ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום ירושלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ירושלים – משפיעה על כל העולם
חכמינו אמרו במקומות רבים שהשפעת ירושלים היא לכל העולם. והמקור המרכזי הוא בדברי הנביאים שאומרים כך על הבית הראשון שהיה מוקד עליה לרגל לעולם. "וְכָל הָאָרֶץ מְבַקְשִׁים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ: וְהֵמָּה מְבִאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת וְנֵשֶׁק וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה" (מלכים א פרק י כד).
גם על הבית השני נאמר "וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל הַגּוֹיִם וּמִלֵּאתִי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כָּבוֹד אָמַר ה' צְבָאוֹת: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה' צְבָאוֹת: גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר ה' צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם ה' צְבָאוֹת (חגי פרק ב ז). וכך כמובן גם על הבית השלישי בכמה מקומות "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב).
ירושלים - אורו של עולם
חכמינו אמרו שירושלים מאירה לכל העולם. "ירושלים אורו של עולם שנאמר (ישעיה ס) 'והלכו גוים לאורך' ומי הוא אורה של ירושלים? הקב"ה. דכתיב 'והיה לך ה' לאור עולם" (מדרש רבה בראשית - פרשה נט פסקה ה). וכן הוא בגמרא (בבא בתרא דף עה ע"א) שמדברת על עורו או אורו של לויתן שנעשה סוכה "והשאר פורסו הקב"ה על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו שנאמר והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך".
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (709)
הרב שמואל אליהו
729 - פרשת אחרי מות תשפ"ו - רבי יהודה בר אלעאי
730 - פרשת במדבר תשפ"ו - יום ירושלים
731 - פרשת נשא תשפ"ו – תורה עם מלוכה בשבועות
טען עוד
ירושלים משמחת את כל העולם, כי בלי שמחה אין השראת שכינה בעולם, וכיצד יתקיים "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"? לכן אומר דוד המלך על נוכחות ה' מתוך שמחה "גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ: יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" ומתוך שמחה ניכרת האלוקות בעולם. "אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב" (תהילים מח). בגלל מעלתה שמשפיעה על כל העולם, יש מתנגדים לשלטון ישראל בירושלים, וכדברי דוד המלך "כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו: הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ: רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה".
ירושלים – היופי של עולם
חכמינו אמרו שירושלים מביאה נוי ויופי לכל העולם. "דרש רבא מאי דכתיב וילך דוד ושמואל וישבו בנויות ברמה? וכי מה ענין נויות אצל רמה? אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם" (זבחים דף נד/ב).
על כן אמרו חכמים "עשרה קבים יופי ירדו לעולם תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו" (קידושין דף מט/ב). ובפסוק בשירת הים נאמר "נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ". שבית המקדש נקרא נווה. וכן "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ". שתרגם התרגום "דין אלהי ואבני ליה מקדשא".
ירושלים – הברכה של העולם
ירושלים היא גם מקור הברכה של העולם, כך מובא בזכריה (יד) על אחרית הימים. "וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת: וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם".
כן אומר שלמה המלך על השפע של ירושלים. "הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים: עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי: קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּבְנֵי בַיִת הָיָה לִי גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם: כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת עָשִׂיתִי לִי וכו' (קהלת ב'). והסביר שם רש"י "שהיה שלמה מכיר בחכמתו את גידי הארץ איזה גיד הולך אל כוש ונטע בו פלפלין. איזה הולך לארץ חרובי ונטע בו חרובין. שכל גידי הארצות באים לציון שמשם משתיתו של עולם שנאמר (תהלים נ) 'מציון מכלל יופי' לכך נאמר עץ כל פרי". מהשפע הזה באה לשלמה החכמה הגדולה שהייתה לו.
ירושלים, יהודה ושומרון - הם לא שטחים
מתפללים על ירושלים אלפיים שנה
ארץ ישראל היא ארץ הקודש. ארץ ישראל עלתה יותר ויותר בעת שחרור ירושלים, יהודה ושומרון מעול הזרים. אלוקים כרת על השחרור הזה ברית. התורה הבטיחה, הנביאים התנבאו בשם ה' על השחרור הזה. אנחנו התפללנו על כך שנים בכל תפילה ובכל ברכת המזון. בחתונה ובברית מילה בשעת אבל ובשעת שמחה. כך התפללנו על ירושלים ולא שכחנו אותה. התפללנו לכיון שלה ממזרח וממערב מצפון ומים.
