ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
באגרות משה (אבה״ע ח״ב סימן יד) נשאל אם רשאי אדם ליסע לעבודתו ברכבת התחתית של ניו יורק כשקשה להימנע מנגיעה בשעות העומס, וכתב: "בדבר הליכה בסבאווי ובבאס (רכבת תחתית ואוטובוס) בזמן שהולכים בני אדם לעבודתם, שנמצאים שם אנשים ונשים דחופים זה בזה, שקשה מלהיזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, אם מותר אז ללכת בשעות אלו שם.
תשובה: הנה מצד הנגיעה ודחיפה בנשים אין שום איסור משום שאין זה דרך תאווה וחיבה, וכל איסור נגיעה בעריות אף להרמב״ם שסובר שהוא בלאו ד’לא תקרבו’ דאורייתא, הוא דוקא דרך תאוה, כמפורש בדבריו ריש פרק כא מהלכות איסורי ביאה. ומשמע שבלא דרך תאוה אין אפילו איסור מדרבנן, שלא הזכיר איסור זה".
וסיים: "לכן לא שייך לחוש מללכת בסבוואי ובבאס בשעות הליכה לעבודה שדחוקים ודחופים אנשים ונשים, אף שלא יוכל ליזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, שהנגיעה בלא כונה מחמת שאי אפשר ליזהר, אין זה דרך תאוה וחיבה"
וסיים את התשובה: "וכן ליכא איסור מהאי טעמא גם לישב אצל אשה כשליכא מקום אחר, דגם כן אין זה דרך תאוה וחיבה...אבל אם יודע שהוא יבוא לידי הרהור, יש לו למנוע מללכת אז אם אין נחוץ לו. ואם מוכרח לילך אז גם כן לעבודתו אין לאסור לו אף בכהאי גונא, ויתחזק להסיח דעתו מהן ולהרהר בדברי תורה כעצת הרמב״ם (שם הי״ט), ועל זה יוכל לסמוך ולילך לעבודתו".
וכן כתב גם בספר שערים מצוינים בהלכה (סימן קנב הערה יא): "מה שנוסעים ברכבת תחתית וצפופים אנשים ונשים, וכמו כן נוסעים ברכבת ברזל וטסים באוירון, ומקומו סמוך לאשה ובא לידי נגיעה, יש לומר על פי הגמרא (פסחים כה, ב) דהיכא דלא אפשר ולא מכוין כולי עלמא מודו דמותר, והתוספות שם כתבו אפילו אפשר בדרך אחר אלא שהוא טורח גדול חשיב לא אפשר. והכא נמי ליסע בכל פעם במרכבה יחידית (מונית) הוא הוצאת ממון ודינו כמו טרחה רב, והוי לא אפשר והוא אינו מתכוין לה".
ובספר הליכות לבת ישראל (פ״ז) כתב בשם הגרש״ז אורבעך שאף שמותר מעיקר הדין לשבת ליד אישה זרה באופן שאינו בא לנגיעה, אלא מצד יראת שמים וחסידות יש להימנע, וכן כתב בשו״ת משנת יוסף (ח״י סימן קעא).
והרב מנשה קליין (ח״ד סימן קפו) גם התיר כל שאי אפשר להיזהר, ובמיוחד אם האשה היושבת לידו היא נכרית שאז יש כעין ספק ספיקא, ספק אם יבוא לידי נגיעה, ואם יגע באונס יש ספק נוסף בנכרית. וסיים שמעולם נסעו בני ישראל ממקום למקום והיו בו נשים ואנשים ולא הקפידו בזה, והנח להם ישראל שיסעו בהיתר ולא באיסור.
לעומת פסקים אלו מצאנו את דעתו הרמה של הר״ש ווזנר (שו״ת שבט הלוי ח"ד סימן קלו) שאסר לשבת ליד אשה כל שיכול לעמוד וכגון באוטובוס, ואם זה בטיסה שחייב לשבת לידה יעשה כל טצדקי שלא יבוא ליגע בבגדיה.
ובספר אהל יעקב (פסקי הוראה א’ סימן קסו) כתב בשם הגר״י זילברשטיין שאדם שקבעו לו מקום ליד אישה והדבר מפריע לו, רשאי להחליף את מקומו עם מי שלא מפריע לו לישב שם, מכיון שאין כאן איסור נגיעה ואין הוא מכשיל את השני, אלא רק שהדבר מפריע לו מחמת הרגלו שלא לישב ליד אישה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אם אין לו כלים לבשל יוכל לקנות כלי אלומיניום לשימוש חד פעמי ולבשל בהם ללא טבילה
איך עושים קידוש?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אנחנו בצד של החזקים!
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אוצרות בלב הים
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
