ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- הלכות ספירת העומר
בשו״ת מנחת אלעזר (ח״ד סימן מד) האריך להוכיח כנגד מי שאמר שאין לנסוע בימי העומר, וכתב שאין שום איסור לצאת לטיולים. והוכיח ממה שראינו שהאר״י יצא לדרך ממצרים למירון עם בנו ימים רבים לפני ל״ג בעומר כדי לגלח את שערותיו בגיל שלוש, וכן היו בני ישראל עולים לרגל לחג השבועות כבר מחג הפסח, והיו אלו הליכות של שמחה ומזל. וכתב שאין להפריך זאת, שהיה זה לפני מיתת תלמידיו של רבי עקיבא, ואילו לאחר מיתתם נאסר הטיול, שאין זו הסיבה האמיתית לאיסורים של זה הזמן, אלו בעבור שהם ימי דין ועל כן מתו התלמידים. דבריו אלו מבוססים על מה שביאר בספר פרי עץ חיים (פ״ז שער ספירת העומר), לפיו ימי העומר הם ימי דין, ולכן נפגעו תלמידי ר״ע מפני שלא נהגו כבוד זה בזה, שבזמן זה דקדק עמהם הקב״ה כחוט השערה, אבל בשאר זמנים מידת הדין לא היתה פוגעת בהם (ישמח משה ל"ג בעומר), הובא זה גם בספר חזון עובדיה (יו״ט עמוד עדר).
וכן אין להקשות שרק לדבר מצוה הותר לצאת ולא לשאר מילי, שכבר כתב הרמ״א (סימן רמח ס״ד) שגם הליכה לסחורה או לראות את פני חבירו חשוב כדבר מצוה, ולכן רשאי גם מי שיוצא להתרענן.
וידועים דברי הרמב״ן (פרשת אמור) שימי העומר נחשבים כימי חול המועד, שזמנו הוא בין פסח לשבועות, ולכן חג השבועות נקרא עצרת, כמו שמיני עצרת שהוא סוף החג אחר חול המועד, וכן כתב שם גם רבינו בחיי. וממילא נוהגים בו כמה איסורים כשם שנוהגים בחול המועד.
והנה הגר״ח קניבסקי ביאר שהעולם טועה כשמשווה בין ימי העומר לימי בין המצרים, שאף שבימי בין המצרים נאסרו הרבה דברים משום אבילות, בימי העומר לא נהגו איסור רק בנישואין ותספורת. וכן כתב בשו״ת אור לציון (ח״ג עמוד קפד) שהאיסור בימי העומר הוא רק מה שהזכיר מרן (סימן תצג), דהיינו שלא לישא אשה ולא להסתפר, והיום הוסיפו לנהוג גם איסור בשמיעת נגינה, אבל כל שאר הדברים מותרים וכגון לקנות בגדים חדשים. וכן מובא במשנ״ב דרשו (סימן תצג הערה 4) שגם הגר״ח קניבסקי והגרש״ז אורבעך התירו כל זאת, ולעומתם מצאנו פוסקים שחולקים על קולא זו ומחמירים שלא לברך שהחיינו בזמן זה ולא לקנות בגדים חדשים.
ובספר ארחות רבנו (ח״ב עמוד צה) הובא בשם הסטיפלר שמותר לרחוץ בים, וכן הביא גם הגרי״ש אלישיב (קובץ הלכות), וכן בשו״ת דברי מלכיאל (ח״ג סימן יג).
למה תמיד יש מחלוקת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שופר
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
איך מותר להכין קפה בשבת?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