הקדושה עלתה בששת הימים
מדרגת הקדושה של ירושלים עלתה מאוד בשחרורה במלחמת ששת הימים, שבה שוחררו יהודה והשומרון ונחלת בנימין. קברי האבות וקבר רחל. קבר יוסף ועוד. על מעלת שחרור המקומות הללו כתב הגאון הקדוש רבי אברהם אזולאי זיע"א בספרו חסד לאברהם (מעין ג - נהר ז) כי כל עם מקבל ארץ לפי תכונתו הפנימית. וכן פירשו רבותינו ז"ל על עשו הוא אדום וארצו אדומה, מורה שממש יחוס הארץ עם האומה השוכנת בה".
אם אין ישראל יושבים בכל ארצם - חסר בהשראת השכינה
"וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל ונשמתם ותורתם ואלהותם, כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש והעם היושב בה עם קדוש, ונשמתם קדושה ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש שהוא השר על ישראל". ואם אין ישראל יושבים בכל ארצם, הרי חסר בהשראת השכינה בעם ישראל. כי "שכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת. וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדי אל גבולו".
הסכמי אוסלו - אין לך לא תחנם יותר מזה
רבינו עובדיה הדאיה זצוק"ל כתב בספרו ישכיל עבדי (ח מג) שאסור לתת חלקים מארץ ישראל לשלטון נכרים. "הנה מקרא מלא דיבר הכתוב לא תחנם ודרז"ל לא תתן להם חנינה בקרקע שאסור למכור בית לנכרי בארץ ישראל משום לא תחנם אפ' בזמן הזה שהיינו שרויים תחת שלטונם. וכל שכן עתה שארץ ישראל כולה נכבשה על ידי ישראל ומגיעה להם מכח הכיבוש". שאסור לתת להם בית, וכל שכן ערים שלמות. "דאין לך לא תחנם יותר מזה".
ארץ ישראל – קנין עולם
הסיבה שאסור, גם בעת החורבן והגלות, למכור לגויים נחלה בארץ היא בגלל שה' הבטיח לאברהם את הארץ לעולם. "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ: וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים" (בראשית יז). "היינו לדור דורות עד עולמי עד שאף שהעונות גרמו שגלו ממנה אך הקנין שהקנה לאברהם אבינו ע"ה ובניו אחריו לא פקע משום זה. אלא הרי היא ברשות ישראל וקנינו ויש איסור לא תחנם בזמן שהיא בחרבנה תחת שלטון זרים".
שחרור ארץ ישראל - מתנת ה'
ואם בגלות כך, כל שכן אחרי שכבשנו אותה. "אחרי הנסים והנפלאות שעשה לנו במלחמת ששת הימים, כי היה בזה נס פלאי ואלהי ואין לנו להיות כפויי טובה אשר עשה לנו ונבגוד בטובה ובמתנה אשר חננו לנו". ואם יגידו לנו כי יש סכנה מהאומות, "עלינו לשים בטחוננו בה' שכשם שעשה לנו נסים ונפלאות במלחמת ששת הימים כן יש לקוות שיקיימה בידינו עד עולם ולא יחזור מהמתנה אשר חנן אותנו ודבר אלהינו יקום לעולם". שהגלות כבר כיפרה על כל עוונותינו.
סילוק הסט"א והקמת שכינתא מעפרא
עוד כותב הרב כי הכיבוש של חיילי צה"ל בששת הימים סילק את הסטרא אחרא "הנה עתה אחרי הכיבוש נפדתה מיד העשוקה הסטרא אחרא ונכנסה לגבול הקדושה ובזה הקמנו שכינתא מעפרא שהיתה שרויה בגלות ביד זרים. ואם ח"ו נחזיר אפילו שעל כל דהוא, הרי בזה אנו נותנים שליטה לקליפה ולסטרא אחרא" ואנחנו ח"ו מפילים את השכינה ומכפיפים אותה תחת הסטרא אחרא".
