ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
בה אנו עושים התרה לשבועות והנדרים שנדרנו במהלך השנה החולפת,
ומבטלים מראש לכל מה שנידור ונשבע בשנה הבאה.
מה מקומה של התפילה הזו דווקא ברגע המיוחד הזה? מדוע היא כל כך חשובה?
וכי לא היה מתאים יותר להשאיר אותה לזמן אחר, ואת הרגע היקר הזה להקדיש להרהורי תשובה מעומק הלב,
לוידוי על חטאינו, ולקבלה לעתיד על שינוי דרכינו, שזהו בעצם כל עניינו של היום הזה - היטהרות וחזרה בתשובה!
כדי לענות על השאלות הללו עלינו להבין לעומק מהו בכלל ' נדר '.
המצב הטבעי בו נתון האדם הוא שיש בידו את היכולת המוחלטת והבחירה החופשית לעשות כראות עיניו.
'נדר' זהו מצב בו האדם בוחר מרצונו להגביל את עצמו, לשים עליו איזשהם "כבלים" בלתי נראים, שאוסרים עליו לעשות דברים מסוימים.
למרות שמצד טבעו לא הייתה מניעה בידו להתנהג בכל דרך בה יבחר, בא הנדר ו'חוסם' אותו, מגביל את זרימת החיים הטבעית שלו.
בשפתנו אנו מכנים 'נדר' את הדברים שהאדם אסר על עצמו בדיבורו, אך למען האמת ישנם עוד 'נדרים' רבים בחיינו.
לכל אדם ישנם הרגלים רבים ומנהגים שסיגל לעצמו במהלך חייו. לעיתים הדברים הללו כבר הוטבעו בו כה עמוק עד שהוא מתקשה להשתחרר מהם בעת הצורך.
כולנו גם מושפעים מכל מיני מוסכמות חברתיות , סטיגמות והלכי רוח שקיימים בחברה, ומשפיעים ברמה זו או אחרת על ההתנהגות של כל אחד ואחת מאתנו. לעיתים רבות אנו גם כבולים לצורות חשיבה מסוימות ותפיסות שכליות מקובעות שמונעות מאתנו לחשוב ולהתנהג בצורה בה היינו רוצים.
לאדם יש גם צד רגשי מפותח ולכן לפעמים מניעות רגשיות וחסימות נפשיות מונעות ממנו להרגיש, לחוות ולהתייחס לאנשים ולמאורעות כפי שהיה רוצה באמת.
"האלוהים עשה את האדם ישר ", כך אומר הפסוק. הבורא נטע באדם נשמה טהורה וזכה שכל חפצה הוא לעשות את רצון יוצרה. השאיפה הטבעית הבסיסית של האדם היא להיות טוב וישר באמת, ולעשות את הדבר הנכון והצודק. אלא שמרגע שהאדם הגיע לעולם הזה הוא מוקף מכל עבר בהמוני השפעות ולחצים שמטים אותו מדרכו הישרה. בתוכו נוצרות כל מיני חסימות, מניעות, הגבלות ושעבודים שמפריעים לו להוציא לפועל את רצונו הפנימי, לחיות כמו שהוא רוצה באמת-
לא נעים לו ממה שיגידו, הוא לא מאמין ביכולתו להשתנות, הוא חושש, מתעצל, מתייאש ועוד אינספור הפרעות נוספות.
כמובן שיהיו לו הסברים מלומדים, אוסף של נימוקים וערימות של תירוצים למה הוא "בסדר גמור", אך השורה התחתונה היא שהאדם, והנשמה הטהורה שבתוכו, נשארים קבורים מתחת למעטה החטא.
לשם כך באה תקיעת השופר . תפקידה היא לעורר את האדם ולהזכיר לו.
קודם כל תקיעה אחת פשוטה, לומר לאדם: דע מאין באת- יש בך נשמה עליונה, טהורה, שבשבילה הדרך הנכונה - פשוטה וישרה . כזה אתה באמת!
לאחר מכן, שברים - תרועה : ירידת האדם לעולם היא השבר, מכאן התחילו הסיבוכים, הבעיות, השברים והקטיעות.
אך ייעודו הוא לא להישבר, מוטל עליו להתגבר, להתיישר, להתנער מכל ההשפעות החיצוניות, ולחזור להיות ישר כמו שעשאו אלוהים - לזה באה התקיעה הפשוטה שבסוף.
התרת הנדרים שאנו עושים בתפילת " כל נדרי " בפתח היום הקדוש היא בעצם תפילה לקב"ה מעומק ליבנו, וגם אמירה וקריאה נוקבת לעצמנו. אנו מבקשים להשתחרר מכל הנדרים והשבועות של השנה החולפת, בין אלו שקיבלנו על עצמנו במפורש, ובין אלו שחדרו אלינו במהלך חיינו וחוסמים אותנו מלהיות ישרים וטובים כפי שאנו רוצים, וכפי שראוי לנו באמת. אנו רוצים להתיר את הכבלים, להשליך מעלינו את כל השיעבודים, להיות חופשיים, לחזור לעצמנו.
זהו עניינה של תפילת "כל נדרי", וזהו בעצם עניינו של כל יום הכיפורים, יום הטהרה והתשובה.
ונסיים בדבריו של הראי"ה קוק זצ"ל בספרו אורות התשובה (ה,ה):
"העקשנות לעמוד תמיד בדעה אחת, ולהיתמך בה בחבלי החטאת שנעשו למנהג, בין במעשים, בין בדעות, היא מחלה הבאה מתוך שיקוע בעבדות קשה, שאינה מניחה את אור החירות של התשובה להאיר בעוצם חילה.
כי התשובה היא שואפת לחופש מקורי אמיתי שהוא החופש האלוהי שאין עמו שום עבדות ".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














