ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- עבדו את ה' בשמחה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
השמחה כמצב שבלעדיו לא תיתכן עבודת ה' שלמה
כיון שהקב"ה ציוונו לעבוד אותו, בודאי שאנו מצווים לנקוט בכל הדרכים כדי לעשות זאת באופן היותר שלם. תלמידו של האר"י, רבינו חיים ויטאל מבאר שכשאדם שרוי בעצבות אין לו חשק לעבוד את ה' ולקיים את מצוותיו, וכך יש ליצר הרע פתח לגרות את האדם. לעומת זאת כאשר האדם עושה מצוות בשמחה אזי באופן טבעי יהיה לו חשק להמשיך. וזו לשונו (שערי קדושה, חלק ב', שער רביעי):
"העצבות גורמת מניעת העבודה וקיום המצוות, ביטול עסק התורה וכוונת התפילה ומבטל מחשבה טובה לעבוד את ה', והוא שער התחלת גרוי והסתת יצר הרע... ובהיפך, בהיות עובד השם יתברך בשמחה, כמו שכתוב 'עבדו את ה' בשמחה' השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה להידבק בו יתברך. וכתיב 'תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל' ".
העובד שלא בשמחה - כעבד שעובד את רבו בפנים עצובות
ר' חיים ויטאל מדמה את העובד שלא בשמחה לעבד שעובד את רבו בפנים עצובות וזעופות - כמובן שמכוער לעבוד בצורה כזו! גם ביחסי בין אדם לחבירו, כל אדם שעוסק בקבלת קהל יודע על חשיבותם של סבר פנים יפות. אם לא מקיימים מצוות בשמחה - הרי זה מעיד על פגם בהערכת המצווה. הרי אם אדם היה שומע שקיבל מתנה יקרה - הדבר בוודאי היה עושה לו מצב רוח טוב; על אחת כמה וכמה כשמדובר במצוות ה'. על רב ברונא מסופר שהיה "בדיח כוליה יומא" על כך שסמך גאולה לתפילה. ואם על הידור מצווה כך, הרי שלימוד תורה של שעה הינו סיבה לשמוח שבוע! ועל לימוד תורה רוב היום? אפשר לשמוח שנה שלמה! הדבר נובע כמובן מהערכת המצוות; לכן השמחה היא מחוייבת המציאות, על כך שהאדם זוכה לעשות את הדברים החשובים והערכיים ביותר.
קידוש ה'
יש בשמחה גם קידוש ה': כשאדם הינו שומר מצוות והוא מאושר ושמח בכך הרי זה גורם להשפעה על כל מי שרואה אותו, ולהיפך - מי שמודאג כל הזמן שמא אינו עושה הכל כראוי הריהו מרחיק את הסובבים אותו. לא כל היום אדם צריך להיות בצל הביקורת העצמית, אין הקב"ה רוצה שעובדיו יהיו כל הזמן עצבנים ולחוצים, באופן שכל מי שרואה אותם נדחה.
השמחה - תוצאה של מאזן פשוט בין עבירות למצוות
נסכם את מה שראינו עד עכשיו: השמחה הינה מצב שבלעדיו לא תיתכן עבודת ה' שלמה, ממספר בחינות: החשק לעבוד את ה' הרבה יותר גדול כשנמצאים במצב של שמחה; קיום מצוות בשמחה מבטא את היחס והערך שאנו נותנים למצוות; עובד ה' בשמחה מושך אחריו את כל הסובבים אותו, וגורם לקידוש ה'.
אולם ניתן לשאול: גם לאחר שהבנו שצריכים לשמוח, הרי יש הרבה דברים שקשה לשמוח עליהם - אדם עושה במשך השנה גם עבירות, ואם כן יתכן שלא תמיד השמחה היא מוצדקת, לפעמים העבירות מרובות מהמצוות! הנה, אדם יוצא מיום הכיפורים, לאחר שעשה חשבונות ווידויים. איך אפשר לשמוח לאחר שאדם עושה חשבון נפש, שבמהלכו האדם עסק בכל פרטי חטאיו?
ר' חיים ויטאל מתייחס לכך ואומר שאכן בעת שאדם מתוודה עליו להיות בלב שבור; אך רק אז, ולא כשעושה את מצוות ה'.
עלינו להבין שערכם של המצוות והדברים הטובים שאנו עושים גדול לאין ערוך מערכם של העבירות. מצוות אדם עושה בכוונה ושמח בהם, בשונה מעבירות שבהם תמיד היה רוצה שלא לעשותם, והריהו מצטער לאחר מעשה על כך שנסחף והתפתה ליצרו.
