ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
- שבת ומועדים
- סוכות
- הושענא רבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל
"לאחר מלחמת ששת הימים, הישיבה הייתה עושה מנין גדול בכותל, חוץ משנה שעברה אבא התפלל כל השנים במניין הזה. הוא היה נוהג לקחת ביום זה ערבות ענקיות, בגובה קרוב לשני מטרים, גם בסוכות נהג לברך על לולב הדסים וערבות גדולים, ואף היה משתמש בהלל ובהושענות באתרוג תימני והסביר כי גודל המינים הוא חלק מההידור".
"בהושענא רבה ובחג הסוכות אבא נהג לומר בשם ר' יהודה בן הרא"ש שמי שעוסק בשמחה הוא בעצם עוסק בחזרה בתשובה, שהרי אצל אנשים נראה העיסוק בשמחה כסותר חזרה בתשובה שנתפסת אצל בני אדם כעצב, אצל אבא הכול היה מחובר".
ממשיך ומספר הרב שמואל שפירא גם על סוכות אצל אביו, "לאבא לא היו שעות קבלה בסוכות, תלמידים ורבנים היו באים לסוכה מהבוקר עד מנחה, ואחרי מנחה עד ערבית ומערבית אל תוך הלילה, רוב הזמן בחג היה בסוכה, הייחוד של הסוכה אצל אבא היה הסיפורים על צדיקים שהיה מספר בסוכה, התענוג הגדול היה בשנים הללו, לשמוע את הסיפורים . סיפורים על גדולי ישראל למיניהם, ענקי התורה וראשונים, סיפורים שברובם הם נדירים ולא מוכרים, על צדקותם, על המנהגים שלהם, שפע בלתי נגמר, אפשר לכתוב ספר שלם מסיפורים אלו".
סיפור מיוחד שמספר הרב שפירא הוא על ההקפות בשמחת תורה, "כראש הישיבה וככהן כיבדו את אבא בהקפה הראשונה, אך בנוסף לכך הוא הקפיד לקבל גם הקפה נוספת, הקפת "עוזר דלים", זאת כי בדרך כלל בקהילות ישראל הייתה נחשבת ההקפה הזאת להקפה לא מכובדת, שהאנשים המסכנים והעניים היו מתפללים בה על פרנסתם, אך אבא אמר, אני נושא גם בעול הכלכלי של הישיבה וכאחראי על המצב הכלכלי של הישיבה אני צריך לקבל את ההקפה של עוזר דלים".
"אך לאט לאט עם השנים התחילה הקפה זו להיות 'הקפת הסגולות' של הישיבה, אמרו שזו הקפה שהיא סגולה לישועה לכל הרווקים, שגם הם צריכים לבקש עזרה מ'עוזר הדלים'. והיו נוהגים הרווקים המבוגרים שהתקשו למצוא את זיווגם לרקוד עם הרב מתחת לטלית, בתחילה פרסו מעל אבא טלית אחת ,אבל ככל שעברו השנים פרסו כמה טליתות מרוב האנשים שהיו זקוקים לישועה, ורצו לרקוד עם הרב מתחת לטלית, וראו בזה סגולה בדוקה ומנוסה. רווקים מבוגרים שהתחתנו היו אומרים בחתונה שלהם, שהחופה שלהם התחילה בהקפת 'עוזר דלים', עם אבא".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