עוד כותב הישכיל עבדי שכל אדמה שנותנים לאומות - נותנת יותר שליטה לכוחות הקליפה, הטומאה והסטרא אחרא. מי יודע איזה נזק תגרום הקליפה לעם ישראל בשליטתה. לצערינו לא שמעו לדבריו בהסכמי אוסלו ונתנו חלקים מארץ ישראל לגויים. הם הבטיחו באותה שעה שיהיה שלום בין העמים ומזרח תיכון חדש. בעקבות ההסכמים הללו נרצחו על ידי שונאינו אלפי יהודים רח"ל. כן נתנו אחר כך את גוש קטיף וחבל עזה לערבים והבטיחו שיהיה שלום גדול, והם תכננו באמצעותו להשמיד את כל מדינת ישראל, גרמו נזק נורא ובנס ניצלנו מהם.
האם כיבוש בימינו מחייב מעשרות?
ניסי ניסים לעיני כל הארץ
יש לדון מבחינה הלכית על מעמד ארץ ישראל אחרי השחרור בתש"ח ובששת הימים. על נושא זה דן בשו"ת ציץ אליעזר (חלק י סימן א) האם שחרור ארץ ישראל בידי צה"ל במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים נחשב 'כיבוש' לענין קדושת הארץ לתרומות ומעשרות ושאר מצוות. בתחילת תשובתו הוא כותב על מלחמת ששת הימים "במשך ימים ספורים קוים בנו ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, שומע תפלה שמע וקיבל קול שועת עמו ויצאנו משיעבוד לגאולה ומאפילה לאור גדול, גם כל העמים תקעו כף ובעל כרחם הודו בפיהם כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו יבחר לנו את נחלתינו את גאון יעקב אשר אהב סלה".
שטחים הנכבשים - מתעוררת בהם קדושתן עולי מצרים
על הדיון ההלכתי הוא מביא מספר הלכות ארץ ישראל המיוחס להטור ז"ל שכתב "ולפי דעתי לא בעיא קדוש מקום מכל מה שכבשו עולי מצרים. ואפילו היום אם תהיה עיר אחת בא"י מיוחדת לדירת ישראל והשדות מיוחדות לישראל ולא יהיה עליהן אימת גוי שיוכל לגרשם ממנה - זו היא קדושתה וחייב במעשר דאורייתא". ואם על אדמת אדם יחיד כך – על כלל ישראל על אחת כמה וכמה.
קדושת עולי מצרים בטלה, קדושת עולי בית שני לא בטלה
פסק הרמב"ם (תרומות פרק א ה) "כל שהחזיקו עולי מצרים ונתקדש קדושה ראשונה - כיון שגלו בטלו קדושתן, שקדושה ראשונה לפי שהיתה מפני הכיבוש בלבד קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא. כיון שעלו בני הגולה (בבית שני) והחזיקו במקצת הארץ קדשוה קדושה שנייה העומדת לעולם לשעתה ולעתיד לבוא". לכן אנו חייבים לעורר את קדושת הארץ שבטלה בעת הגלות.
קדושת עולי בבל - מדרבנן
דבריו של הטור בספרו סותרים למה שנכתב בשו"ע ובטור (יו"ד שלא ב) "בזמן הזה, אפילו במקום שהחזיקו בו עולי בבל, ואפילו בימי עזרא אין חיוב תרומות ומעשרות מן התורה, אלא מדבריהם. מפני שנאמר: 'כי תבואו' משמע ביאת כולכם ולא ביאת מקצתן, כמו שהיתה בימי עזרא". ואולי דברי השו"ע מתקיימים בישיבת ארץ ישראל ללא כיבוש ורק תחת שלטון נכרים כמו שהיה בימיהם. אבל בכיבוש של ימינו - אפשר שתחזור קדושת דאורייתא לאדמות ארץ ישראל שכבשום עולי מצרים וכל שכן עולי בבל.
