ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
תיאור המקרה: התובע ניהל משא ומתן עם הנתבעת לקניית מגרש. בשלב מסוים סוכם על מחיר של 25,000 לירות, והתובע שילם מקדמה בסך 3,000 לירות. נערך חוזה, ועורך הדין של הנתבעת העביר את החוזה לעיונה. הנתבעת רצתה שינויים שונים בחוזה, וקודם שהוסכמו כל התנאים והפרטים, החליטה הנתבעת לבטל את המכירה, מאחר ואחד מיורשיה היה מעוניין בקניית המגרש.
התביעה: התובע טוען, שהיות ששילם מקדמה בכסף, הרי זה קנין כסף, ולכן המגרש שייך לו. הוא תובע מבית הדין לחייב את הנתבעת לגמור את תהליך העברת הזכויות .
תשובת הנתבעת : הנתבעת טוענת, שמראש הודיעה לעורך הדין בא כוחה, שאם אחד מיורשיה ירצה לקנות את המגרש תהיה לו עדיפות. מיד כשידעה על כוונתו של אחד מהיורשים לקנות את המגרש התקשרה לעורך דינה, שיבטל את המכירה ויחזיר לתובע את כספו.
פסק הדין : בית הדין דחה את התביעה.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
60 - הוכחת בעלות על סמך הרישום בטאבו
61 - קנין בנכס ללא העברת הזכויות בטאבו
62 - תוקף צוואה שלא נכתבה כראוי
טען עוד
ראשית, הלכה פסוקה היא, שקנין כסף אינו מועיל לבדו, במקום שנוהגים לכתוב גם שטר, כמבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קצ סעיף ז). היות שהחוזה לא נחתם ולא הוסכמו כל התנאים, אין הקנין לחוד מועיל.
שנית, היות שעל פי החוק אי אפשר להקנות קרקע כי אם ע"י העברה בטאבו, לא יועיל שום קנין אחר, מלבד העברת הזכויות בטאבו. כן נפסק גם בשו"ת דברי אמת (סימן יב), בשו"ת תועפות ראם (חושן משפט סימן יג) ובשו"ת חתם סופר (סימן קמב).
אמנם, אף שדמי המקדמה ששולמו אינם נחשבים כקנין, יש לכאורה מקום לומר, שאם תחזור הנתבעת מהחלטתה למכור, הרי היא עומדת ב'מי שפרע'. זאת בדומה לדין הקיים במכירת מטלטלין כמובא בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רד סעיף א): "מי שנתן דמים ולא משך המטלטלים, אף על פי שלא נקנו לו המטלטלים כמו שנתבאר, כמו שנתבאר, כל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר, לא עשה מעשה ישראל וחייב לקבל מי שפרע".
אמנם, בבית יוסף (שם) הביא מחלוקת ראשונים, אם בקניית קרקע יש דין מי שפרע. דעת הרמב"ן (בבא מציעא מח: ד"ה כתב) שכיוון שבדרך כלל קרקע נקנית בכסף, ואז יש קנין גמור, אין בקרקע דין מי שפרע, אף באותם מצבים שבהם הכסף לחוד אינו קונה, כמו במקום שנוהגים לקנות בשטר. אבל הב"י מסיק מדעת הר"ן, שבקרקעות יש מי שפרע במקום שנוהגים לקנות בשטר.
כדעת הר"ן נוקט גם רע"א (שו"ת סימן קלד) וכן כתב בשו"ת משכנות יעקב (חושן משפט סימן נה). ואם כן, לכאורה אם תחזור הנתבעת, הרי היא במי שפרע.
אולם, למעשה קבע בית הדין שבנדון דידן לא שייך מי שפרע. זאת משום, שהנתבעת לא ביצעה את הקניין בעצמה, אלא באמצעות בא כוחה, והיות שהתובע ידע שאין הסכמתו של בא כחה של הנתבעת מחייבת את הנתבעת, והיא עדיין לא אישרה את הקנין באופן סופי, לא היה לתובע לתת מקדמה קודם שתסכים. וכעין דברים אלו כתב גם בשו"ת שואל ומשיב (מהדורה בתרא חלק ד סימן קי), שבמכירה שסוכמה על תנאי אם ירצה המשלח, לא שייך מי שפרע.
נוסף על כך, לא הוכח שהנתבעת הסכימה שבא כוחה יקבל את דמי הקדימה קודם שנגמר המשא ומתן. ואם כן, הרי שמה שעשה בא כוחה אינו מחייב אותה, אף לא לקבלת מי שפרע, בדומה לדין המובא בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קפב סעיף ז): "הנותן מעות לשלוחו לקנות לו פירות ויפסוק עם המוכר ליתנם לו ביום פלוני, וטעה השליח ולא התנה. שיתנם לו כשעת הזול, והוזלו, הרי זה עיוות והמשלח יכול לחזור בו, ואין צריך לקבל מי שפרע, לא השליח ולא המשלח".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












