ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. יחזקאל א' - מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש. רש"י - כעין תרשיש - כמו אבן טובה ששמה תרשיש קרישטא"ל בלע"ז. מצודת דוד - כי אבן תרשיש הוא בעל גוון יפה כעין התכלת וגם הוא זך בהיר עד שיראה בו מעבר אל עבר ולכן אמר מראה האופנים היה כגוון התרשיש וגם מעשיהם היה כמו מעשה התרשיש כי היו זכים ובהירים לראות דרך בהם כמו שרואים דרך אבן תרשיש. מלבי"ם - תרשיש שהיא אבן טובה שמראיה כמראה תכלת, כי האויר הדק שבו סובבים הכוכבים יתראה לעין כמראה תכלת.. ואמר וגויתו כתרשיש שהמלאך כשיתגלה להתראות לעין הנביא יתראה בלבוש מאויר הדק הנקרא תרשיש ע"ש מראהו, ואמרו תכלת דומה לים ר"ל לים תרשיש, וים דומה לרקיע וכו'.
ג. שיר השירים ה' - ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש. אבן עזרא - בתרשיש - אבן יקרה כמו תרשיש שהם וישפה ויש אומרים שהיא כעין השמים. אלשיך - התרשיש הוא אבן מסוגל לעכל, כדברי הרב רבינו בחיי. והענין כאשר ידיו גלילי זהב פועלות דין, לא להנקם מעוברי רצונו כדרך המלך בשר ודם, רק ממולאים עיכול, שהוא לעכל ולהתיך ולהתם חלאת העון. באופן שעל ידי הדבור הקשה והרוגז, הוא עובר על פשע מלפעול הרוגז, אך אחרי כן מתיך טומאת העון לאטו. כאשר קרה בעון העגל. שיר השירים רבה ה' ב' - ממולאים בתרשיש, זה התלמוד שהוא כים הגדול.
ד. יונה א' - ויקם יונה לברח תרשישה מלפני ה'. רש"י - ים ששמו תרשיש והוא בחוצה לארץ אמר אברח לי הים שאין השכינה שורה בח"ל. אבן עזרא - אמר הגאון כי תרשישה תרסוס ורבי מבשר אומר שהוא עיר תונ"ס באפריקי. גר"א - תרשישה, אחר תאוות עה"ז לעשרו. וכמ"ש (יחזקאל כ"ז) תרשיש סחורתך מרוב כל הון.. ששם כל הכסף והזהב.
ה. יחזקאל כז' - תרשיש סחרתך מרב כל הון. מלבי"ם - אמר שתרשיש היה הסוחר הגדול שלך מרוב כל הון, וסחורה שהביאו כסף ברזל בדיל ועופרת שהיו נמצאים לרוב בתרשיש היא שפאניה הקדומה. מלכים א' י' – כי אני תרשיש למלך בים. יונתן – ארי ספינתא אפריקא. ישעיהו ב' - כי יום לד' צ-באות על כל גאה ורם.. ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה.. ושח גבהות האדם.. ונשגב ד' לבדו ביום ההוא.
ו. משלי יג' - יש מתעשר ואין כל, מתרושש והון רב. רש"י - ויש מתרושש ע"י שפיזר ונתן לאביונים והון רב מוכן לו.
ז. מצות הראי"ה או"ח א' – יתגבר כארי. שהארי, הגבורה שלו קנויה בטבעו, ה"נ צריך שיקנה האדם מדת הגבורה.. וראיתי במשבצות שכתב דלשון יתגבר הוא על משקל מתעשר מתרושש, דהיינו שבאמת אינו עשיר ואינו רש, וה"נ, אע"פ שאין האדם גיבור כנגד היצה"ר, שהוא תקיף, מ"מ יעשה עצמו כאילו הוא גיבור. ולע"ד לא מצינו משקל זה כ"א במ"ם, אבל כשבא ביו"ד דאיתן הוא בא על הנחת הפעולה לפי האמת, ואב לכולם 'על אויביו יתגבר' שנאמר על הקב"ה.. ונראה לי דזהו החילוק בין מדת הגבורה למדת העזות, דעזות, אע"פ שצריך להשתמש [בה] לעבודת השי"ת, מ"מ המדה בעצמה היא פחותה, ואין לקנות אותה בתורת קנין בנפש, אבל הגבורה יפה היא בעצם ומעטרת את הנפש.
ח. מגילה יב: - והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש אמר רבי לוי כל פסוק זה על שום קרבנות נאמר.. תרשיש. כלום שימשו לפניך בבגדי כהונה דכתיב בהו תרשיש ושהם וישפה.
ט. תיקוני זוהר יג' כז: - ועלייהו אתמר ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש, בתרין דרועין דברתא ובהון שית פרקין. האמונה והבטחון לרמב"ן י' - פי' תרשיש תרי שש, כלומר ב' פעמים ששה הם י"ב גבולי אלכסונים. ומכאן נלמוד ענין י"ב אבנים שבאפוד שהיו שש שש על שמות י"ב שבטים, ונקראו בכאן כולם תרשיש.
י. בראשית מט' כ' - מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך. רש"י - מאכל הבא מחלקו של אשר יהא שמן, שיהיו זיתים מרובים בחלקו. דברים לג' - ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו. שמות כח' - ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני ד' על שתי כתפיו לזכרן. מלבי"ם - שזה יורה על אחדות ישראל, שהגם שהם חלוקים.. בכ"ז הם מתאחדים. במדבר רבה ב' –בנימין ישפה וצבע מפה שלו דומה לכל הצבעים לי"ב הצבעים. רמב"ם כלי המקדש ט' ז' – ועל ישפה בנימין.. וכותב למטה מבנימין שבטי י-ה.
יא. ראש השנה טז: - ואמר רבי יצחק כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה שנאמר מרשית השנה מרשית כתיב ועד אחרית סופה שיש לה אחרית. רש"י - שישראל עושין עצמן רשין בראש השנה לדבר תחנונים ותפילה, כענין שנאמר, תחנונים ידבר רש (משלי יח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
