ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
- שבת ומועדים
- סוכות
- הושענא רבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל
"לאחר מלחמת ששת הימים, הישיבה הייתה עושה מנין גדול בכותל, חוץ משנה שעברה אבא התפלל כל השנים במניין הזה. הוא היה נוהג לקחת ביום זה ערבות ענקיות, בגובה קרוב לשני מטרים, גם בסוכות נהג לברך על לולב הדסים וערבות גדולים, ואף היה משתמש בהלל ובהושענות באתרוג תימני והסביר כי גודל המינים הוא חלק מההידור".
"בהושענא רבה ובחג הסוכות אבא נהג לומר בשם ר' יהודה בן הרא"ש שמי שעוסק בשמחה הוא בעצם עוסק בחזרה בתשובה, שהרי אצל אנשים נראה העיסוק בשמחה כסותר חזרה בתשובה שנתפסת אצל בני אדם כעצב, אצל אבא הכול היה מחובר".
ממשיך ומספר הרב שמואל שפירא גם על סוכות אצל אביו, "לאבא לא היו שעות קבלה בסוכות, תלמידים ורבנים היו באים לסוכה מהבוקר עד מנחה, ואחרי מנחה עד ערבית ומערבית אל תוך הלילה, רוב הזמן בחג היה בסוכה, הייחוד של הסוכה אצל אבא היה הסיפורים על צדיקים שהיה מספר בסוכה, התענוג הגדול היה בשנים הללו, לשמוע את הסיפורים . סיפורים על גדולי ישראל למיניהם, ענקי התורה וראשונים, סיפורים שברובם הם נדירים ולא מוכרים, על צדקותם, על המנהגים שלהם, שפע בלתי נגמר, אפשר לכתוב ספר שלם מסיפורים אלו".
סיפור מיוחד שמספר הרב שפירא הוא על ההקפות בשמחת תורה, "כראש הישיבה וככהן כיבדו את אבא בהקפה הראשונה, אך בנוסף לכך הוא הקפיד לקבל גם הקפה נוספת, הקפת "עוזר דלים", זאת כי בדרך כלל בקהילות ישראל הייתה נחשבת ההקפה הזאת להקפה לא מכובדת, שהאנשים המסכנים והעניים היו מתפללים בה על פרנסתם, אך אבא אמר, אני נושא גם בעול הכלכלי של הישיבה וכאחראי על המצב הכלכלי של הישיבה אני צריך לקבל את ההקפה של עוזר דלים".
"אך לאט לאט עם השנים התחילה הקפה זו להיות 'הקפת הסגולות' של הישיבה, אמרו שזו הקפה שהיא סגולה לישועה לכל הרווקים, שגם הם צריכים לבקש עזרה מ'עוזר הדלים'. והיו נוהגים הרווקים המבוגרים שהתקשו למצוא את זיווגם לרקוד עם הרב מתחת לטלית, בתחילה פרסו מעל אבא טלית אחת ,אבל ככל שעברו השנים פרסו כמה טליתות מרוב האנשים שהיו זקוקים לישועה, ורצו לרקוד עם הרב מתחת לטלית, וראו בזה סגולה בדוקה ומנוסה. רווקים מבוגרים שהתחתנו היו אומרים בחתונה שלהם, שהחופה שלהם התחילה בהקפת 'עוזר דלים', עם אבא".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
