ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- הלכות ספירת העומר
בשו״ת מנחת אלעזר (ח״ד סימן מד) האריך להוכיח כנגד מי שאמר שאין לנסוע בימי העומר, וכתב שאין שום איסור לצאת לטיולים. והוכיח ממה שראינו שהאר״י יצא לדרך ממצרים למירון עם בנו ימים רבים לפני ל״ג בעומר כדי לגלח את שערותיו בגיל שלוש, וכן היו בני ישראל עולים לרגל לחג השבועות כבר מחג הפסח, והיו אלו הליכות של שמחה ומזל. וכתב שאין להפריך זאת, שהיה זה לפני מיתת תלמידיו של רבי עקיבא, ואילו לאחר מיתתם נאסר הטיול, שאין זו הסיבה האמיתית לאיסורים של זה הזמן, אלו בעבור שהם ימי דין ועל כן מתו התלמידים. דבריו אלו מבוססים על מה שביאר בספר פרי עץ חיים (פ״ז שער ספירת העומר), לפיו ימי העומר הם ימי דין, ולכן נפגעו תלמידי ר״ע מפני שלא נהגו כבוד זה בזה, שבזמן זה דקדק עמהם הקב״ה כחוט השערה, אבל בשאר זמנים מידת הדין לא היתה פוגעת בהם (ישמח משה ל"ג בעומר), הובא זה גם בספר חזון עובדיה (יו״ט עמוד עדר).
וכן אין להקשות שרק לדבר מצוה הותר לצאת ולא לשאר מילי, שכבר כתב הרמ״א (סימן רמח ס״ד) שגם הליכה לסחורה או לראות את פני חבירו חשוב כדבר מצוה, ולכן רשאי גם מי שיוצא להתרענן.
וידועים דברי הרמב״ן (פרשת אמור) שימי העומר נחשבים כימי חול המועד, שזמנו הוא בין פסח לשבועות, ולכן חג השבועות נקרא עצרת, כמו שמיני עצרת שהוא סוף החג אחר חול המועד, וכן כתב שם גם רבינו בחיי. וממילא נוהגים בו כמה איסורים כשם שנוהגים בחול המועד.
והנה הגר״ח קניבסקי ביאר שהעולם טועה כשמשווה בין ימי העומר לימי בין המצרים, שאף שבימי בין המצרים נאסרו הרבה דברים משום אבילות, בימי העומר לא נהגו איסור רק בנישואין ותספורת. וכן כתב בשו״ת אור לציון (ח״ג עמוד קפד) שהאיסור בימי העומר הוא רק מה שהזכיר מרן (סימן תצג), דהיינו שלא לישא אשה ולא להסתפר, והיום הוסיפו לנהוג גם איסור בשמיעת נגינה, אבל כל שאר הדברים מותרים וכגון לקנות בגדים חדשים. וכן מובא במשנ״ב דרשו (סימן תצג הערה 4) שגם הגר״ח קניבסקי והגרש״ז אורבעך התירו כל זאת, ולעומתם מצאנו פוסקים שחולקים על קולא זו ומחמירים שלא לברך שהחיינו בזמן זה ולא לקנות בגדים חדשים.
ובספר ארחות רבנו (ח״ב עמוד צה) הובא בשם הסטיפלר שמותר לרחוץ בים, וכן הביא גם הגרי״ש אלישיב (קובץ הלכות), וכן בשו״ת דברי מלכיאל (ח״ג סימן יג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
