ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
כלומר לדעת ר' יוחנן כל נבואות הנביאים שניבאו על העתיד, כגון "וכתתו חרבותם לאיתים וגו' לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", והנבואה "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", והנבואה "והיה אור הלבנה כאור החמה", כל הנבואות הללו כולן על ימות המשיח נובאו. ונמצא לדעה זו כי הטבע ישתנה והמציאות תהיה שונה לחלוטין מהחיים עכשיו בעולם-הזה. ושמואל חולק על כך ואומר, אין בין העולם-הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד.
וכן נחלקו האם תהיה בחירה חופשית בימות המשיח או אז תִשלל הבחירה, ומי שלא הקדים ובחר בטוב לפני בוא המשיח שוב לא יוכל לתקן, או שגם לאחר בוא המשיח תהיה עדיין אפשרות לתקן, ולבחור בטוב.
וכך אמרו: "תניא רשב"א אומר: עשה עד שאתה מוצא ומצוי לך ועודך בידך, ואף שלמה אמר בחכמתו, 'וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה' אלו ימי הזקנה, 'והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ' אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה. ופליגא דשמואל דאמר, אין בין העולם-הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, שנאמר, 'כי לא יחדל אביון מקרב הארץ'".
נמצא שלדעת רשב"א, בימות המשיח אין זכות ולא חובה, כיון שבימות המשיח תיגלה מלכותו של רבש"ע והכל יראו את יד ד' הגדולה המהפכת סדרי הטבע. אז כולם ירצו לעבוד את ד', אך זה לא יהיה מתוך בחירה חופשית, ועל כן אין בהם לא זכות ולא חובה.
לכן גם אמרו שאין מקבלין גרים לימות המשיח, כי הגרות לא תהיה לשם-שמים, אלא מפני שיהיה משתלם להיות יהודי. אך שמואל חולק ואומר שגם בימות המשיח יהיו זכות וחובה, תהיה עדיין בחירה חופשית, כי אין בין העולם-הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות.
לכאורה נחלקו חכמים במה יהיו שונים ימות המשיח מהעולם-הזה, ואולם ככל מחלוקת חכמים, אלו ואלו דברי אלקים חיים. אכן גם שמואל לא התכון שזה יהיה ההבדל היחיד, שלא יהיה יותר שעבוד מלכויות וישראל יחיו במדינה עצמאית, כי הרי שמואל בודאי מסכים שיהיה בית המקדש בנוי וירושלים בנויה.
על כן יש לומר כי לכל הדעות, בימות המשיח יהיו שינויים כבירים בעולם, אך נחלקו חכמים אם השינויים האלו יהיו בדרך הטבע שאמנם ישתנה מאד, או שהשינויים יהיו בדרך של ניסים ומעל הטבע. ונמצא שגם ערך המעשים ישתנה, ולא יהיה בהם זכות או חובה כמו בימים שלפני ימות המשיח.
וכיון שאנו מצפים לבואו של המשיח בכל יום ואף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא, לכן אמר קהלת: זכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ. לכן גם יפה שעה אחת קודם בתשובה ובמעשים טובים.

דרכי הגאולה "וכל בנייך לימודי ה'", תחילת מתוך התורה הגואלת
להחזיר עטרה ליושנה (חלק עשירי). מתוך התורה הגואלת (חלק א')
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