המבי"ט- קדושה מתעוררת
החידוש הזה מופיע בדברי המבי"ט (מורנו הרב משה בן יוסף טראני חי בתקופת הב"י) שכתב בקרית ספר פ"א דתרומות כי כל שבא לנו ע"י כיבוש מלחמה, חוזר וניעור קדושת הכיבוש הראשון, "ונראה דבעינן מלך או נביא ורוב ישראל אפילו לכיבוש ארץ ישראל היינו בכיבוש ראשון, אבל כיבוש שני כיון שכבר קדשה ארץ ישראל אף על פי שבטלה כשגלו, לא הוצרכו רוב ישראל אלא עזרא וסיעתו קדשוה". כך עונה המבי"ט לשאלה איך קדשו עזרא וסיעתו את ארץ ישראל בלי שהיה להם מלך ונביא ולא היה רוב ישראל עימהם.
בימינו עדיף שיש כיבוש
צריך לומר כי כמו שהועיל הכיבוש של עזרא ונחמיה לעורר את הקדושה הראשונה למרות שלא היו כל ישראל עימהם, כך יועיל הכיבוש של ימינו לעורר את הקדושה הראשונה של הארץ, למרות שאין פה את רוב ישראל ואין לנו מלך ונביא. ובימינו עדיף הכיבוש שלנו על החזקה שהייתה בימי עזרא הסופר. מפני שבימי עזרא קדושת הארץ חזרה על ידי חזקה, ולכן צריך גם קידוש בפועל. אבל כשבא הדבר ע"י כיבוש כמו עתה תו לא צריכים לשום קידוש, והכיבוש כשלעצמו הוא גם הקידוש.
בבית שני – נתחייבו במעשרות מן התורה
עוד מחדש שם הטור כי מה שאמרו שחיוב המעשרות היה בבית שני מדרבנן, היה רק בתחילה. "בימי עזרא לא היו חייבים במעשרות מן התורה. אחר כך כשנתיישבו והחזיקו בה חזקה - נתחייבו במעשרות מן התורה. כל שכן בימי מלכי חשמונאי. וכשגלינו בחורבן בית שני נפטרו מן המעשרות". וזה כדעת התוס' שסובר כי בימי הבית השני היה חובה על תרומות ומעשרות מהתורה, רק בטלה אחרי שגלינו מאדמתנו.
ישראל שקנה אדמה ברשיון המלך - חוזרת לקדושתה
כותב הרש"ש בחידושיו למסכת עדויות (פ"ח מ"ו) כי הרמב"ם רוצה לומר במה שכתב שכיבוש עזרא היתה מפני החזקה. דרוצה לומר דגם עתה כשקנה ישראל קרקע בארץ ישראל ברשיון המלך, הוי דומיא דזמן עזרא. דאז כמו כן עלו והחזיקוה ברשיון כורש ולכן חוזרת לקדושתה". ובימינו שיש גם את הסכמת העולם ע"י חבר הלאומים, וגם כיבוש הארץ – הרי שבוודאי חוזרת לקדושתה.
הכיבוש מחזירה לקדושה הראשונה
כן כתב המאירי (נדה ד' מ"ו ע"ב) שאין צורך לקדש את ארץ ישראל בשעת הכיבוש השלישי "ולא תצטרך לקדשה בשעת הכיבוש, שכיבוש שלישי מחזירה לקדושתה". מפורש בדבריו שבשעת הכיבוש השלישי של ימינו לא נצטרך לקדש את הארץ כי היא הייתה קדושה כבר מימי יהושע שכבש את הארץ וקידשה. ואף על פי שפקעה בגלות, הרי הכיבוש בימינו מחזיר לארץ קדושתה הקודמת.
כמה נקרא רוב ישראל?
ביאת כולכם ולא ביאת מקצתן
בשו"ע (יו"ד סימן שלא ב) כתוב כי צריכים להיות רוב יושבי עם ישראל על ארץ ישראל שכך כתב "בזמן הזה, אפילו במקום שהחזיקו בו עולי בבל, ואפילו בימי עזרא אין חיוב תרומות ומעשרות מן התורה, אלא מדבריהם. מפני שנאמר: 'כי תבואו' משמע ביאת כולכם ולא ביאת מקצתן, כמו שהיתה בימי עזרא". וכיום אנחנו בארץ ישראל רק 45% מהעם ולכן לכאורה לא נוהג חיוב תרומות ומעשרות מן התורה.
כמה נקרא כולכם?
