ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- הלכות ספירת העומר
בשו״ת מנחת אלעזר (ח״ד סימן מד) האריך להוכיח כנגד מי שאמר שאין לנסוע בימי העומר, וכתב שאין שום איסור לצאת לטיולים. והוכיח ממה שראינו שהאר״י יצא לדרך ממצרים למירון עם בנו ימים רבים לפני ל״ג בעומר כדי לגלח את שערותיו בגיל שלוש, וכן היו בני ישראל עולים לרגל לחג השבועות כבר מחג הפסח, והיו אלו הליכות של שמחה ומזל. וכתב שאין להפריך זאת, שהיה זה לפני מיתת תלמידיו של רבי עקיבא, ואילו לאחר מיתתם נאסר הטיול, שאין זו הסיבה האמיתית לאיסורים של זה הזמן, אלו בעבור שהם ימי דין ועל כן מתו התלמידים. דבריו אלו מבוססים על מה שביאר בספר פרי עץ חיים (פ״ז שער ספירת העומר), לפיו ימי העומר הם ימי דין, ולכן נפגעו תלמידי ר״ע מפני שלא נהגו כבוד זה בזה, שבזמן זה דקדק עמהם הקב״ה כחוט השערה, אבל בשאר זמנים מידת הדין לא היתה פוגעת בהם (ישמח משה ל"ג בעומר), הובא זה גם בספר חזון עובדיה (יו״ט עמוד עדר).
וכן אין להקשות שרק לדבר מצוה הותר לצאת ולא לשאר מילי, שכבר כתב הרמ״א (סימן רמח ס״ד) שגם הליכה לסחורה או לראות את פני חבירו חשוב כדבר מצוה, ולכן רשאי גם מי שיוצא להתרענן.
וידועים דברי הרמב״ן (פרשת אמור) שימי העומר נחשבים כימי חול המועד, שזמנו הוא בין פסח לשבועות, ולכן חג השבועות נקרא עצרת, כמו שמיני עצרת שהוא סוף החג אחר חול המועד, וכן כתב שם גם רבינו בחיי. וממילא נוהגים בו כמה איסורים כשם שנוהגים בחול המועד.
והנה הגר״ח קניבסקי ביאר שהעולם טועה כשמשווה בין ימי העומר לימי בין המצרים, שאף שבימי בין המצרים נאסרו הרבה דברים משום אבילות, בימי העומר לא נהגו איסור רק בנישואין ותספורת. וכן כתב בשו״ת אור לציון (ח״ג עמוד קפד) שהאיסור בימי העומר הוא רק מה שהזכיר מרן (סימן תצג), דהיינו שלא לישא אשה ולא להסתפר, והיום הוסיפו לנהוג גם איסור בשמיעת נגינה, אבל כל שאר הדברים מותרים וכגון לקנות בגדים חדשים. וכן מובא במשנ״ב דרשו (סימן תצג הערה 4) שגם הגר״ח קניבסקי והגרש״ז אורבעך התירו כל זאת, ולעומתם מצאנו פוסקים שחולקים על קולא זו ומחמירים שלא לברך שהחיינו בזמן זה ולא לקנות בגדים חדשים.
ובספר ארחות רבנו (ח״ב עמוד צה) הובא בשם הסטיפלר שמותר לרחוץ בים, וכן הביא גם הגרי״ש אלישיב (קובץ הלכות), וכן בשו״ת דברי מלכיאל (ח״ג סימן יג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
