטול וההכרה שביראת שמיים.
שמונה פרקים לרמב"ם נפש אחת, עולם אחד: משנת הרמב"ם
שיעור 2
השיעור עוסק בתפיסת הרמב"ם שלפיה נפש האדם היא יחידה הוליסטית אחת המנהיגה את כלל כוחותיו, ולא אוסף של נפשות נפרדות. מתוך כך מוסבר כי כשם שהנפש מחיה ומאחדת את האדם, כך הנוכחות האלוקית מהווה את "חי העולמים" המניע, מחיה ומחזיק את הבריאה כולה כיחידה אורגנית אחת.
אור החיים על הפרשה סוד המאבק ביצר הרע
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק ב'
השיעור מבאר את מקרא ביכורים כרמז למאבקו המתמיד של האדם ביצר הרע ולחשיבות העמל בעבודת השם על פי האור החיים הקדוש. דרך פנימיות הפסוקים מוסבר כיצד התורה, התפילה והמצוות כמו תפילין, ציצית ומזוזה מעניקות לאדם סיעתא דשמיא להינצל מהחטא.
אור החיים על הפרשה סוד השמחה והביכורים בארץ
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק א'
השיעור מבאר את תחילת פרשת כי תבוא ואת מצוות הביכורים לאור פירוש האור החיים הקדוש, המלמד כי שמחה אמיתית קיימת רק בישיבת הארץ. דרך פנימיות ורמזי הפסוקים מוסבר כיצד המצוות והמעשים הטובים בעולם הזה הם הפירות שאיתם זוכה האדם להגיע לעולם העליון.
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.
אורות התשובה - התעוררות תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.
אורות התשובה - התעוררות מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.
אורות התשובה - התעוררות מיואש? אתה בדרך הנכונה!
מה קורה לנו כשאנחנו מתייאשים מעצמנו? האם הייאוש אומר שנכשלנו-או שאולי דווקא הוא מגלה לנו כמה אנחנו באמת רוצים להיות טובים יותר? בסרטון הרב טל שאוליאן מדבר על מקומו של הייאוש בתהליך התשובה, ועל נקודה עמוקה שמאיר הרב קוק ב״אורות התשובה״: גם כשהאדם מרגיש רחוק, שבור או מלא חרטה- הטוב שבו לא נעלם.✨ אולי לכן הייאוש הוא לא הסוף- אולי הוא דווקא הזמנה לעצור, להסתכל פנימה ולגלות מחדש את הטוב שתמיד היה שם. אל תוותר על עצמך בגלל הנפילות שלך. הטוב שבך עדיין שם. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה עוצר אותך מלעשות תשובה?
מה באמת מונע מאיתנו לעשות תשובה ולהשתנות? אנחנו יכולים לרצות להתקדם, להשתפר ולהתחיל מחדש- אבל פעמים רבות דווקא היצר גורם לנו להיחלש, לדחות ולהישאר במקום. הרב יהודה חמו מדבר על המאבק הפנימי הזה ועל הכוח שיש להתעוררות אמיתית בחיים שלנו. אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי-הסרטון הזה בשבילכם!
מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.