ושאל הציץ אליעזר "דהנה יש להבין מהו הגדר של ביאת כולכם שמצריכים בזה, האם אמנם הכרחי הדבר שכל ישראל באשר הם, יבואו הנה, ויעשו הכיבושים עכ"פ על דעת רובם, ורק אז יקרא בשם כיבוש רבים? וראיתי שישב על מדוכה זאת הגאון הר"ד מקארלין ז"ל בספרו שאילת דוד בקו' החידושים בעניני שביעית, וכותב: אבל כמה נצרך בארץ אשר מהם נחשב הרוב לא אדע עדי יבוא מורה צדק.
ששים ריבוא מישראל – הוי רוב
וחידש הציץ אליעזר כי כאשר יש ששים ריבוא מישראל בארץ ישראל הרי זה נקרא רוב "ביאת כולכם". ובימי עזרא מכיון שלא עלו כמספר הזה, ועלו רק ארבע רבוא אלפים ושלש מאות וששים - לא הועילו בקידושם לחייב בתרו"מ מהתורה לדעת הרמב"ם. הוכחה לדבר מדברי רבינו גרשום מאור הגולה שכתב בפירושו על מסכת ערכין (ל"ב ע"ב) על דברי הגמ' שאומרת: "ומי מנו שמיטין ויובלות? השתא משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה - בטלו יובלות. עזרא דכתיב ביה 'כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות וששים' הוי מני?".
וכותב רבינו גרשום "כל הקהל כאחד ארבע ריבוא, דאפילו עישור מישראל לא היו במקומן, דהכי גמירי [דלעולם] אין ישראל פחותים מששים ריבוא כ"ש דלא מנו יובלות". לפי דבריו משמע "דהמספר של הגוף הישראלי הכללי עד שיהא ראוי לשמו ישראל הוא לא פחות מששים ריבוא". ולא הזכיר רוב או מיעוט עם ישראל, אלא שישים ריבוא.
הוכחה מדברי הגר"א
ממשיך הרב זצוק"ל ומביא ראיה מספר קול התור (בפ"א אות ט"ו) שכותב כי "שאל את פי רבנו הגר"א ז"ל אודות דרכי העליה לארץ ישראל וענה לו דאם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל ששים רבוא בפעם אחת צריכים לעשות זה מיד, כי מספר זה של ששים רבוא כחו גדול ושלם להכריע את הס"מ בשערי ירושלים".
וכן הוה, שבשעה שכבשו ישראל את ארץ ישראל בשנת תש"ח היו 650 אלף יהודים בארץ ישראל, וגם אם לא כולם היו יהודים על פי ההלכה, הרי שהיה שם שש מאות אלף יהודים. ובשנת תשכ"ז היו במדינת ישראל 2.5 מיליון יהודים שהם כשש מאות אלף גברים מגיל עשרים שנה ומעלה. וכעת יש בירושלים שש מאות אלף יהודים.
העולים - לקחו כח השישים ריבוא
וחידוש גדול אמר הגאון מקוטנא ז"ל כי כשם שאמרו בגמרא (חגיגה דף טו/א) שהקב"ה "ברא צדיקים ברא רשעים ברא גן עדן ברא גיהנם. כל אחד ואחד יש לו שני חלקים אחד בגן עדן ואחד בגיהנם. זכה צדיק - נטל חלקו וחלק חברו בגן עדן. נתחייב רשע - נטל חלקו וחלק חברו בגיהנם". כך הוא בענין העולים לארץ ישראל, "כיון שהיה בידי כולם לעלות ולא רצו, נטלו העולים כח וזכות הנשארים, ולהם היה הכח והזכות מרוב ישראל ומקרי רוב ישראל על אדמתם".
ובזה מיישב הגאון מקוטנא ז"ל את דברי החינוך שסובר שמצות בנין בית המקדש היא רק בזמן שרוב ישראל יושבין על אדמתן. ועל דבריו קשה איך בנו את הבית השני בזמן שהיו פה רק ארבע ריבוא? וחייבים לומר כי הארבע ריבוא שעלו לארץ ישראל נטלו את חלק עם ישראל שלא עלו לארץ, והריהם כמו שישים ריבוא. דבר דומה למדנו מזמן הגלות שלא היו פה יהודים ורק משפחות בודדות, והם היו מייצגים את כלל ישראל ובזכותם כל כלל ישראל בכל מקום שהם היו יכולים לחגוג את כל החגים.
