ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- בית כנסת
שאלה: האם מותר להיכנס לבית כנסת במחנה צבאי כדי להטעין את הפלאפון?
תשובה: בית הכנסת מיועד לדברים שבקדושה, לכן אין נכנסים לבית הכנסת אלא לדבר מצווה (רמב"ם תפילה יא, ח), וכל הנכנס אליו למטרה אחרת, פוגע בכבודו. לפיכך, אסור להיכנס לבית הכנסת כדי להינצל מהגשמים או מהחום, או כדי לתאם פגישה עם חבר, או כדי להשתמש בשקע שבו כדי להטעין את הפלאפון או המחשב.
אומנם בעת הצורך התירו חכמים שייכנס אדם לבית הכנסת לצורך אישי, ובתנאי שלפני כן יכבד אותו על ידי לימוד כלשהו. לכן, הנצרך לקרוא לחברו מבית הכנסת, ייכנס וילמד הלכה אחת או פסוק אחד, ורק אחר כך יקרא לחברו. ואם אינו יודע ללמוד, ישהה מעט בשתיקה ובכבוד, שכן גם בשהייה בבית הכנסת בדרך כבוד יש מצווה (מגילה כח, ב; שולחן ערוך קנא, א).
כיוצא בזה כשיורדים גשמים, בשעת הצורך, מותר להיכנס לבית הכנסת תוך כוונה ללמוד בתוכו מעט. ולכתחילה ילמד בכל משך הזמן שישהה בו.
וכן הנצרך להטעין את הפלאפון או המחשב, אם אין לו מקום אחר שהוא יכול לעשות זאת, יוכל להיכנס לבית הכנסת, ללמוד קצת ולהשתמש בשקע. וכן כאשר ירצה להוציא אותו, ילמד קצת ולאחר מכן יוציא אותו. ונראה שהואיל והצורך להטעין אינו דחוף כמו קריאה לחבר, נכון שילמד זמן קצר ולא יסתפק באמירת פסוק.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
837 - מצוות מזוזה במעלית
838 - שלא להיכנס לבית הכנסת לצורך חול
839 - מזוזה בכל חדר: החיוב, הפטור והברכה
טען עוד
שאלה: האם כשמטיילים בצפת מותר להיכנס לבית כנסת אבוהב או האר"י כדי להביט בנויו של בית הכנסת ולא כדי להתפלל או ללמוד?
תשובה: מותר להיכנס לבית הכנסת כדי להתבונן בנויו ובכבודו, משום שגם שהייה כזאת בבית הכנסת מכבדת אותו ונחשבת מצווה, קל וחומר כאשר גם לומדים על הקהילה או על רבניה. אולם אסור להיכנס לבית הכנסת כדי ללמוד על האדריכלות שלו (עיין לקט הקמח החדש קנא, ל).
אכילה תוך כדי לימוד בבית המדרש
שאלה: אני לומד בישיבה, ובמשך הלימוד מעוניין לשתות קפה או תה וגם לטעום עוגיות. האם מותר לי לשתות ולאכול בבית המדרש, או שעליי לצאת בכל פעם מבית המדרש לשם כך?
תשובה: בתי כנסיות ובתי מדרשות נועדו לתפילה ולתורה, ולכן אין לאכול ולשתות בהם ואין לישון בהם. אומנם כאשר יש צורך, כדי למנוע ביטול תורה, מותר לאכול ולשתות בבית המדרש. שהואיל ותכליתם של בתי מדרשות להוסיף תורה, בשעת הצורך עדיף לוותר מעט בשמירת כבודם כדי להוסיף זמן ללימוד תורה. לפיכך, אם כדי לאכול ולשתות יצטרכו הלומדים ללכת לביתם ויפסידו זמן לימוד, הקלו שיאכלו וישתו בהם, תוך הקפדה על הניקיון. וכן הדין בבית כנסת שרגילים ללמוד בו (שולחן ערוך קנא, א; מא, ב).
אבל בישיבות, שבהן חדר האוכל סמוך לבית המדרש, אין לאכול בו, מפני שאין בדבר צורך. כמו כן, בבתי מדרש שלומדים בהם אברכים, אם יש להם חדר שבו יוכלו לאכול, לא יאכלו בבית המדרש.
