ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
ישנם שני סוגי מנגלים, מנגל גחלים ומנגל חשמלי.
לגבי מנגל על גחלים, אם נמצא במקום שחושש שהשתמשו בו לדברים אסורים הוא נאסר ואין להשתמש בו בשום אופן ללא הכשרה. אלא שיש חילוק בין חלק המגש התחתון שעליו מניחים את הגחלים, שאז ההנחה היא שכל דבר שנופל בו נשרף מחום האש וכן המגש עצמו נכשר תדיר ע״י החום, לבין חלק הרשת שנותנים עליה את האוכל עצמו שהכשרתו היא ע״י ליבון חמור, כלשונו של השלחן ערוך (סימן תנ"א ס״ד): "כלים שמשתמשים בהם על ידי האור, כגון שפודים ואסכלאות וכיוצא בהם צריכים ליבון, והליבון הוא עד שיהיו ניצוצות ניתזין מהם".
כמו כן חובה להכשיר את המכסה של המנגל, שגם הוא נאסר ע״י זיעה וריח האוכל הנצלה על גבי המנגל, אלא אם כן כוונתו להשאיר את המנגל פתוח כל הזמן ללא הכיסוי.
והדרך להכשיר את רשת המנגל הוא להדליק גחלים על המנגל, ולראות שהרשת תדאדם מחום האש ויהיו ניצוצות של אש יוצאות ממנה. אלא שיש לדעת שרק חומר ברזל מתאדם מחום האש, והיום הרבה מהרשתות עשויות מחומר אלומיניום שאינו מתאדם מחום האש (שלחן הלוי עמוד רלה), לכן מספיק להדליק את האש למשך זמן שיש לשער שאם הרשת היתה עשויה מברזל היא היתה נעשית לאדום לוהט. מכל מקום כיון שאין לנו את המודד הנ״ל שקבעו חז״ל, לכן ידליק את הגחלים ויסגור את הכיסוי עד שברור לנו שעבר מספיק זמן שהרשת התלבנה בשיעור של ליבון חמור.
ובמידה שנעשה ליבון חמור כהלכה, כל ממשות לכלוכי האוכל הדבוקים על גבי המנגל ישרפו כליל וכן הבליעות האסורות, והמנגל יוכשר. אמנם לא יסתמך בזה רק על השארה בלבד, אלא יבדוק ויתבונן אם באמת הכל נשרף, שמהנסיון נמצא שאחר הליבון יש מקומות שרואים בחוש שהשמנונית עדיין בעינה, וניתן לבדוק זאת על ידי שרואים שהמקום עדיין דביק מן האוכל. ועוד אפשר לבדוק זאת על ידי שינגב את המנגל בחוזקה במפית נייר ויראה אם יש על גבי אותה המפית שמנונית, ואם אכן נמצא שמנונית בנייר הרי שהרשת ושאר החלקים עדיין אינם נקיים ומוכשרים דיים.
אכן למעשה מכיון שקשה לשער כמה זמן לוקח למתכת אלומיניום כזו להתאדם ולהוציא ניצוצות, ועוד שהנסיון מלמד שחלקי המנגל לא מתנקים לחלוטין מחום האש, לכן מומלץ ביותר להחליף את הרשת, ולגבי כיסוי המנגל יש עיצה להשאירו פתוח בעת צליית המאכלים.
והכשר מנגל חשמלי יותר בעייתי כיון שאין את האפשרות להבעיר בו אש, לכן אי אפשר להכשירו בליבון חמור. ואם כן ניתן להבעיר שם אש על ידי גחלים וכדומה, ולודאות שהוכשר כראוי דינו שווה למנגל הגחלים שהסברנו לעיל, ולפני שיעשה כן יוודא שבעלי המקום מסכימים שילבנו את המכשיר, כיון שהקלקול בזה מצוי.
ועוד יש לדעת שגם את המלקחיים והשיפודים יש ללבן באש באופן שהסברנו לעיל, כיון שהדרך הוא שמשתמשים בהם על האש.
להתיחס בכבוד
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה המשמעות הנחת תפילין?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
