ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"א)
קאלי, קולומביה Cali, Columbia
אדר, תש"ן
שו"ת "במראה הבזק" (606)
מתוך העלון חמדת ימים
605 - מאבטחים, נשיאתם טלפון סלולרי לצרכי בטחון בשבת
606 - קריאת מגילה ברמקול
607 - זמן מצוות מתנות לאביונים-לפי הנותן או המקבל
טען עוד
קריאת מגילה ברמקול
שאלה
לקריאת המגילה בבית הכנסת בפורים. האם מותר, והאם ראוי, להשתמש במערכת הגברה לחזן. בלי המיקרופון יהיה קשה מאוד להשמיע לכולם מקרא מגילה, היות והאולם גדול.
תשובה
בדבר קריאת המגילה ברם-קול, סוברים רוב אחרוני זמננו1, שראוי לחוש, שאין יוצאים בזה ידי חובה2. דהוי כמי ששומע מפי שאינו בר חיובא3. ולענין הוצאה ידי חובה, אין חילוק בין חובת קריאת מגילה לחובת תפילה. יש מקום לסברא ש"היושבים סמוך אל השליח ציבור, הקורא את המגילה דרך הרמקול, שאף בלעדי הרמקול, היו שומעים היטב את קריאת המגילה מפי הש"צ יוצאים ידי חובתם"4.
הערה
לא נגענו בתשובה זו בשימוש ברם-קול בשבת, שבזה יש בעייתיות נוספת. (אפילו לשימוש להשמעת נאום וכד' ולא רק להוצאת ציבור ידי חובתם בתפילה) ועיין בזה ביביע אומר חלק א' (או"ח), סי' י"ט. ובציץ אליעזר, ח"ד, סי' כ"ו, שהזכרנו לעיל. ולעומתם, במאמרו של הגר"ש ישראלי שו"ת "במראה הבזק" ח"א תשובה כז.
^ 1.
שו"ת יחווה דעת, ח"ג, סי' נ"ד. ציץ אליעזר, ח"ד סי' כ"ו. מנחת שלמה, להגרש"ז אויערבך, סי' ט'. אג"מ או"ח, ח"ב, סי' ק"ח. וכן באג"מ או"ח, ח"ד, סי' קכ"ו. ואף שבאג"מ, והחזו"א, שהעיד משמו במנחת שלמה שם, הביאו סברות להקל, אולם, קשה להתיר שהרי זה כשומע מרשמקול. ואף באג"מ לא רצה לסמוך על זה, למעשה, אפי' בשעת הדחק, ובמנחת שלמה וביחווה דעת הסיקו דאין יוצאים י"ח.^ 2.
ועי' בציץ אליעזר שם, שכתב טעמים נוספים להחמיר.^ 3.
כמשתמע מלשונו של הציץ אליעזר לעיל.^ 4.
יחווה דעת שם.
שו"ת יחווה דעת, ח"ג, סי' נ"ד. ציץ אליעזר, ח"ד סי' כ"ו. מנחת שלמה, להגרש"ז אויערבך, סי' ט'. אג"מ או"ח, ח"ב, סי' ק"ח. וכן באג"מ או"ח, ח"ד, סי' קכ"ו. ואף שבאג"מ, והחזו"א, שהעיד משמו במנחת שלמה שם, הביאו סברות להקל, אולם, קשה להתיר שהרי זה כשומע מרשמקול. ואף באג"מ לא רצה לסמוך על זה, למעשה, אפי' בשעת הדחק, ובמנחת שלמה וביחווה דעת הסיקו דאין יוצאים י"ח.^ 2.
ועי' בציץ אליעזר שם, שכתב טעמים נוספים להחמיר.^ 3.
כמשתמע מלשונו של הציץ אליעזר לעיל.^ 4.
יחווה דעת שם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