אומנם מים, תה וקפה מותר לשתות בבית המדרש, כדי למנוע ביטול תורה. ויש שנצרכים גם לטעום דבר בעת לימודם, ומותר להם כדי למנוע ביטול תורה, תוך הקפדה על הניקיון.
סעודות מצווה בבית כנסת
שאלה: האם מותר לקיים בבית כנסת סעודות מצווה, כמו סעודה שלישית, ברית מילה, ושבע ברכות?
תשובה: מותר בשעת הצורך לקיים סעודת מצווה בבית הכנסת ובבית המדרש, שכן מבואר בתלמוד הירושלמי (פסחים א, א) שכאשר הרבנים התכנסו בבית הכנסת לצורך קידוש החודש היו מקיימים סעודה (שולחן ערוך אורח חיים קנא, ד). כיוצא בזה נוהגים לערוך בבית הכנסת ברית מילה ולשתות יין מכוס הברכה, הואיל וזו מצווה.
אומנם יש אומרים שרק סעודת מצווה קטנה התירו לקיים בשעת הצורך בבית הכנסת, שכן בעת קידוש החודש ועיבור השנה אכלו פת וקטניות. בכלל זה גם מותר להגיש כיבוד קל כמקובל ביארצייט. אבל סעודה גדולה שמרבים לשתות בה משקה אלכוהולי אסור, ובכלל זה אסור לקיים בבית הכנסת סעודת ברית מילה, שבע ברכות וסיום מסכת (מגן אברהם קנא, ה; אליה רבה ז; פרי מגדים, בן איש חי ויקרא ד).
מנגד, יש אומרים שמותר בשעת הצורך לקיים בבית כנסת גם סעודת מצווה שמרבים לשתות בה משקה אלכוהולי, וכפי שנהגו בשעת הצורך לקיים בבית הכנסת קידוש וסעודות שבת לאורחים עניים. ובתנאי שישמרו על קדושת המקום ולא ישתכרו (קרן לדוד אורח חיים לז; תורת חיים קנא, ט; בני ציון ליכטמן קנא, ד; רסט, ג; שרידי אש חלק א' אורח חיים טז, יט; יביע אומר חלק י' אורח חיים יד).
הלכה למעשה
במקום שרגילים לערוך בבית הכנסת סעודות מצווה גדולות, מותר להמשיך במנהגם. שכן יש אומרים, שמנהגם נחשב כ"תנאי", כלומר כבית כנסת שנבנה על דעת שיקלו לקיים בו סעודות מצווה גדולות, ואזי גם לדעת המחמירים יהיה הדבר מותר (עיין משנה ברורה קנא, ה; שער הציון ד; ביאור הלכה קנא, יא, "אבל בישובו", "אבל בבתי כנסת"; ערוך השולחן ה).
לפיכך, במקום שנוהגים לקיים בבית הכנסת סעודה שלישית רשאים לקיימה. ואם רגילים לערוך בבית הכנסת סעודות ברית מילה ופדיון הבן, מותר לקיימן. וכל זה בתנאי שייזהרו לשמור על קדושת בית הכנסת, ויימנעו משיחות בטלות וקלות ראש. וכן ייזהרו מעירוב גברים ונשים. אבל במקום שלא נהגו לערוך סעודות מצווה בבית הכנסת, לכתחילה עדיף לנהוג כדעת המחמירים שלא לערוך בו סעודות מצווה גדולות. והרוצים להקל רשאים, שכן דעת הרבה פוסקים.
דיבורי חול בבית הכנסת
שאלה: אני אברך בישיבה, לפעמים יש צורך לשאול את החברותא בענייני חול, כמו היכן כדאי לקנות מזון במחירים טובים, או איך כדאי לנסוע למקום מסוים. האם אפשר לדבר על כך בבית המדרש או רק כאשר יוצאים אפשר לדבר על כך?