מהחשמונאים נלמד שהציבור הוא במקום מלך
הכיבוש נחשב למרות שאין מלך. כי כבר למד הגאון הגראי"ה קוק ז"ל (משפט כהן קמ"ד) ממלחמות החשמונאים כי "בזמן שאין מלך, ודאי גם שופטים מוסמכים ונשיאים כלליים במקום מלך הם עומדים". ובימינו הממשלה והכנסת שנבחרו מדעת רוב ישראל היושבים על אדמתם, ואשר המה גם יותר מס' ריבוא, במקום מלך הם עומדים. וכל שכן בצבא שהוא פועל על דעת רוב ככל יושבי הארץ.
מכאן נלמד כי יש ערך הלכתי עצום לשחרור ירושלים ושחרור יהודה ושומרון. מלבד העובדה שכך מתקיימות נבואות הנביאים וקיום ברית האבות.
קדושת ירושלים קיימת תמיד
כתב הרמב"ם (הל' בית הבחירה פ"ו הט"ו, ט"ז): "ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים אף על פי שאין שם חומות, שהקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא. ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא? לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה, ושכינה אינה בטלה. והרי הוא אומר (ויקרא כ"ו, ל"א): 'והשימותי את מקדשיכם', ואמרו חכמים: אף על פי ששוממים - בקדושתם הם עומדים". ולכן בכל תקופת הגלות אנחנו מתפללים לכיוון ירושלים.
המחזיר שכינתו לציון
מרן אבא זצוק"ל היה שואל מהפסוק "שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ" (זכריה א) לכאורה אנו למדים שאין כעת שכינה בירושלים שלא כדברי הרמב"ם. כן אנו לומדים מהתפילה שאומרת "המחזיר שכינתו לציון" משמע שכעת אין שכינה. וזה כדברי הגמרא (ר"ה לא.) שאומרת "עשר גלויות גלתה שכינה" והגמרא שם מלמדת שגלתה שכינה מירושלים.
התירוץ הוא שיש מדרגות בשכינה: יש שכינה של רוח הקודש, ויש שכינה שהייתה בבית המקדש, והיו רואים אותה, ואותה השכינה זזה מהמקדש - אבל קדושת השכינה עדיין נשארה במקום של בית המקדש וירושלים. ויהי רצון שנזכה לראות עין בעין את כל מדרגות השכינה. אמן ואמן.
סיפור
לחיים, לחיים
סיפר הרב מנחם גלוכובסקי מרחובות: רבות סופר על החיבור הנפשי בין הרב אליהו זצ"ל לבין הרבי מחב"ד. באחת הפעמים שהגענו אל הרבי כשליחים של חב"ד, נוכחנו שוב עד כמה החיבור הזה אמיתי. הרבי היה נוהג לשלוח אותנו מדי פעם לרב מרדכי אליהו זצוק"ל עם שליחויות שונות. באחת הפעמים שהיינו אצלו שלח איתנו הרבי שני בקבוקי וודקה לשני הרבנים הראשיים. בשעה שהוא נתן לנו את הבקבוקים, הוא ביקש מאתנו להגיד לרבנים שאין חשש של תרומות ומעשרות, כי הם עשויים מפירות של חו"ל.
הגענו לארץ והבאנו את הבקבוקים לשני הרבנים הראשיים. הרב אליהו זצ"ל קיבל את הבקבוק, סובב אותו בידו, ולפני שהספקנו לומר משהו הוא שאל האם הופרשו תרומות ומעשרות מהפירות שמהם נעשית הוודקה.
נבהלתי. אבל בהכירי את הקשר המיוחד שהיה בין הרב אליהו לרבי מחב"ד עניתי מיד כי כשהרבי נתן לנו את הבקבוקים הוא ביקש למסור כי אין חשש תרומות ומעשרות בוודקה הזאת, כי היא מפירות חו"ל.
