בית המדרש
  • משפחה חברה ומדינה
  • נסיעות, טיולים ונופש
  • החופש הגדול
קטגוריה משנית
undefined
2 דק' קריאה
המתארח בבית מלון של נכרים רשאי לקנות משקאות חריפים מהלובי ולשתותם שם. חכמינו אסרו לשתות שכר בבית הנכרים, וכן במקומות מכירתם, כגון בחנויות, פאבים ומסעדות, מחשש שמא ירגיל לעשות משתאות אצל העובדי כוכבים ויתן עיניו בבתם (רש״י ע״ז לא, ב). עם זאת, התירו לקנות את השכר מהם ולשתותו במקום אחר, וכן פסק השלחן ערוך (יו״ד סימן קיד): ״כל שיכר של עובד כוכבים, אחד שיכר של תמרים או של תאנים או של שעורים או של תבואה או של דבש אסור משום חתנות״. וטעם האיסור קל מאיסור פת עכו״ם, שאסרוהו בכל מקום אף בבית ישראל, כיון שעל הפת יחיה האדם, ולפי שמשקאות אלו עושים קירוב טפי בעי הרחקה טפי (רא״ש סי’ טו הובא בב״י סי’ קיד). והר״ן נתן טעם מפני שהפת הוא מעשה נשים, לכן אלים חתנות דידיה טפי (הובא בש״ך סק״ב). לעומת זאת, הגדיל הרשב״א וכתב להקל בכל הנ״ל מפני שסבר ששיכר עכו״ם לא נאסר כלל ורק ישראל קדושים נהגו בו איסור בבית העכו״ם כדי להרחיק מבנותיהן. וראייתו מהא דאמרינן בגמרא שם ״מפני מה אמרו שיכר עכו״ם אסור״, ולא אמרה הגמרא מפני מה גזרו וכו’, משמע שאין כאן גזירה אלא מנהג של פרישות. ומלשון השולחן ערוך נראה שחכמינו לא אסרו אלא משקאות חריפים, אך יש מהפוסקים שהרחיבו את האיסור גם לשאר משקאות, כך כתבו הפרי תואר והפנים מאירות (ח״ב סי’ סב) שאף משקה העשוי מזיעת צימוקים בכלל האיסור, והשאילת יעב״ץ (ח״ב סי’ קמב) הוסיף לאסור אף קפה. אולם מצאנו כמה התרים בדין זה. ראשית, האיסור נאמר רק כששותה דרך קבע, דהיינו שיושב ושותה שם, אבל שתייה דרך ארעי- דהיינו בלי לשבת זמן מה, אלא רק גומע את המשקה והולך- מותרת. וכך פסק שם השלחן ערוך: ״לא אסרו אלא כשקובע עצמו לשתות כדרך שאדם קובע בשתייה, אבל אם נכנס בבית העובד כוכבים ושתה דרך עראי באקראי מותר״, ופירוש ארעי היינו ללא קביעות, ופירוש אקרעי היינו שאינו רגיל בזה, ורגילות היינו ג’ אבל בפעם אחת או שתים נחשב דרך ארעי ומותר (כף החיים סק״ו). עוד הקילו למי שדר אצל הנכרי לשתות שם, וכדברי השולחן ערוך בהמשך: ״וכן מי שלן בבית הגוי חשוב כביתו״, ומותר לשתות שם אפילו בדרך קבע (כה״ח סק״ח). לכן גם מי המתארח בבית מלון של נכרים נחשב הדבר כביתו, בין משום ששוכר שם חדר ונמצא שכל מתחם המלון נחשב כחלק ממקום מגוריו, ובין משום שנחשב כאורח בבית הנכרי שהתירו חכמינו לשתות שם בקביעות. ולגבי בירה מצאנו מחלוקת בין השולחן ערוך (יו״ד סימן קיד ס״א) שאסר, לבין הרמ״א שהקיל. ואף על פי כן כתב החכמת אדם (כלל סו, יד) שאף שבזמן הזה נוהגים להקל לשתות שכר של תבואה בבית הגוי ואין למחות בידם כי יש מקילין, אבל ראוי לכל בעל נפש להרחיק מזה.
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il