לא רק זאת, גם אמת המידה שבהם מודד הקב"ה את המצוות והעבירות שונה: "מרובה מידה טובה ממידת פורענות" (יומא עו, א). המשקל שהקב"ה מייחס למעשה טוב הרבה יותר גדול מהמשקל שהוא מייחס למעשה הדורש תיקון - מידה זו נובעת ממידת החסד, כמובן. על מצוות נאמר "עושה חסד לאלפים" - אלפי דורות זוכים לשפע בזכות מצוה אחת, בעוד שעל עבירות נאמר "על שלשים ועל רבעים" - עד ארבעה דורות ישנה השפעה של החטא. אם כן, השמחה אינה רק חשובה לעבודת ה' - היא אמיתית ומוצדקת בהחלט.
ערכם של מעשים חיצוניים
שאלה: האם יש ערך למעשים חיצוניים המבטאים שמחה, בעוד שבפנים היא אינה קיימת?
תשובה: בכל מצוה אפשר להתחיל מבפנים - ואפשר גם מבחוץ, לפי הכלל שלימדנו בעל ספר החינוך ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות", וסופה של שמחה חיצונית שתשפיע גם פנימה.
אמנם מידה גבוהה יותר להתחיל מבפנים, אך לפעמים זה קשה יותר. גם בתורה אנו מוצאים כך: בפרשת והיה אם שמוע התורה פותחת בשכר ועונש, ורק אחר כך נאמר "ושמתם את דברי אלה על לבבכם".
לסיום נצטט את דברי תלמידו הגדול של האר"י, ר' חיים ויטאל (שערי קדושה חלק ב', שער רביעי):
"העצבות גורמת מניעת העבודה וקיום המצוות, ביטול עסק התורה וכוונת התפילה ומבטל מחשבה טובה לעבוד את ה', והוא שער התחלת גרוי והסתת יצר הרע. אפילו אם הוא צדיק, בראותו כי אין לו תועלת בעבודה ושבאים יסורים עליו, וגם בא אליו בדרך חסידות איך יעלה בדעתך רימה ותולעה להתקרב לריבונו של עולם. וגם גורמת סילוק רוח הקודש מעליו".
ובהיפך, בהיות עובד השם יתברך בשמחה, כמו שכתוב 'עבדו את ה' בשמחה' השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה להידבק בו יתברך. וכתיב 'תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל', כי העבודה אם היא בעיצבון דומה לעבד שעובד לרבו בפנים עצובות וזועפות, וכתיב 'ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה'.
העיצבון נמשך מזוהמת סמאל ונחש שהטילו באדם וחוה, כמו שכתוב 'בעצבון תאכלנה', 'בעצב תלדי בנים'... והראיה מיעקב שנסתלקה ממנו שכינה ורוח הקודש כ"ב שנים כשפירש יוסף ממנו, וכששמח בבשורתו כתיב 'ותחי רוח יעקב' - ששרתה עליו רוח הקודש. ואמרו רז"ל "אין שכינה ואין נבואה שורה מתוך עצבות". וכן מצינו באלישע 'והיה כנגן המנגן', 'ולפניהם תוף וחליל'. וכן בכל עבודת מצווה צריך שתהיה בשמחה, כמו שכתוב באביי דהוה בדיח טובא ואמר תפילין קא מנחנא, וכן רב ברונא משום דסמך גאולה לתפילה לא פסק חוכא מפומיה כוליה יומא".
ובהיפך, בהיות עובד השם יתברך בשמחה, כמו שכתוב 'עבדו את ה' בשמחה' השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה להידבק בו יתברך. וכתיב 'תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל', כי העבודה אם היא בעיצבון דומה לעבד שעובד לרבו בפנים עצובות וזועפות, וכתיב 'ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה'.
העיצבון נמשך מזוהמת סמאל ונחש שהטילו באדם וחוה, כמו שכתוב 'בעצבון תאכלנה', 'בעצב תלדי בנים'... והראיה מיעקב שנסתלקה ממנו שכינה ורוח הקודש כ"ב שנים כשפירש יוסף ממנו, וכששמח בבשורתו כתיב 'ותחי רוח יעקב' - ששרתה עליו רוח הקודש. ואמרו רז"ל "אין שכינה ואין נבואה שורה מתוך עצבות". וכן מצינו באלישע 'והיה כנגן המנגן', 'ולפניהם תוף וחליל'. וכן בכל עבודת מצווה צריך שתהיה בשמחה, כמו שכתוב באביי דהוה בדיח טובא ואמר תפילין קא מנחנא, וכן רב ברונא משום דסמך גאולה לתפילה לא פסק חוכא מפומיה כוליה יומא".
האם מותר לפנות למקובלים?
מי יושב במקום שלי?
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה כולם נלחמים על ירושלים
אושפיזין לדורנו | משה רבינו
מסירות או התמסרות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לאן שבים ולמה מתוודים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