קפיצה ליוסף הצדיק
אני מורגל בניסים של הרב זצ"ל, אבל הנס הזה הוא פלא שלא ראיתי כמותו ולא שמעתי עליו בחיי. נסעתי עם הרב לנחם את הרב מנחם פליקס, שהבת שלו נרצחה על-ידי מחבלים. הרב הלך לנחם וראיתי שנפשו היתה נסערת. לאורך כל הדרך חזרה הוא היה אחוז בשרעפי קודש והורה לנו לנסוע לקבר יוסף שבשכם.
אני הייתי תפוס בשרעפים אחרים. כל הכביש היה מלא מחסומי אבנים וצמיגים בוערים. רוני הנהג נסע ביניהם במהירות מרובה, ואני חיכיתי שהרב יגיד לו להאט, אבל הרב לא העיר לו מאומה.
הגענו למקום שבו היו בבת-אחת על הכביש חמישה צמיגים בוערים וכבר לא היה אפשר לתמרן בינהם. הרב אמר לרוני: "סע, אל תעצור". הוא החל לנסוע על הצמיגים הבוערים ואני הייתי בפחד. זו סכנה, אבל לא העזתי לומר דבר. רוני המשיך לנסוע על הצמיגים הבוערים כאילו הוא נוסע על הכביש, ושאל לאן לנסוע. "לקבר יוסף", אמר הרב.
אני מכיר את הגזרה הזאת כמו את כף ידי. בצבא אני משמש כאלוף-משנה במילואים, וכמה פעמים פיקדתי על הגזרה הזאת. הדרכתי את רוני לתוך שכם בכבישים שנסעתי בהם עשרות פעמים. הייתי מכיר שם כל סימטא וכל רחוב. כל בית וכל דייר. מכיר את העיר ביום ומכיר אותה בלילה. בעיקר בלילות היינו מסתובבים שם, עוצרים אנשים ומחסלים את מי שצריך לחסל, ועושים עוד כל מיני מעשים שאסור לספר.
שכם היא לא כפר תמים גם בימי חול רגילים. זוהי עיר מלאה רוצחים. רוב המתאבדים היו יוצאים משכם ומהכפרים שבסמוך לה. בתקופה ההיא כל האיזור היה משולהב בצמיגים ובאנשים מלאים חמת רצח. והנה אנחנו נוסעים בשכם לפי הדרכת הרב, ולפתע אני מוצא את עצמי בסמטה שאני לא מכיר. גם רוני הנהג, שהיה עם הרב כמה וכמה פעמים בשכם, לא מצא את דרכו. תקועים היינו בשכם ולא מוצאים את ידינו ורגלינו.
רוני שאל איפה אנחנו, ונאלצתי להגיד לו שאני לא יודע. פתאום אני בבלק-אווט, כאילו קיבלתי מכה בראש. לא יודע להסביר מה קרה באותו חלקיק שנייה. הרב, ששתק כל הדרך, דיבר ואמר: "תפתחו את הדלת, הגענו".
עד היום אני לא מבין איך הגענו. כמה וכמה פעמים עברתי אחר כך על המפות של שכם, ולא הצלחתי להבין איפה טעינו ואיך הגענו. קראתי כמו כולם על הסיפורים הללו של קפיצת הדרך שהיו לצדיקים, ואני חושב שהייתי עד לאחת כזאת.
שאלות
ארץ זית שמן. עצרתי שמן מזיתי גינתי. האם מפרישים תרומות ומעשרות למרות שפירות הגינה הפקר בשמיטה?
הזיתים הללו חנטו לפני השמיטה, לכן חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות.
דבריהם הם זיכרונם. האם לדעת הרמב"ם מותר לעלות לקברי צדיקים?
הרמב"ם (אבל ד ד) כתב: "מציינין את הקברות, ובונין נפש על הקבר; והצדיקים, אין בונים להם נפש על קברותיהן - דבריהם הם זיכרונם. ולא יפנה אדם לבקר הקברות". אבל באגרות הוא כותב שהלך למערת המכפלה להתפלל שם.
כוהנים צדיקים. האם מותר לכוהנים ללכת לקברי צדיקים? מה הדין לקבר הרשב"י ורבי מאיר בעל הנס?
אסור לכוהן ללכת לקברי צדיקים. אבל למערת המכפלה, קבר שמואל וקבר רחל – מותר.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מגדירים כללי מלחמה?
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
הנאה ממעשה שבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
