ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. מלאכי ג' - זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים. הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ד' הגדול והנורא. והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.
ג. מאמרי הראי"ה הלכה ומעשה עמ' 532 - אנו בטוחים בבשורת הגאולה ע״י אליהו זכור לטוב, כמו שאמר מלאכי הנביא האחרון ג׳: ״הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני״, ואמר: ״כי אני ד׳ לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם״, ״ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ד׳ צבאות״.. וקשר כל הגדולות ב״זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים״, שהם כל תורת היהדות הנצחית, וחותם: ״הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ד׳ הגדול והנורא״, שהוא יום הגאולה השלמה, ״והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם״, כדי לתמם את החזון שישראל יהיה מאוחד, גוי אחד על ארצו המחודשת.
ד. מיכה ז' - כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. ישראל ותחיתו כח' - הגאולה נמשכת היא והולכת. גאולת מצרים וגאולת העתיד השלמה היא פעולה אחת שאינה פוסקת, פעולת היד החזקה והזרוע הנטויה, אשר החלה במצרים והיא פועלת את פעלותיה בכל המסבות. משה ואליהו גואלים הם לגאולה אחת, המתחיל והגומר, הפותח והחותם.
ה. אגרות הראי"ה ב' תקעא' - מה יהיה האחרית מכל הפירודים.. אם לא ימצא לנו תל תלפיות אחד שישא את הדגל הכללי של האומה ויעסוק בלא הרף בכל התעמולות היותר רצויות בעבודת אחדות האומה, השוית המחלוקת והתקשרות השאיפות. כשם שאנו מכירים ומאמינים שתשועת ישראל תבא ע"י התחלה של קץ המגולה, שנעשה אנו בכח אשר נתן לנו ד' לעשות חיל, לרכוש את הארץ, לגאול אותה, לעבדה ולבנותה.. כן עלינו לדעת יותר ויותר כי רוח ד' אשר על אליהו להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, לעשות שלום בעולם, להשוות את המחלוקת, צריכה להתגלות גם בפעולה נפשית שלנו, פעולת האומה כולה, ע"י כחותיה היותר טובים, ת"ח המרבים שלום בעולם.
ו. זוהר תרומה קלה. - כגוונא דאינון מתייחדין לעילא באחד אוף הכי איהי אתיחדת לתתא ברזא דאחד למהוי עמהון לעילא חד לקבל חד, קודשא בריך הוא אחד לעילא לא יתיב על כורסייא דיקריה עד דאיהי אתעבידת ברזא דאחד כגוונא דיליה למהוי אחד באחד והא אוקימנא רזא דה' אחד ושמו אחד, רזא דשבת איהי שבת דאתאחדא ברזא דאח"ד.. כד עייל שבתא איהי אתיחדת ואתפרשת מסטרא אחרא.. וכל שולטני רוגזין ומארי דדינא כלהו ערקין.. ואנפהא נהירין בנהירו עלאה ואתעטרת לתתא בעמא קדישא וכלהו מתעטרן בנשמתין חדתין, כדין שירותא דצלותא לברכא לה בחדוה בנהירו דאנפין ולומר ברכו את ד' המבורך.
ז. טור רפו' – נוהגין לומר תכנת שבת מיוסדת על אלפא ביתא של תשר"ק על שם הגאולה דכתיב אשרקה להם ואקבצם. בית יוסף - זה לשון שבלי הלקט מצאתי בשם רש"י (סידור רש"י סי' תקה) לפיכך הוא מיוסד באלפא ביתא זו לפי שהיא נשמעת על הגאולה והגאולה עתידה להיות בזכות שבת.
ח. עולת ראי"ה ב' יג' הדלקת הנר – כתיב ותזנח משלום נפשי (איכה ג') אמר ר' אבהו זו הדלקת נר בשבת (שבת כה:) היום הוא מיוחד לחיי החברה הסואנים. בין שיהיה האדם בטבעו נוטה לשלום ולאהבת הבריות בכללם או לא, הוא מתערב עמהם, רואה אותם ופועל עליהם ע"י התערבותו ונפעל מהם. אמנם בלילה, עת ההתיחדות של כל אחד בחיים הפנימיים העצמיים שלו, אז אם אהבת השלום תקועה עמוק בקרב לבבו, מפני שהוא מתיחס אל הבריות והם מתיחסים אליו באופן הגון וטוב.. אז יוסיף מרצון עצמו להמשיך את היחש היומי גם בלילה, ומרצונו שלא בהכרח טבעי יאיר לו את אור הנר, למען ישמח בראות עיניו את אהובי נפשו והם ישמחו בו.. בעת שהיה עם-ד' באיתן מצבו, והסביבה שחקה לפניו בחן וכבוד, אז בעת התקדש יום השבת קודש התעצמה בנפש התביעה הפנימית להדליק נר בשבת, למען הרחיב את מושג השלום הבחירי הרצוני.. אבל מעת אשר הגלה ישראל מארצו, ונדחה למקום חברה זרה לו, והסביבה תמיד שלמה לו צרה ויגון, שנאה ובוז, אז כפי המושג הפנימי של נפש נכאה כזאת שמצאה ביחש הבריות שמחוץ לה רק רע ומר, הוא להיות נזנחת משלום ולהתענג.. דוקא על הבדידות של החשך, של חשכת הלילה, שגואל את הנפש, הנתונה בין שונאים ומביטים בבוז ורעת עין, מן הכרח החברה.. אמנם זאת היא נחלת השבת לנו למורשה, מתנה טובה גנוזה, שבה הובטחנו שנזכה ליום שכולו שבת, שלא ישמע קול נוגש, ושפה ברורה תהפך על כל העמים, לדעת ערך אורם של ישראל, וזאת האהבה של השלום, השופע גם מחוץ לגבול ההכרח, תשוב ותפרח בנו ועל ידינו לעולם כולו.. חשכת הגלות ומרירותה נטלה את הנטיה הטבעית להדלקת נר בשבת.. הפעולה הא-להית בתור מצוה תדלג על ההרים ותגביה שיאה למרומי העתיד.. ע"כ תדליק נר בשבת לעורר כמקדם את התביעה הנכונה של אהבת השלום באופן בחירי. כי לא יזנח לעולם ד' אדון השלום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
