ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אחר שהוציא את התיקים מחדרו בדרכים המותרות שנקטנו לעיל, אכתי יש לראות אם יוכל להכניסם לרכבו או שמא אינו יכול וחובה עליו למצוא מקום שמור בבית המלון להשאיר שם את חפציו עד צאת השבת.
ופשוט שאין להתיר לפתוח את דלת הרכב במפתח בעל סוללה העובד על ידי לחיצת כפתור אלקטרוני, וכן אם אור הרכב נדלק בעת פתיחת הדלתות גם כן אין להתיר אפילו במפתחות נוקשים ואין דברים אלו צריכים לפנים, וכל דברינו לקמן הם רק לדון אם יש להתיר לפתוח את הדלת במפתחות רגילות וללא חשש שתדלק נורה.
ובנידון זה מצאנו כמה שיטות:
הרשל״צ הרב יצחק יוסף בספרו ילקוט יוסף (שבת ח״ב עמוד שכד) הביא שאביו הגר״ע יוסף התיר להלכה ולמעשה לקבוצת אורחים שהגיעו מחוץ לעיר ולא מצאו מקום לינה בשבת לישן בתוך הטנדר, וכן דעת הגרש״ז אורבעך (הובא בשש״כ פרק כ סעיף פ’) להתיר לפתוח את דלת הרכב כדי להוציא חפצים וכן התיר לשבת בתוך המכונית, וטעמו משום שרכב דינו ככלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו, ולכן להכניס בתוך הרכב את תיקיו יהיה מותר דהוי צורך גופו (בהערה רפט שם).
וגם הגר״מ פינשטיין (הובא בספר טלטולי שבת עמוד ב’) התיר לפתוח את דלת המכונית, וכן התירו הגרי״ש אלישיב והגרב״י זילבר (הובאו בשלמי יהודה פרק יג הערה יב, טו) להניח דברים ברכב וגם לשבת בתוך המכונית.
והרב בן ציון אבא שאול (באור לציון ח״ב עמוד ריד) כתב שדין מכונית הוא כמוקצה מחמת חסרון כיס ולכן היה נראה לאסור לטלטלה בכל צד ואופן, אלא שיצא לחדש חידוש נפלא בדיני מוקצה, והוא שכל טילטול במקצת אינו נחשב טלטול. והוכיח דבריו מפסק מרן השולחן ערוך (סימן שב סעיף יא) שמי שנתלכלכה ידו בטיט יכול לקנחה בזנב הסוס ובזנב הפרה. והקשה על זה שהרי בהמה הינה מוקצה (כמבואר סימן שח ס״מ) ואיך יזיז זנבה? על כרחנו לומר שטלטול במקצת לאו שמיה טלטול. (ודלא כתירוץ הביאור הלכה שמדובר בזנב תלוש שאין זה המשמעות).
והוסיף שם בילקוט יוסף לדון אם מותר לסגור את דלת המכונית שזה רק לצורך שמירת הרכב ודברי המוקצה שישנם בתוכו, אם כן סגירת ונעילת הדלת הוי טלטול לצורך דבר האסור. ואף על פי כן כתב להתיר בשם אביו הגר״ע יוסף כל שיש בו דברים הנצרכים לו לשבת, משום שהסגירה נעשית לצורך הדברים המותרים. וכן מותר להערים ולהניח שם חפצים המותרים בטלטול כגון אוכלים וכדומה, ואז יוכל לסגור את הדלת. ויש אפשרות נוספת והיא לסגור את הדלת בגופו או כלאחר יד.
בכל אופן יש להעיר שכל הפוסקים דלעיל כתבו שנכון להימנע לפתוח את דלת המכונית במקום שיש אנשים, כיון שהדבר נחשב בעיני הבריות לאיסור (שש״כ שם ובילקו״י שם), ועוד שיחשדוהו שעומד לנסוע במכונית בשבת (אול״צ שם), ולכן נכון להתרחק מכל חשד.
פתיחת דלת הרכב בשבת כשהאור נדלק.
