ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- קומי אורי
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
התחושה היא תחושה של יתמות. יתום, בהסתלקות אביו או אמו, חש כי נקודת הכובד שעליה סמך, נשען והתרפק לא קיימת עוד. מעתה הוא נע ונד נטול נקודת משען. זוהי תחושתנו. העמוד הימיני שעליו נשענו, עליו נשען הציבור כולו, איננו אתנו. אנו צריכים להבין כי אנו עוסקים בדמות אשר מושגינו קצרים מלהעריכה. מושגים של התמדה בתורה, של יגיעה בתורה ושל ידיעה בתורה בהיקף של מורנו ורבנו, לא שייכים אלינו כלל.
זכורני שפעם סיפר לנו שכאשר ישב בישיבת "חברון" במשך שנים על אותו ספסל, לא הכיר כלל את אלה שישבו לימינו ולשמאלו. התמדה כגון זו בלימוד, יגיעה כזאת בתורה שאדם מנותק לגמרי מהסביבה, לא רק חיצונית אלא אף מסביבו בבית המדרש, איננה שייכת להבנתנו הרגילה. הוא הדין ביחס לידיעותיו בתורה. הרי שבדרך לימודו עם התלמידים ההרגשה היתה שהפגישה שלו עם הסוגיה היא כאילו בפעם הראשונה, מתוך רצון ללמד שהכול צריך להתיישב עם השכל הישר, וגם את כל ידיעותיו הרבות ניסה להעלים. הוא גם לא הראה את בקיאותו הגדולה וכמעט ולא ציין לסברות שהובלעו בתוך מהלך השיעור מדבריהם של גדולי האחרונים, אבל פעם בשיחת חולין פלט כבדרך אגב שאת הספר "דבר אברהם" ידע על-פה כבר בגיל נעורים. וגם את זה אמר כדי לומר לנו למה אנו צריכים לשאוף.
הנאה מיוחדת היתה לנו כבחורים צעירים בישיבה לבוא במוצאי-שבת לביתו לאחר הסעודה שלישית אצל הרצי"ה זצ"ל. לפני הלימוד בספר "קצות החושן" היה מספר את אחד מאותם מאות ואלפי הסיפורים על גדולי ישראל, עם הכשרון המיוחד לספר ועם הנעימות המיוחדת, ומכל סיפור הוציא מוסר השכל. בתוך הדברים שילב את יסודותיו ההשקפתיים, הערכות לכל דבר במציאות שאתה נפגשנו באותן השנים ומהן רכשנו את היכולת להעריך כל דבר בעיניים של תורה, כי זה היה אצלו קנה המידה היחיד לקבוע ערך של דבר - איך התורה מעריכה את הדבר. והוא, כאיש של תורה, שלט בכל מכמניה, העריך והסביר, והכול כביכול בשיחת חברים ליד השולחן כשכל אחד מקבל את ההרגשה שהרב הוא חברו הקרוב.
כל קמט במוח - תורה
זכורני שבזמן מחלתו של הרב ר' נתן רענן זצ"ל, כששכב בביה"ח "ביקור חולים", באתי לבקרו וכשנכנסתי לחדרו יצא משם רבינו זצ"ל, שהיה גיסו. ר' נתן אמר לי בהתפעלות: "דע לך שבמוחו של ר' אברהם כל קמט וקמט תורה", ור' נתן זצ"ל, כידוע, היה ממעט במילים והכיר הרבה מגדולי ישראל.
הגמ' במס' סנהדרין דף קא. מביאה ברייתא: ת"ר כשחלה ר' אליעזר נכנסו ארבעה זקנים לבקרו, ר' טרפון ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא. נענה ר' טרפון ואמר: טוב אתה לישראל מטיפה של גשמים, שטיפה של גשמים בעולם הזה ורבי בעולם הזה ובעולם הבא. נענה ר' אלעזר בן עזריה ואמר: טוב אתה לישראל יותר מאב ואם, שאב ואם בעולם הזה ורבי בעולם הבא ובעולם הבא וכו'. והסבירו המפרשים ששלושת הדימויים הללו של הרב הם שלוש נקודות מבט, וכולן יחד הן הראייה השלמה והכוללת. דהיינו הגשם הוא המזון של הצמח, אבל בכך לא די, יש צורך בשמש, באור. הרב נותן מזון, טל חיים, אבל הרב וכן רבינו לא רק הזין, הוא גם האור. הוא התווה דרך, אבל גם המזון וגם האור אינם מספיקים כשאין מי שדואג שהצמח יקבל את כל מה שהוא צריך, וזה תפקיד האב והאם, והרב משמש גם כאב וכאם הדואגים לכן שהילד, ובמקרה זה התלמיד, יוכל לקבל את המזון ואת האור. כך היה רבינו - גם לאחר שעזבנו את מקום גידולנו לא חדל להתעניין, לתמוך, להדריך ולהשפיע מקור חיים. וכמו שאומרת הגמ', כל אלה הם בעולם הזה, אבל רבינו בעולם הזה ובעולם הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