תשובה: בית הכנסת מיועד לדברים שבקדושה, לתפילה ולתורה, ואין לדבר בו בענייני חול (מגילה כח, א-ב; שולחן ערוך קנא, א). אומנם כדי למנוע ביטול תורה, מותר בשעת הדחק למי שלומד בבית המדרש לדבר מעט בדברי חול ובעסקים נצרכים, כדי שלא יצטרכו לצאת מבית המדרש ולהתבטל מלימודם (מסגרת השלחן יג, א).
דברי חול בסעודות מצווה
נראה שלנוהגים להקל לקיים סעודות גדולות בבית הכנסת, בעת הסעודה מותר לאדם לדבר מעט עם שכנו בידידות ובכבוד על ענייני חול, כגון לשמוע מה הוא עושה בעבודתו ואם קנה בית חדש, למרות שבזמן אחר דיבורים אלה אסורים בבית הכנסת. וזאת משום שכך מקובל בסעודה, ואין בכך פגיעה נוספת בכבוד בית הכנסת מעבר לפגיעה שבעצם קיום הסעודה. ורק משיחות בדברים בטלים וקלות ראש עליהם להימנע.
הרצאות חול בבית כנסת
הרצאות מדעיות, אף שיש בהן ערך, כיוון שהן עוסקות בענייני חול, אסור לקיים בבית הכנסת ובבית המדרש. אומנם בשעת הדחק, בקהילות שיש צורך לקרב רחוקים ולשמור על קרובים שלא יתרחקו, כאשר אין מקום אחר שבו ניתן לכנס את הקהילה מלבד בית הכנסת – מותר לקיים בבית הכנסת הרצאות בענייני מדע, בריאות וכלכלה, וכעין מה שהתירו להאכיל אורחים בבית הכנסת (טורי זהב קנא, א, על פי רמב"ן ודעימיה לגבי תנאי; ביאור הלכה יא "אבל בישובו"). ונכון שיקפידו לפתוח את ההרצאות בדברי תורה, כך שדברי המדע והעצות לחיים יהיו המשך של דברי התורה.
כאשר ההרצאה המדעית נוגעת באופן ישיר לביאור התורה, מותר לכתחילה לקיימה בבית המדרש.
דברי פוליטיקאים בבית הכנסת
שאלה: לעיתים אישי ציבור פוליטיים מבקשים לדבר בבית הכנסת, במיוחד לקראת בחירות. האם הדבר מותר?
תשובה: בכלל האיסור לדבר בדברי חול, גם אסור לדבר בעניינים פוליטיים ומפלגתיים. אולם על ענייני תורה, יישוב הארץ, חינוך וקליטת עלייה – מותר ומצווה לדבר בבית הכנסת. לפיכך, אם איש הציבור מדבר על המצוות הללו והגשמתן – מותר. אבל אסור לדבר על עניינים מפלגתיים, כמו יצירת קואליציות, שיטות הסברה, דברי ביקורת על מפלגות אחרות והתארגנות לבחירות. ואף שעניינים אלו חשובים מאוד, אין מקומם בבית הכנסת.
כה גיירו רבותינו – פודקאסט
כידוע ישנה מחלוקת בין הרבנים בנוגע לגיור קרובי ישראל שחפצים לקיים אורח חיים מסורתי אבל לא דתי. או במילים אחרות, להצטרף לעם היהודי תוך קבלת הזהות היהודית הכוללת מצוות ומנהגים רבים אבל לא אורח חיים דתי. לפני כשלוש שנים יצא לאור ספרי 'מסורת הגיור', בעזרת חברי מכון הר ברכה, על נושא זה. לאחרונה הרב מאור קיים, ראש המכון, והרב אבישי לקס יצרו פודקאסט ושמו "כה גיירו רבותינו", ובו עשרים פרקים שמסבירים באופן יסודי, עמוק ובהיר כאחד את הסוגיות הללו, ובכללן: הגדרת קבלת מצוות, גיור לשם אישות, האם ניתן לבטל גיור, מתי אין לגיור תוקף, גיור קטנים ושיקולים משפחתיים, חברתיים ולאומיים. זו הזדמנות מצוינת להעמיק בסוגיה חשובה זו.
מתוך בעיתון 'בשבע'
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