באופן שהאור נדלק בהיכנסו למכונית רשאי לבקש מנכרי שיפתח את הדלתות ואז יכניס את המזוודות למכונית, שזה נחשב כפסיק רישא שהרי אין כוונתו לפתוח את הדלת על מנת שידלקו הנורות, ופסיק רישא מותר על ידי נכרי, וכמו שהתיר הרמ״א (סימן רנג ס״ה) לשפחה הנכרית להדליק בשבת אש בתנור כדי לחמם את הבית, ובמעשה זה אין איסור משום שכולם חולים אצל הצינה, וזאת אף שיש על התנור מאכל המתבשל, וטעם ההיתר הוא כדכתב שם המשנ״ב (ס״ק צט): "שאף שהוי פסיק רישא לגבי התבשיל שנתחמם ממילא, מכל מקום באמירה לאינו יהודי דהוי שבות דלית בו מעשה לא מחמירינן כולי האי ושרי אף בפסיק רישא". והניף ידו שנית (סימן שלז ס״ב) להתיר לכבד הבית בקרקע שאינה מרוצפת, אף שמשווה גומות, וכתב המשנ״ב (סק״י) שהוי זה פס״ר, ובאמירה לעכו״ם לא מחמירים בפס״ר.
וכן השו״ע הרב (סימן רנט סק״ז) התיר לצוות לנכרי לפתוח תנור בשבת שיש בו גחלים לוחשות אף על פי שהרוח נכנס לתוכו ומבעיר הגחלים, כיון שזה רק פסיק רישא שכוונת הנכרי הוא רק לפתוח את התנור ולא להבעיר הגחלים.
ואם אין דרך לפתוח את המכונית אלא על ידי לחיצת הכפתור האלקטרוני, אין פתיחה זו נחשבת כפס״ר ואסורה שלרוב הדיעות מפתחות אלקטרוניות כאלו (וכן מפתח הפועל על ידי סוללות) אסורות מהתורה ואין כאן אלא שבות אחד. ואם אין לו מקום אחר לאכסן את חפציו ויש כאן חשש הפסד גדול, וכגון שיש בתיק דברים יקרי ערך, יתכן שאפשר להקל, וכדכתב הגר״ע יוסף במקום אחר (חזו״ע ח״ג עמוד תלב) שהתיר לומר לגוי בשבת להדליק את החשמל באולם בו עורכים סעודת חתן ונפסק החשמל, בהתחשב עם סברת כמה אחרונים שדעתם שאיסור הדלקת חשמל אינו אלא מדרבנן, וסיים: ״ואף על פי שאין הלכה כן״, אלא שלהלכה סברינן שאיסורו מן התורה, אולם מחמת הצורך הגדול וכבוד הבריות היקל הרב כדבריהם במקום אמירה לעכו״ם שהוא שבות שאין בו מעשה. וכונתו שנחשיב זאת במקום צורך גדול כשבות דשבות, ואף שרוב גדולי ישראל ראו בחשמל כאיסור דאורייתא ולכן הוי רק שבות אחד שאז אין להתיר, אולם במקום צורך גדול אפשר לסמוך על שיטות המקילים שחשמל אסור רק מדרבנן. ולדידן יש להקל משום שבות דשבות במקום הפסד גדול, כדהביא המשנה ברורה (סימן שז ס״ק כב) בשם המגן אברהם. וכאן ודאי יש הפסד גדול לאכסן את חפציו במקום ביטחה, ובדרך כלל יש לאדם בתיקו דברים שהינם מאוד יקרי ערך.
וכבר ידועים ומפורסמים דיעות רבותינו בעניני חשמל בשבת, ואין כאן מקומן להאריך בזה.
טלטול המפתחות הרכב.
מפתחות רגילות של המכונית אינם מוקצה, כיון שלרוב השיטות רשאי לפתוח את דלת המכונית אם האור לא נדלק. וגם מפתחות המצויות כיום שאפשר לפתוח בהם גם את הדלת וגם את מנוע הרכב מותר לטלטלם כדין כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר (משנ״ב סימן שח סק״כ ובשש״כ פרק כ הלכה פ).
וכל זה במפתחות פשוטות אולם לעיתים מפתחות אלו הם חלק ממערכת שבנויה עם כפתורים לפתיחת דלתות המכונית בצורה אלקטרונית וכן יש בזה כפתור הזעקה ועוד. ודאי שמפתחות כאלו נחשבים מוקצה מהחמור ביותר שהוא מחמת חסרון כיס כיון שהם יקרים מאוד ואדם מקפיד מאוד עליהם, ועוד שללא המפתחות הללו אין הוא יכול לפתוח ולהניע את רכבו, ולכן אין עיצה לטלטל מפתחות מעין אלו, ובודאי שלא להשתמש בכפתורים על מנת לפתוח את המכונית. ובאופן זה יבקש מלבד מנכרי לסייע לו וכדכתבנו לעיל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
